ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ

[הכהן]

מה שיבוש בזה ומדוע שיח תפילה הוא לא שיבוש?

השיבוש הוא שהשמיטו על דעת עצמם ללא כל מקור את "בארץ שבינו"

[חזק וברוך]

בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?

אולי המכוון הוא מעין ימי השלווה של שלמה המלך, כמאמר הכתוב במלכים:

ברכה -
(א) וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְקֹוָק וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת:
(י) וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
(יא) וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה:
(יד) וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב:
(טו) לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ:

ושלום -
(ד) כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב:

[יושב בשבת תחכמוני]

במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.

לא זהו הטעם.
וגם אין זה ממנהג ה'אהבת ישראל'.

במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.

(אם כי לכאורה כיום שידוע לנו שהנוסח הספרדי המקורי היה בלא 'מהרה', לכאורה פשוט שהכוונה רק להוסיף 'מהרה', וצ"ע).

ודרך אגב, ה'צמח צדיק' נהג לכפול תיבות רבות בתפילתו ונתן לכך טעמים על פי הסוד. כמו למשל ב'אשר יצר', היה כופל פעמיים תיבת 'בחכמה', והסביר כי כוונתו לחכמה תתאה וחכמה עילאה, וכידוע ליודעים. (כיום במנהג ויזניץ אין כופלים כן ב'אשר יצר', אך כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה').

אני נוכח ששאלתי כעת היתה לחכמים גדולים מן הראשונים, ואכן החכימוני טפי מקמאי.
יישר כוח!

<אם לא יקשה בעיני מר להחכימנו בכפילויות נוספות שלא פירשם לע"ע, תודתי שלוחה מראש>.

[יושב בשבת תחכמוני]

גם בסידורי רינת ישראל אין שיבושים כאלו

יש רק שיבושים שהם המציאו
רינת ישראל.png
שיח תפילה.png

זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?

[הכהן]

זה מה שאני מכיר

[בשובה ונחת]

במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.

קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.
כמדומני שאי"ז הדבר היחיד בנוסח ויז'ניץ, שמקורו כנ"ל.

[בת עין]

כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'

לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.

אמת שאין ראיה.
אבל כאן התבטא ה'אהבת ישראל' בפירוש, 'מה שנהג זקיני לכפול בברכת 'אשר יצר' חושש אני לנהוג כן, אבל ב'אשת חיל' יכולני לכפול'.
(כך שמעתי ואיני זוכר כרגע מקור הדברים).

[לבי במערב]

זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?

יעו"ע כאן.
 

[הכהן]

יעו"ע כאן.

חסום ב"ה

[לבי במערב]

חסום ב"ה

[ראה ברכות פ"ט מ"ה].
מוסג"פ:

סידור רינת ישראל - נוסח חדש בסליחות.pdf

[הכהן]

[ראה ברכות פ"ט מ"ה].

לאו דווקא

[יושב אוהלים]

כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'

לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.

אמת שאין ראיה.
אבל כאן התבטא ה'אהבת ישראל' בפירוש, 'מה שנהג זקיני לכפול בברכת 'אשר יצר' חושש אני לנהוג כן, אבל ב'אשת חיל' יכולני לכפול'.
(כך שמעתי ואיני זוכר כרגע מקור הדברים).

אולי הן הן הדברים ממש, כיון שאשת חייל מזמרים בצורת זמר אז אין הכפילות נחשבת ככפילות, או שאינו נראה כל כך ככפילות, כי כך נהוג בזמירות, ולכן לא חשש לכפול.
 

[שניאור]

במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.

קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.
כמדומני שאי"ז הדבר היחיד בנוסח ויז'ניץ, שמקורו כנ"ל.

הדבר ידוע ששעה"כ לא היה ניתן להשיג כמעט באירופה, גם בדורות מאוחרים.

[דרומאי]

גם בסידורי רינת ישראל אין שיבושים כאלו

יש רק שיבושים שהם המציאו
רינת ישראל.png
שיח תפילה.png

זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?

הרי הוסיפו על הסידור 'תפילות' 'הפטרה' ו'הלכות' ליום אידם.
 

[דרומאי]

גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון

נוסח הספרדים המקורי אינו כן, עי' אבודרהם ובנוסח הרמב"ם.
כפי הנראה שמדובר בניסיון קדום לשילוב בין שני הנוסחאות.

מאיפוא הבטחון הזה. האם גם נוסח הספרדי נעשה ללא מוסמך. 

ובכן בדקתי את נוסח הרמב"ם בסדר תפילות שלו של 

והנוסח אצלו גם כן 
והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ והוליכנו קוממיות לארצנו

באבודרהם לא בדקתי 

ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.
באבודרהם יש לפרש בב' אופנים ואכן לא עיינתי כראוי.
 

[לבי במערב]

ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.

אם הכוונה לרמב"ם ד' ווארשא - הנוסח שם 'שופץ' כנפוץ בשעתו.
 

[איש ווילנא]

ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.

אני בדקתי ברמב"ם פרנקל ומן הסתם הוא מדויק.
באבודרהם כבר הבאתי דבריו למעלה שאיתא כן.
[ולעיל הובא שמקור נוסח זה הוא גם כן בסרע"ג ומחזור ויטרי]

[הכהן]

וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים"

גם הזמר "י' רבון עלם" מופיע בנוסחו המקורי?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7% ... 7.91.D7.A8

[מרן קודש קודשים]

וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים"

גם הזמר "י' רבון עלם" מופיע בנוסחו המקורי?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7% ... 7.91.D7.A8

אין לי מושג. אני התייחסתי לידיד נפש. לא קשור לפיוט אחר.
 

[לבי במערב]

אני בדקתי ברמב"ם פרנקל ומן הסתם הוא מדויק.

כ"ה גם במהדו' קאפח.