נסיון הסבר מדוע בנוסח אשכנז אמירת "עלינו לשבח" הינה לאחר קדושת ובא לציון, ובנוסח ספרד בסוף התפילה.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1885
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 546 פעמים
קיבל תודה: 551 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

נסיון הסבר מדוע בנוסח אשכנז אמירת "עלינו לשבח" הינה לאחר קדושת ובא לציון, ובנוסח ספרד בסוף התפילה.

שליחה על ידי במבי » 22 אפריל 2020, 11:24

והנה צ"ב מהי הסיבה שבנוסח אשכנז אומרים את עלינו לשבח מיד לאחר ובא לציון ובנוסח ספרד בסוף התפילה.

ונראה להציע ע"פ הב"ח שכותב בסימן קלג':

ואומר עלינו לשבח - הטעם הוא לתקוע בלבבינו קודם שנפטרים לבתיהם יחוד מלכות שמיים ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון... כי אז גם יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים עובדי ע"ז וגילוליהם .. לא נפנה לבבינו אל האלילים ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה עכ"ל

ולכאורה אמירת שיר של יום ותפילת קוה אל ה' הינם ג"כ מחודשות (הרבה מן הייקים אומרים "קוה" רק בשבת) ופעם סוף התפילה היה מיד לאחר ובא לציון ולכן אמרו אז את "עלינו לשבח" לפני שיוצאים החוצה ורואים את גילולי העכו"ם, ובנוסח ספרד אמרו את עלינו לשבח לאחר כל ההוספות כדי להסמיכה ליציאה לרחובה של עיר ומשא"כ בנוסח אשכנז לא הזיזוה ממקומה ואף שצריך להסמיך זאת בעיקרון ליציאה לא רצו להכניס את החידושים לסדר התפילה (כפי שעשו גם בקבלת שבת שאומרים אותה ליד הבימה ולא בעמוד החזן להראות שהנה מחודשת)

וא"כ חבל להתייחס ולהפוך זאת ל"מחלוקת" שהרי השורש הינו אחיד ומה יפה להוסיף כאן את דברי ה"תפארת ישראל" בשאלתו מדוע מזכירים בתפילה שלאחר הלימוד את אנשי הרחוב "אנו עמלים והם עמלים" ולא מתמקדים בעמלי התורה בלבד:

אמנם גם התפילה שהתפלל אחר הלימוד לכאורה תמוה, דלמה לא הסתפק עצמו התנא האלהי הזה, להודות על חלקו בלבד, ולמה גינה לכאורה כמה מבני דורו? ולדעתי הקלושה אמר כן, משום דמי שיושב חבוש וגלמוד בביהמ"ד טמון בירכתי בית העיון הקדוש, אשר בתוך זמן זה הכל הוא בחוצות ובשוק העולם מלא מרוצה ותנועה, והבנ"א הסוחרים והפועלים יוצאים דחופים ומבוהלים בדבר העסק החמרי, להשתדל בחריצות אחר ריבוי הממון והקניינים, באמת הת"ח כזה המתבודד, כשיוצא מדלתי ביהמ"ד החוצה נראה בעיני עצמו, כ"ש בעיני ב"ב וקרוביו ושארו זו אשתו כעצל טמן ידו בצלחת, וכמתרפה במלאכת החיים וע"כ צריך הת"ח לדבר בעצמו אל לבו דברים יורדים חדרי בטן ונופחים רוח חיים תוך פנימת נפשו, להרגיש גודל יקרותו וכנשר יגביה עוף על כל השואפים על עפר ארץ בהבלי הזמן, ע"כ השליך התנא האלהי הקדוש דברי גנות ובזיון כנגד השוגים והמבלים ימיהם בטרדות העולם העובר, תוך התודה שנתן לה' על חלקו. ועי' תענית דף כ' ותבין. עכ"ל (ברכות ד'-ב')


(וע"פ הב"ח גם א"ל מדוע אומרים עלינו גם בקידוש לבנה ובברית)
 

סמל אישי של משתמש

david6
הודעות: 18
הצטרף: 05 מרץ 2019, 16:15
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: נסיון הסבר מדוע בנוסח אשכנז אמירת "עלינו לשבח" הינה לאחר קדושת ובא לציון, ובנוסח ספרד בסוף התפילה.

שליחה על ידי david6 » 17 יוני 2020, 23:45

יש"כ גדול על הווארט.

כנראה מלשון השו"ע שמיד אחרי קדושה דסידרא אומרים 'עלינו'
(צריך לברר מהו המקור לומר כדוגמת המקדש שיר של יום ופיטום הקטורת - מה שבמנהג אשכנז הקדום לא אמרו זה כלל כידוע)


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 1242
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 367 פעמים
קיבל תודה: 379 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נסיון הסבר מדוע בנוסח אשכנז אמירת "עלינו לשבח" הינה לאחר קדושת ובא לציון, ובנוסח ספרד בסוף התפילה.

שליחה על ידי הכהן » 17 יוני 2020, 23:59

יש להוסיף, שבשבת שנהגו לומר פיטום הקטורת (ומשום כך גם בנוסח ספרד אומרים בשבת כמו בנוסח אשכנז "אתה הוא שהקטירו" וכו' ומסיימים "מפני הכבוד"), אומרים בנוסח אשכנז 'עלינו' אחר כך.


אליהו52
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נסיון הסבר מדוע בנוסח אשכנז אמירת "עלינו לשבח" הינה לאחר קדושת ובא לציון, ובנוסח ספרד בסוף התפילה.

שליחה על ידי אליהו52 » 18 יוני 2020, 00:10

נוסח אשרי למנצח ובא לציון הובא כבר בסידורי הגאונים והראשונים בצורות שונות.
אך הסדר שאחריהם כבר מצינו בו שינויים גדולים.

בסידור רס"ג מובא ובא לציון וכו' וקדיש ואין אחריו כלום.

בסידור רע"ג מביא סדר אין כאלוקינו, פיטום הקטרת... השיר שהיו הלויים אומרים... וקדיש. ולא הביא עלינו לשבח כלל.

רמב"ם הלכות תפילה פרק ט הלכה ו
ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושל אחריה עם תרגומן הם הנקראין סדר קדושה, ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי רחמים ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין.
ובסדר התפילה להרמב"ם (מובא אחרי קדושה דסידרא).
ונהגו מקצת העם לקרות ככל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלויים אומרים בכית המקדש באותו היום, וקורין לדוד אליך י"י נפשי אשא כל המזמור וקוראין אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנ' וכל בניך למודי י"י ורב שלום בניך אין כאלהינו אין כאדונינו וכו'... אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון... ועוד פסוקים.

במחזור ויטרי מבואר שאומרים עלינו לשבח בסוף התפילה ממש, ומוכח שאין אומרים שום דבר לאחריו, שכתוב מיד לאחריו ששוהין אח"כ שעה אחת אחר התפילה... וכן בשבת הוא כך לאחר שמביא נוסח אין כאלוקינו וכו'.

וכן ברוקח מבואר שהוא בסיום התפילה

אורחות חיים חלק א דין התחנות והמזמורים שאומרים אחר י"ח:
ז. ויש מקומות אומרים בכל יום מי כאלהינו ופטום הקטרת א"ר אלעזר. וכן נמי בערב אומר מי כאלהינו ופטום הקטרת והטעם כמצות הקטרת שהיו מקטירין פרס בשחרית ופרס בין הערבים. אבל אין אומרים השירים בערב כי במקדש לא היתה מצותן אלא בבקר. קדיש דרבנן:
ח. ואחר כל התפלה מהתפלות כשיצא מבה"כ או אפי' התפלל ביחיד אומר עלינו לשבח וכתוב בפר"א שבח גדול יש בעלינו לשבח ע"כ צריך לאומרו מעומד.

הכלבו גם מזכיר שאחר כל התפילות אומרים עלינו לשבח.

בסדר התפילה של האבודרהם לא מופיע תפילת עלינו לשבח!

הרי שבכל ספרי הראשונים לא זכיתי למצוא מי שיאמר שסדר עלינו לשבח הוא קודם שש"י ופטום הקטרת.

המקור הראשון שמצאתי הוא בספר המנהגים (טירנא) מובא סדר התפלה שם מובא מיד לאחר ובא לציון עלינו לשבח ואחריו י"א פטום הקטרת.

הטור הביא כמה מנהגים.
א. הוא כתב אחר ובא לציון עלינו ונפטרים לבתיהם.
ב. בספרד נהגו לומר כל יום אחר ובא לציון פרק פו בתהלים, ואח"כ עלנו לשבח .
ג. נוסח סידור רע"ג שאומרים פיטום הקטרת, השיר שהלויים...

הב"ח בסימן קלג כתב וז"ל: כתב מהרש"ל בתשובה (סוף סי' סד) דלפי מנהגינו שאומרים אין כאלהינו פיטום הקטורת קודם עלינו אין צריך לומר הך אגדה דרבי אלעזר דהלא אומרים קדיש אחר עלינו דדוקא למנהג הקדמונים שהיו אומרים אחר עלינו אין כאלהינו וכו' היו מסיימין בהך אגדה דאמר רבי אלעזר כדי לומר אחריה קדיש:

אמנם אצלנו בתשובת מהרש"ל שם לא נזכר מזה כלום, אלא כתוב כך :
בעלינו לשבח קבלתי לומר ומושב יקרו כו'.
במה מדליקין, אני אומר בכל שבת אפי' חל י"ט בששי והארכתי בספרי בפ' ב"מ .
בנוסח של אמר ר"א אמר ר' חנינא כו' יש בו חסרון אצל כל בניך כו' אל תיקרי בניך אלא בוניך וכן איתא להדיא בגמרא סוף הרואה.
ואני רגיל שלא לאומרו כל עיקר משום דלא נתקן לומר אלא משום הקדיש וכמו שפסק מהרי"ל בסיום המסכת: כשאין פסוקים להגדות באותה הלכה שיאמר מקודם האי מאמר דאמר ר' אליעזר כו'
וא"כ אנו שנוהגין לומר עלינו לשבח קודם קדיש א"כ אין אני צריך לו וטוב לדלגו כדי שלא יאחר מלשמוע הקדיש בפרט מאחר שהצבור ממהרין לסיים במרוצה. עכ"ל.
הרי שהוא מדבר על עלינו שבסוף תפלת ליל שבת ואין קשר לתפלת שחרית. ולא זכיתי להבין או למצוא את מקורו של הב"ח.
אמנם ברור שהב"ח בדבר על שינוי מנהג, שפעם נהגו לומר עלינו לפני פטום הקטרת, ואילו בימיו כבר נהגו לומר עלינו בסוף !

עד שבא הפרישה, ותמה כמה תמיהות בעניין שש"י ופטום הקטרת. ואחת מקושיותיו היא מדוע השיר שהלויים היו אומרים בבית המקדש נאמר אחר פטום הקטרת, והרי השיר נאמר על נסכי התמיד ולא על הקטרת. ומתרץ, כיון דסדר ההקרבה בביהמ"ק היה קטרת קודמת לאיברים, איברים למנחה, מנחה ומנחה לחביתין וחביתין לנסכים וכו', וכיון שהשיר הוא על הנסכים, א"כ קטרת קדמה לשיר, ולכן אומרים פטום הקטרת ורק אח"כ שיר של יום.

אמנם על דבריו יש להקשות טובא, דלפי זה קטרת קודמת גם לתפילת שחרית שהיא כנגד תמיד של שחר, וא"כ צריך לומר פטום הקטרת קודם התפילה ושש"י שהוא כנגד הנסכים אחר התפילה.
אמנם זה לא כ"כ קשה, כיון שאף שקטרת קדמה לאיברים, אבל היא לא קדמה לשחיטה וזריקת הדם, ולכן ייתכן שמצד סדר העבודה אין צורך לאמרה קודם.
והט"ז תי' באופן אחר, שפרשת התמיד היא כנגד שחיטה וזריקת הדם, ואילו קטרת היה אח"כ, והתפילה עצמה היא כנגד הקטרת איברים, ולכן היה אומר קטרת אחר קרבנות קודם התפילה. ואע"ג שהטור כתב אחר התפילה נראה לו שגם זה נכון.
(המג"א הקשה למה אומרים אחר מוסף, הרי ודאי שהקטירו קודם מוסף ומביא טעם ליפטר מתוך דברי תורה, וכן טעמו דהאר"י להבריח הקליפות. אך מוסיף בשם השל"ה שיש לאמרו בשחרית קודם ואחר התפילה, ובאמת כבר בשעה"כ הובא לאמרו קודם ואחר התפילה).


אשמח לקבל הערות ומקורות נוספים!!!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים