הפסוק יהיו כמוץ לפני רוח וכו'

[נדיב לב]

מכובדי @הצעיר שבחבורה
נא לתקן את כותרת האשכול. 'בירור בשם של יוסי!' :)

[יושב אוהלים]

לא נראה שישנו, אבל בשביל הרעיון היצירתי..:) הוצרכתי לאלתר 'שם' בעל סיומת זהה, והאסוציאציה הראשונה שעלתה בראשי זה השם 'ישראל ישראלי' המצוי בשימוש משרדי הממשלה, להפצת מידע לציבור.

בשביל הפעם הבאה... הרי לך "ישוי בן אשר"

אני כבר לא יודע מה יותר יצירתי, להגיד 4 פעמים פסוק יהיה לרצון
או להביא את השם ישוי (אני חשבתי הרבה איזה עוד שם ישנו, ולא הצלחתי לזכור ......)

נזכרתי בסיפור משעשע
מעשה שהי' כך הי': בא א' מתלמידי אאמו"ר זצ"ל ושאלתו בפיו האם מותר להמציא שם לבנו שנולד לו למז"ט.
שאלו אאמו"ר איזה שם הוא רוצה להמציא.
את השם "יוני" - ענה אבי הבן
אמר לו א"מ מיד "יוני הוא כינוי ליונה - או לי(ה)ונתן - אז אתה יכול לתת לו את השם יונה או יונתן ולקרוא לו 'יוני'"
השיב האב "לא! אני רוצה בדווקא לתת לו את השם 'יוני' - לא יונה ולא יונתן"
ולמה? שאלו א"מ זצ"ל
"על שם הפסוק בשיר השירים פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי..." - והרי יונתי הוא בלשון נקיבה אז זה לא מתאים לבן, אז אני רוצה לשנותו ולקרוא לבן שלי "יוני" שזה הלשון זכר שמקביל ליונתי".
ענה לו אבי מורי זצ"ל: אני לא יודע אם מותר להמציא שמות או לא, אבל דבר אחד אני יודע בבירור שלהיות משוגע ודאי אסור!"

אז הנה יש לך עוד שני שמות (או "לא שמות" - וכידוע דעת הגר"ח שליט"א שיש שמות שהם לא שמות) שמתחילות ומסתיימות באות יו"ד - "יונתי" או "יוני"

[נדיב לב]

ידעתי מיעוט ערכי, ולא זכיתי להבין דברי מר במה שהאריך לבאר.
אבל במש"כ שמדלא חילק משמע, אין נראה ראיה כל כך מ'השמטת' מרן הגר"ח.

אדרבה, הארכתי כדי שיהיה ברור.
בקצרה, סברת מר, תלויה איך מתייחסים לשני שמות. מרן הגר"ח כדודו סובר ששני שמות לבנ"א ה"ז כשם שלישי. זו נקודת המוצא לדינו של הגר"ח שצ"ל ג' פסוקים ולא ב'.

נקודה שניה, איך נוצר "שם שלישי" בקריאת שני שמות.

הסבר א', ע"י צירוף שני השמות ה"ז כשם אחד ארוך.

הסבר ב', שני שמות לבנ"א הרי זה שם בעל שלוש משמעויות, א' ב' - כל שם הוא משמעות בפ"ע, משמעות ג' בהצטרפות שניהם.

וממילא אם נניח כהסבר א' הרי אין שום סיבה שיצטרך לומר ג' פסוקים ולא פסוק אחד, אף בשמות שאינם זהים. ואילו להסבר השני אכן יש לחלק בין שמות זהים לשונים.

למיטב זכרוני הגר"ח פוסק לגמרי כחזו"א, ומצריך לומר פסוק אחד כיון שב' השמות נחשבים כשם אחד ארוך.
וא' מגדולי הדור אמר לי שהוא אומר ג' פסוקים מספק.
 

כפי שכתבתי זכרונו של מר הכזיב במקרה הזה. להלן מה שהובא בשם מרן הגר"ח באתר דרשו:

במאמר מוסגר כדאי לציין דבר מעניין שלא רבים יודעים ממנו, כי דעת רבינו שליט"א שמי שיש לו שתי שמות, צריך להזכיר שלשה פסוקים: אחד לפי האותיות של שמו הראשון, השני לפי האותיות של שמו השני, והשלישי לפי האות הראשונה של שמו הראשון והאות האחרונה של שמו השני. כגון מי ששמו 'יעקב ישראל' – אומר פסוק שמתחיל בי' ונגמר בב', פסוק שמתחיל בי' ונגמר בל', ופסוק שמתחיל בי' ומסתיים בל'.

[הצעיר שבחבורה]

כפי שכתבתי זכרונו של מר הכזיב במקרה הזה. להלן מה שהובא בשם מרן הגר"ח באתר דרשו:

במאמר מוסגר כדאי לציין דבר מעניין שלא רבים יודעים ממנו, כי דעת רבינו שליט"א שמי שיש לו שתי שמות, צריך להזכיר שלשה פסוקים: אחד לפי האותיות של שמו הראשון, השני לפי האותיות של שמו השני, והשלישי לפי האות הראשונה של שמו הראשון והאות האחרונה של שמו השני. כגון מי ששמו 'יעקב ישראל' – אומר פסוק שמתחיל בי' ונגמר בב', פסוק שמתחיל בי' ונגמר בל', ופסוק שמתחיל בי' ומסתיים בל'.

השאלה שנותרה, האם הדוגמא היא מדברי מרן הגר"ח, או מאתר דרשו?
ונפק"מ לנידון דידן הנ"ל

[ירמיה]

למיטב זכרוני הגר"ח פוסק לגמרי כחזו"א, ומצריך לומר פסוק אחד כיון שב' השמות נחשבים כשם אחד ארוך.
וא' מגדולי הדור אמר לי שהוא אומר ג' פסוקים מספק.

כפי שכתבתי זכרונו של מר הכזיב במקרה הזה. להלן מה שהובא בשם מרן הגר"ח באתר דרשו:

במאמר מוסגר כדאי לציין דבר מעניין שלא רבים יודעים ממנו, כי דעת רבינו שליט"א שמי שיש לו שתי שמות, צריך להזכיר שלשה פסוקים: אחד לפי האותיות של שמו הראשון, השני לפי האותיות של שמו השני, והשלישי לפי האות הראשונה של שמו הראשון והאות האחרונה של שמו השני. כגון מי ששמו 'יעקב ישראל' – אומר פסוק שמתחיל בי' ונגמר בב', פסוק שמתחיל בי' ונגמר בל', ופסוק שמתחיל בי' ומסתיים בל'.

 

השאלה שנותרה, האם הדוגמא היא מדברי מרן הגר"ח, או מאתר דרשו?
ונפק"מ לנידון דידן הנ"ל

אכן כן.
כי לי זכור שאותו גדול המוזכר בהודעתי אמר לי כדברי בדעת הגר"ח.
 

[בכן]

פסוקים לשמות אנשים, אין שום מקור רציני - ואף שיש מגדולי אחרוני האחרונים שהביאו דבר זה, הוטעו שמקורו בשל"ה ואינו. פסוק יהיו כמוץ מקורו בהאריז"ל, ומסתמא קודם.

מקורו בקיצור השל"ה
ומנהג ישראל
 

[יראתי בפצותי]

מקורו בקיצור השל"ה

כלומר אין מקור

[בכן]

מקורו בקיצור השל"ה

כלומר אין מקור

קיצור השל"ה לא מספיק מקור בשבילך?

[הוי דן]

ראיתי לר' מזוז שמביא זאת בסידודו, והמסתעף עבודת ה', אך זה לא נתקבל אצלינו ביותר בני ע"ה