"שים שלום" ו"שלום רב"


נכד האדמור זצל
הודעות: 18
הצטרף: 21 אפריל 2021, 07:45
נתן תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי נכד האדמור זצל » 02 יוני 2021, 15:26

אברעמעלע כתב:
13 דצמבר 2018, 16:38
אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב

לא הש"צ אלא כל הציבור

ערכים:


יצחק
הודעות: 1612
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 544 פעמים
קיבל תודה: 585 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יצחק » 03 יוני 2021, 00:03

חבר שלי (ליטאי) אמר לי שהוא התחיל לומר גם במנחה שים שלום כי "אנחנו צריכים הרבה שלום"..
אהבתי את הרעיון, זה ודאי לא עבירה


אחד התלמידים
הודעות: 2314
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 279 פעמים
קיבל תודה: 886 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי אחד התלמידים » 03 יוני 2021, 00:09

יצחק כתב:
03 יוני 2021, 00:03
חבר שלי (ליטאי) אמר לי שהוא התחיל לומר גם במנחה שים שלום כי "אנחנו צריכים הרבה שלום"..
אהבתי את הרעיון, זה ודאי לא עבירה

אדרבה, מטעם זה עדיף לומר שלום רב.


נדיב לב
הודעות: 5615
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 273 פעמים
קיבל תודה: 3083 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי נדיב לב » 03 יוני 2021, 00:16

אחד התלמידים כתב:
03 יוני 2021, 00:09
יצחק כתב:
03 יוני 2021, 00:03
חבר שלי (ליטאי) אמר לי שהוא התחיל לומר גם במנחה שים שלום כי "אנחנו צריכים הרבה שלום"..
אהבתי את הרעיון, זה ודאי לא עבירה

אדרבה, מטעם זה עדיף לומר שלום רב.

כוונתו שאומר את כל ברכת שים שלום שיש בה תוספת בקשה. וראה כאן.


מָרְדֳּכַי
הודעות: 136
הצטרף: 08 פברואר 2021, 01:41
נתן תודה: 38 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי מָרְדֳּכַי » 20 יוני 2021, 16:56

יצחק כתב:
12 דצמבר 2018, 19:38
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.

ולמלשינים זו טעות!
הנוסח האמיתי, זה. ולמשומדים!


דרומאי
הודעות: 5037
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 1266 פעמים
קיבל תודה: 1317 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 21 יוני 2021, 12:46

מָרְדֳּכַי כתב:
20 יוני 2021, 16:56
יצחק כתב:
12 דצמבר 2018, 19:38
דרומאי כתב: יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.

ולמלשינים זו טעות!
הנוסח האמיתי, זה. ולמשומדים!
אינו טעות אלא שינוי הנוסח מפני אימת המשומדים. וכיון שסתם משומדים מלשינים כלולים זה בזה.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח