ביאור ברכת אבות


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 23 אפריל 2020, 19:45

האשכול הזה מיועד להבאת פירושים מרבותינו הראשונים והאחרונים עד זמנינו בפירוש ברכת אבות מהו אלוקי אברהם או מהו "הנורא" או מהו "באהבה" וכדו'


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 23 אפריל 2020, 20:03

אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות


ד.מ.
הודעות: 142
הצטרף: 03 מרץ 2020, 20:58
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ד.מ. » 23 אפריל 2020, 21:21

העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 20:03
אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות

'אלוקי אברהם" אי"ז מתייחס לשם 'אלקים' אלא לשם 'אלוק' [עי' בנו"כ לשו"ע שהם שני שמות] והוא נסמך 'אלוק של', ושם אלקים היינו בעל הכוחות כולם, אבל שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו דיש את ההבחנה של הקב"ה כמשגיח ומנהיג במידת חסדו כמו שנהג עם אברהם, ויש הבחנה של הנהגה שמנהיג העולם במידת הדין כמו שנהג עם יצחק וכו', וכל הנהגות אלו התגלו ע"י מעשי האבות ועי"ז נעשו מרכבה לגלות את ההנהגה המסויימת בעולם ומשו"ה הקב"ה התנהג עמם במידות אלו [הנהגות אלו אינם מתגלות היום בעולם אלא בצורה ממוזגת ולא בצורה המקורית]


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 23 אפריל 2020, 21:24

ד.מ. כתב:
23 אפריל 2020, 21:21
העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 20:03
אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות

'אלוקי אברהם" אי"ז מתייחס לשם 'אלקים' אלא לשם 'אלוק' [עי' בנו"כ לשו"ע שהם שני שמות] והוא נסמך 'אלוק של', ושם אלקים היינו בעל הכוחות כולם, אבל שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו דיש את ההבחנה של הקב"ה כמשגיח ומנהיג במידת חסדו כמו שנהג עם אברהם, ויש הבחנה של הנהגה שמנהיג העולם במידת הדין כמו שנהג עם יצחק וכו', וכל הנהגות אלו התגלו ע"י מעשי האבות ועי"ז נעשו מרכבה לגלות את ההנהגה המסויימת בעולם ומשו"ה הקב"ה התנהג עמם במידות אלו [הנהגות אלו אינם מתגלות היום בעולם אלא בצורה ממוזגת ולא בצורה המקורית]
כלומר שהמידות הם צורות בהשגחת הבורא ולא צורות בהכרת הבורא של האבות האם אני צודק?
 


ד.מ.
הודעות: 142
הצטרף: 03 מרץ 2020, 20:58
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ד.מ. » 23 אפריל 2020, 22:10

כשמדברים על צורות בהשגחה תמיד מדברים על צורות בהכרה, דהיינו שהם צורות שבהם אנחנו מכירים את הקב"ה, דעם הפעולה שהקב"ה פועל אין לנו השגה בה אלא בצורה שהיא מתראה אלינו, עיין בזה בדע"ת בארוכה, אמנם ההשגחה וההתראות של הקב"ה באופן מסויים היא לפי ההכרה של האדם את הקב"ה.
אני מקווה שהבנתי את שאלך לנכון


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1874
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי איש ווילנא » 23 אפריל 2020, 22:23

ד.מ. כתב:
23 אפריל 2020, 21:21
העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 20:03
אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות

'אלוקי אברהם" אי"ז מתייחס לשם 'אלקים' אלא לשם 'אלוק' [עי' בנו"כ לשו"ע שהם שני שמות] והוא נסמך 'אלוק של', ושם אלקים היינו בעל הכוחות כולם, אבל שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו דיש את ההבחנה של הקב"ה כמשגיח ומנהיג במידת חסדו כמו שנהג עם אברהם, ויש הבחנה של הנהגה שמנהיג העולם במידת הדין כמו שנהג עם יצחק וכו', וכל הנהגות אלו התגלו ע"י מעשי האבות ועי"ז נעשו מרכבה לגלות את ההנהגה המסויימת בעולם ומשו"ה הקב"ה התנהג עמם במידות אלו [הנהגות אלו אינם מתגלות היום בעולם אלא בצורה ממוזגת ולא בצורה המקורית]

מה הבסיס לענין שאברהם שייך לחסד יצחק לגבורה ויעקב ממצע וכו' ככל שהאריכו בזה חכמי האמת 
יש לזה בסיס בסיפורי התורה הפשוטים? האם הסיפורים של יעקב עם לבן שייכים דווקא לאמת? 


ד.מ.
הודעות: 142
הצטרף: 03 מרץ 2020, 20:58
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ד.מ. » 23 אפריל 2020, 22:48

הבסיס במקראות - "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם"
וביצחק "וישבע יעקב בפחד אביו יצחק"
ומצד המאורעות הנה אברהם אשר מתנהג במידת החסד כפי שמכיר את בוראו, ויצחק אין לנו עמו עי אם סיפור העקידה שמבטא ענין הפחד והגבורה
וביעקב הלא קרא כתיב ויעקב איש תם יושב אהלים
אמנם צדקו דבריו כי כל מעשי יעקב נראה שהם ברמאות הן עם עשיו אחיו והן עם לבן שאמר אחיו אני ברמאות
וכבר חגגו ע"ז הנוצרים "אחוה דמרנא זייפנא" אלא דפיהם הכשילם "דמרנא זייפנא" כמבואר בגמ'
והביאור השגור בזה הוא דהאמת אי"ז הסיפורים אלא הדרישה לאמת במציאות, וכגון בעשיו דמבואר במלבי"ם כמדומה דהיה צריך להיות כדוגמת יששכר וזבולון, וכיון שלוקח כל שפע העולם ומתקו מתכליתו א"כ הוא הגנב והשקרן, וההחזרה של השפע לתכליתו היא האמת, וכמו"כ ענין אחיו אני ברמאות, דהאמת היא מה שצריך להיות והדרך לבא לזה בעולם של שקר הוא ע"י אחיו אני ברמאות


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 02:47

ד.מ. כתב:
23 אפריל 2020, 22:48
ומצד המאורעות הנה אברהם אשר מתנהג במידת החסד כפי שמכיר את בוראו,
פי' המילה גדול אינו חסד כפי שרבים נוטים לטעות.
גדול הפכו בקטן, הגדרת הקטן מובא בגמ' שהוא הסמוך על שולחן אחרים, היינו אינו גדול די לעצמו, אלא מוגבל לאחרים שמעליו. לא כן גדול שע"פ רוב הוא בא ביחס לקטן, וכאן נאמר גדול כללי, דהיינו שאין שום הגבלה ויחס, אלא גדול הגדולים שאין שיעור ושיור לגדלותו.
והשייכות בזה למידת החסד היינו שגם בחסד הרי הגדרתו הוא בשונה מגמול הבא בתמורה למשהו אחר, הרי שחסד הוא הטבה שאינה באה בתשלום וגמול. ובשונה מגבול שהוא בא בתמורה והוא הטבה מוגבלת, הרי שחסד הוא ללא גבול וקצבה. שניהם עניינם התחלה שאינה מבוססת על מקדים.
זהו השייכות לאברהם בהיותו ראש המאמינים אשר הוא תחילת האמונה שאינו מבוסס ומוקדם על הקדמה, וממילא אין גבול וקצבה לגדלותו ולאמונתו. וביותר במה שתחילת הכרתו הייתה בחסדי ה'. וכמבואר כ"ז בתהילים פט פרקו של אברהם משכיל לאיתן האזרחי דהיינו אברהם, שפתח בזה "חסדי ה' עולם אשירה, לדור ודור אודיע אמונתו בפי. כי אמרתי עולם חסד יבנה, שמים תכין אמונתך בהם" וכו' עיי"ש כל הפרק, והוא כי מה שמודיע אמונתו הוא בחסד ה', שהוא הכרת האמונה. היינו שאברהם ע"י כח של התחלה בלא להתבסס על קודמים שהוא מידת גדולה, גילה את עניין החסד שהוא התחלה בלא להתבסס על מוקדמות, שהוא גדולת הקב"ה.
[ואוסיף בזה את ששמעתי ממו"ר הגרח"י קפלן שליט"א שמובא בפסוקי התורה הדגש על חסד אברהם דווקא בהכנסת אורחים, וכפי ששאל הרב מווילנא הרי פשוט שעיקר מידותיהם מרומזות בפסוקי התורה. אלא עניינו כי מתוך זה באה הכרתו בבוראו, שחשב בתחילה שבוודאי יש מנהיג לבירה, וכולנו אורחים אנו אצל מי שאמר והיה העולם. ומידה זו נתגלה ע"י אברהם וקיימה הוא בהכנסת אורחים.]


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 02:53

אוסיף עוד על הודעתי הקודמת, כי כבר מובא שכל הברכה הראשונה מכוון כנגד אברהם, כפי אשר חותמים מגן אברהם. וכמו"כ מובא במהר"ל שספר בראשית כנגד אברהם. ובי' שניהם הוא בהיות אברהם תחילת השתלשלות האמונה בישראל, ואבי כל האומה, ובזה נייחד לאברהם ברכת אבות וחומש בראשית, שהם הראש והתחלה, המדבר בעניין האבות ותחילת האמונה.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 03:00

איש ווילנא כתב:
23 אפריל 2020, 22:23
יצחק לגבורה
עיקר מידתו של יצחק הוא מידת דין. ועל כן לא האריכה התורה במידתו של יצחק כי אי"ז שייך כ"כ לעבודתנו וכפי שנבאר.
נא' כי בתחילה עלתה במחשבה לבראות את העולם במידת דין, ראה שאין העולם יכול להתקיים עמד ושיתף עמו מידת רחמים. ומבואר שאין העולם יכול להתקיים בדין.
ואולם יצחק שעלה כקרבן ע"ג המזבח ביקש שינהג עמו הקב"ה במידת דין כמבוא' בקדמונים. ובזה גילה מידת גבורת ה'.
דהנה גבורה פירושו 'איזהו גיבור הכובש את יצרו' היינו שעושה דבר המוגבל ע"פ טבע יצרו וכובש ומתגבר עליו. וזהו ההנהגה הניסית אצל הקב"ה, שמתגבר על הטבע. מידה זו נתגלתה אצל יצחק בהליכתו בפחד במידת דין, שאף שאין העולם יכול להתקיים בזה, אעפ"כ כבש את יצרו ונהג עפי"ז. זהו מידת גבורה. וכמו"כ ברכה שנייה בשמו"ע כנגד יצחק הוא שהוא מידת גבורה המוסב על גבורות ה', בניסיו בהיותו מחיה מתים ומוריד גשמים וכיו"ב. [וכמו"כ מובא במהר"ל שספר שמות הוא בחינה של יצחק שמדובר על ההנהגה הניסית ביציאת מצרים וכל האותות והמופתים.]


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 03:16

איש ווילנא כתב:
23 אפריל 2020, 22:23
יש לזה בסיס בסיפורי התורה הפשוטים? האם הסיפורים של יעקב עם לבן שייכים דווקא לאמת?
ד.מ. כתב:
23 אפריל 2020, 22:48
וביעקב הלא קרא כתיב ויעקב איש תם יושב אהלים
אמנם צדקו דבריו כי כל מעשי יעקב נראה שהם ברמאות הן עם עשיו אחיו והן עם לבן שאמר אחיו אני ברמאות
אכן המתבונן בספרים בעניין יעקב יראה שמעט בלבול יש בזה. כי מיוחס ליעקב ע"פ רוב מידת 'נורא', מידת 'תפארת' 'אמת' 'תורה' 'קדושה', וכמו"כ היותו אמצע. ובמהר"ל הוסיף בזה שחומש ויקרא הוא כנגד יעקב שעולה הקרבן לה' עיי"ש. ומעל כ"ז מידת שלמות היות מטתו שלמה.
אכתוב בזה בקיצור נמרץ מה שהיה נלענ"ד מקדם, ויש עוד להרחיב בזה טובא ואכה"מ. הנה נא' שיעקב הוא בחינה של נורא מן הפסוק "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים", והנה המעי' שם יראה שתרגומו "לית דין אתר הדיוט". וכמדומה שזהו המפתח להבנת כל העניין. הנה כאשר אמרו אמת נראה כי אין פירושו אמת במובן של היעדר רמאות ושקר [כמובן שגם זה כלול], אלא עיקר פירושו הוא במובן עמוק יותר, דהיינו כלפי העולם, דאמת האריכו קדמונאי שהוא שלימות [ורמוז בעצם המילה המבוססת על ג' אותיות, א' האות הראשונה ת' האות האחרונה ומ' אות האמצע], ונראה כי אמת ביעקב פירושו היפך העוה"ז שהוא עלמא דשיקרא. אמת היינו שאמנם חיי גופו הייתה בעוה"ז אך חייו היו חיי שורש שהוא בעוה"ז חיי האמת. שזהו התורה. שהוא עניין השגת האמת בעוה"ז.
ובעולמנו חסד ודין סותרין להדדי, אך ביעקב שניהם נקבצו ובאו לו, ואין זה אלא משום שיעקב היה בבחינה של "לית דין אתר הדיוט" היותו בשורש הגמור בזה העולם. זהו הנורא שהוא היראה מן המעולה ממך. וזהו עניין קדושה כידוע, שהוא מופרש ומובדל. [וקדושה היינו מופרש ומובדל מתוך החול, ולא כגוף בפנ"ע.] והיינו שמתוך החול הוא בשורש וחי את האמת. ורק עי"ז נמצא שאין החסד והדין סותרין זל"ז. וזהו ממש עניין הקרבן, שהוא לקיחת בהמה שהיא תכלית החול, ולהעלותו קרבן שיעלה ויתקדש לה'. זהו עניינו של יעקב בקצרה. ועוד יש להרחיב בזה טובא.


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 24 אפריל 2020, 10:42

רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 10:48

העולם החרדי כתב:
24 אפריל 2020, 10:42
רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.
ב. עי' תגובות דלעיל. בקצרה, גדול ראש והתחלה שאין שייך בו גבול וקצבה. גבור שאינו מנוע ע"י טבע וכד' וביכולתו לעשות כל. נורא שהוא מובדל ומופרש מן העולם וגורם ליראה.
 


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 24 אפריל 2020, 10:58

אחד מן הגולה כתב:
24 אפריל 2020, 10:48
העולם החרדי כתב:
24 אפריל 2020, 10:42
רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.
ב. עי' תגובות דלעיל. בקצרה, גדול ראש והתחלה שאין שייך בו גבול וקצבה. גבור שאינו מנוע ע"י טבע וכד' וביכולתו לעשות כל. נורא שהוא מובדל ומופרש מן העולם וגורם ליראה.
כפי מה שזכור לי מפרשים שכ"א מהנ"ל קשור לא' האבות שקל כנגד אברהם גיבור כנגד יצחק וכו'
 


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 10:59

העולם החרדי כתב:
24 אפריל 2020, 10:58
אחד מן הגולה כתב:
24 אפריל 2020, 10:48
העולם החרדי כתב:
24 אפריל 2020, 10:42
רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.
ב. עי' תגובות דלעיל. בקצרה, גדול ראש והתחלה שאין שייך בו גבול וקצבה. גבור שאינו מנוע ע"י טבע וכד' וביכולתו לעשות כל. נורא שהוא מובדל ומופרש מן העולם וגורם ליראה.
כפי מה שזכור לי מפרשים שכ"א מהנ"ל קשור לא' האבות שקל כנגד אברהם גיבור כנגד יצחק וכו'
עיין בהודעות שכתבתי לעיל.
 


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 815
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 334 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי יואל נהרי » 24 אפריל 2020, 11:23



ד.מ.
הודעות: 142
הצטרף: 03 מרץ 2020, 20:58
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ד.מ. » 24 אפריל 2020, 11:45

בספר דברי יהושע (להר"ר יהושע הלר מח"ס חוסן ישועות) ביאר בזה בטוב טעם ודעת ביאור השווה לכל נפש
דברי יהושע


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 24 אפריל 2020, 18:04

העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 19:45
או מהו "באהבה" וכדו'
עניין האהבה מבואר במפרשי התפילה שנאמר למען שמו כי הטבתו לברואיו הוא למען גילוי שמו ית'. ואולם נתוסף בזה שאי"ז רק בבחינת אינטרסים בעלמא, אלא מתוך אהבתו את ברואיו.
ויש בזה עומק נוסף שברכה זו הוא אהבה שהוא שורש מידת החסד לבטל רצון עצמו לגמרי, שנתגלה מידה זו אצל אברהם, והוא גילוי במידה של הקב"ה.


יהודי רציני
משתמש ותיק
הודעות: 342
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 00:44
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי יהודי רציני » 25 אפריל 2020, 21:31

אכתוב כאן פירוש יפה המובא בקובץ הערות להגר"א וסרמן בחלק של דוגמאות לביאורי אגדות על דרך הפשט (בסוף הספר) וז"ל

ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה- הגאולה תהיה למען שמו המחולל בגויים ולא בזכות ישראל והנה בשר ודם אשר הבטיח לחבירו להיטיב עמו ואח"כ סרח חבירו כנגדו אף שאינו רוצה לחזור בו מדיבורו מכל מקום כיון שיש לו טינה עליו כשהוא מיטיב לו לא יעשה כן בלב שלם אבל מידת הקב"ה אינו כן אלא אע"ג שלא יזכו ישראל לגאולה ורק למען שמו ולא למענם בכל זאת הגאולה תהיה באהבה כאילו זכו בעצמם להיגאל.


בחור צעיר
משתמש ותיק
הודעות: 313
הצטרף: 17 אפריל 2020, 01:57
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי בחור צעיר » 25 אפריל 2020, 22:21

א'להי אבותנו א'להי אברהם יצחק ויעקב.
כאשר נגלה ה' למשה תחילה בסנה אמר לו [שמות ג' ז']
אנכי א'להי אביך א'להי אברהם א'להי יצחק וא'להי יעקב,
ואחר כן כאשר פירש לו שמו אמר לו [שם טז'] כה תאמר אל בני ישראל ה' א'להי אבותיכם א'להי אברהם א'להי יצחק וא'להי יעקב שלחני אליכם.
ועוד חזר ואמר לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אליהם ה' א'להי אבותיכם נראה אלי א'להי אברהם א'להי יצחק וא'להי יעקב
ונתפרשו בראשונים שלשה ביאורים מי הוא אביו של משה, אב"ע אמר כי אביו הוא אברהם ואח"כ צירף אליו את כל האבות כולם. רמב"ן פירש ע"פ פשט כי אביך כולל כל האבות כלומר כל אב ואב. והביא מחז"ל בשמות רבה שפירשו א' עמרם אביך.
אבל בפסוק טו' לא ניתן לפרש כן כי כתוב בלשון רבים וע"כ פירושו שכולל את כולם ואח"כ מפרט.
אבל יתכן עוד שהמכוון הוא א'להי כל אחד מאבותינו בכל הדורות, שלא נתייחד שמו במסויים אלא על האבות אבל על כלל ישראל והנהגתו נתייחד שמו, כאמור א'להי ישראל.


בחור צעיר
משתמש ותיק
הודעות: 313
הצטרף: 17 אפריל 2020, 01:57
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי בחור צעיר » 25 אפריל 2020, 23:09

בברכת אבות ישנם שני פנים, האחד שהיא פתיחת התפילה, ומצד זה יש בה לשונות כלליים של פתיחה, והשני הוא האופי והזהות שלה, כברכת אבות.
וצריך לדעת לשייך כל חלק בה מאיזה מן התכנים הוא בא.
וכמובן שיש גם שייכות ביניהם, כי לא לחינם נבחר תוכן זה לפתוח בו את שבח התפילה, מחמת שהוא פתיחת עמידתנו לפניו, עמידת האבות.
ואפרט:
ברוך אתה ה'. הוא וודאי פתיחה כללית, והרי ברכה זו היא היחידה שפותחת בברוך, וכל השאר סמוכות אליה.
עוד צריך ליתן את הדעת על כך שברכת אבות היא היחידה שאינה בלשון נוכח אף שפותחת בנוכח, לעומת כל הברכות שכולם מדברות בגוף ראשון, אל 'אתה'. וזה בולט בפתיחת גבורות, אתה גיבור (וכן הוא בברכת המזון שברכת הזן בלשון נסתר ושארן בלשון נוכח.)
א'להנו וא'להי אבותינו א'להי אברהם א'להי יצחק וא'להי יעקב. לשון זה וודאי יש בו תערובת, כי מחד א'להנו הוא מטבע של כל הברכות והוא מעיקר המטבע כאן בפתיחה, ומאידך א'להי אבותינו ואברהם יצחק ויעקב הוא הרחבה של הגדרתו כא'להנו, ומאידך היא פתיחה לשבח ברכת אבות, שעניינה הנהגתו עם האבות או כפי שהתגלתה ע"י האבות.
הא'ל הגדול הגיבור והנורא. לכאו' אינו שייך דווקא לשבח האבות, אלא הוא כלל שבחי הבורא ית', ומשה רע"ה אמרם [דברים י' יז'] כי ה' א'להיכם הוא א'להי הא'להים ואדני האדנים
הא'ל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד. ושבו אנשי כנה"ג וחזרו עליו ביום כד' תשרי [נחמיה ט' לב'] ועתה א'להינו הא'ל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד וגו'. והוא כלל שבחי הבורא כמו שאמר ר"ע לאותו תלמיד שירד והוסיף בשבחי הבורא וא"ל סיימתינהו לשבחייהו דמרך אלא עד כאן משה אמרן, ולא שאל כן על כל שאר שבחי הבורא, כי כאן הוא העיקר.
ותיקנו לנו לומר שבחים אלו בשלשה מקומות. האחד בפתיחת התפילה. השני בשבח המלאכים בברכת יוצר אור וכולם משבחים את שם הא' המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא.
והשלישי בברכת השיר, כאשר באים לשבח עצמו אחר כל הקדמותיו מי ידמה לך ומי יערך לך הא'ל הגדול הגבור והנורא קונה שמים וארץ.
א'ל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל. הוא כבר מכלל שבח האבות, שהוא שבח שאמר מלכי צדק מלך שלם לאברהם ברוך אברם לא'ל עליון קנה שמים וארץ, וחזר עליו אברם בדברו אל מלך סדום הרימותי ידי לא'ל עליון קנה שמים וארץ. והוא עיקר השבח גם כאן, אף שנשתנה במקום קונה שמים וארץ לגומל חסדים טובים וקונה הכל. וצריך לדעת למה נשתנה, אבל ברור שזה מקורו, וכן היה בנוסח הא"י העתיק, וכן נותר בברכת מעין שבע שהיא קיצור כל הברכות.


שלו'
הודעות: 94
הצטרף: 27 אפריל 2020, 03:40
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי שלו' » 27 אפריל 2020, 04:29

בחסדו ית' זכיתי לכתוב על ברכת אבות, אך הדברים ארוכים מאוד, וחוששני מתפסת מרובה כו', אך אעתיק דוגמאות של תוכן ענינים, ואם תהיה התענינות אולי אשגר הדברים במלואם.
 
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב
 
תוכן הענינים:
א] פתיחה.
ב] הקדמה – פירוש תואר אלקים.
ג] האופן הא' השגחה פרטית על האבות.
ד] מהי אותה השגחה.
ה] דוגמאות להשגחה הפרטית על האבות.
ו] הזכרת השגחתו ית' על האבות היא שבח תמידי, שהיא השרש להשגחתו על כלל ישראל.
ז] האופן הב' - גילוי אלקותו ית' ע"י האבות.
ח] מה נתגלה מאלקותו על ידי האבות.
ט] דוגמאות לגילוי אלקותו – מידותיו ית' ע"י האבות.
י] גילוי אלקותו על ידינו – ממשיכי האבות.
יא] האופן הג' – מקור ומשפיע כוחות באבות לגלות מידותיו, ולברכם.
יב] גוון נוסף – "אלקי" במובן של דין [הנמשך מההשגחה].
 
*עוד בענין הזכרת אלקותו ית' על האבות בראש התפילה והתעוררות ללכת בדרכיהם.

הגדול
 
תוכן הדברים:
 
א] גדולה - חשיבות רוממות ומעלה. [ה' בחינות בשם גדול - ראשית חכמה].
ב] גדולה - רבוי יתרון ותוספת.
ג] הגדול - הגדול המוחלט, בכל נושא.
ד] גדולה - התפשטות והתרחבות מעבר למידה והגבול. בלי הפסק – נצחי. [גדול – המשך ומהלך].
ה] גדול - עצמיי ואין תלוי באחרים.
ו] גדולתו ית' ניכרת מתוך הבריאה בכל עת.
ז] הגדול - מדת טובו וחסדו. כמה דרכים במה שמדת חסדו נקראת גדולה.

קונטרס בענין מידת נורא
ליקוט מדברי החכמים עם מעט הערות וביאורים
 
תוכן הענינים:
 
א] הנורא - הנהגתו ית' מטילה מורא, [בעשית נוראות בעולם בניסים והנהגה אלקית גלויה, ובעשית דין (ובפרט בצדיקים)]. הנורא - תכלית ותוצאה מהגדול והגבור.
ב] הנורא - קבלת מלכותו. [בהא שלא אמרו תואר המפואר].
ג] הנורא - גילוי שכינתו בעולם [במקדש, ובקיום כלל ישראל]. נורא - נראה ומתגלה.
ד] נורא - ארון. [המשך להנ"ל]. יסוד לב' הגילויים בתפלת אברהם.
ה] נורא - מדת יעקב.
ו] נורא - תפארת ושלימות. נורא – קדוש [ברכת אתה קדוש כנגד נורא].
ז] נורא - מדת הרחמים.
ח] בטעם התיחס מדה זו ליעקב, ולא ליצחק שמדתו פחד יצחק, [נתבאר בכמה פנים: א' מדת יעקב היא המעמידה ומקיימת יראתו ית'. ב' נורא - יראת הרוממות והשלמות. ג' נורא - כולל אור ואש, וכן מתפרש על היותו נראה ומתגלה. ד' נורא - דרגה שהפחד נופל ממילא מצד השי"ת. ה' גבורה - בטול לשורשו, הנורא - יחס וקשר בין הנורא לירא. ו' גבורה - יראה מתוך ביטול מתנגדים, נורא - יראה ללא צד אחר. ז' החילוק בין יראה כקו "פרטי" ליראה כקו הכולל הכל. ח' נורא - גילוי הבא ממקום גבוה ועליון המאחד בין חו"ג. ט' נורא - ע"ש אחיזתו בגבורת ופחד יצחק למתקה]. [נורא - פלא].
ט] נורא - מדה אמצעית ממוזגת - כבוד. בטעם שנקרא השי"ת נורא ולא מיירא. מ"ט לא אומרים נורא בברכה הג'.
י] נורא - תורה.  ההשפעה הבאה ממדת נורא.
יא] סכום קצר.
יב] מדוע לא אמר ירמי' לתואר נורא כפירושיו האחרים? [וכן בדניאל שלא אמר גבור, ובגמ' יומא ס"ט ב'].
יג] עוד בלשון הגמ' יומא שם.
יד] העתקה מדברי החכמים.


בחור צעיר
משתמש ותיק
הודעות: 313
הצטרף: 17 אפריל 2020, 01:57
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי בחור צעיר » 27 אפריל 2020, 20:24

הגדול הגבור והנורא.
צריך לדעת מהו שבח זה, ומה משמעות של כל אחת מתיבותיו.
וגם ידענו, שירמיה הנביא אמר [לב' יח'] הא'ל הגדול הגבור ולא אמר הנורא.
ודניאל [ט' ד']ונחמיה [א' ה'] אמרו הא'ל הגדול והנורא שומר הברית והחסד. ולא אמרו גבור.
ופירשו חז"ל [יומא סט:] אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר {דברים י-יז} האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב''ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות. ע"כ.

ונראה בפשוטו כך. גדול עניינו, שאין דבר מגביל אותו, ושאינו בא מכח דבר אחר אלא הוא ראשון, כי עניינו התפשטות בלי גבול, ולכן כאשר בעינינו איזה דבר הוא מופרז אנו אומרים שהוא גדול, כמו התנינים הגדולים, או המדבר הגדול או הנהר הגדול. ואילו הוא כמובן גדולתו מושלמת ולא לערך דבר אחר. אין הוא מונע מכח איזה דבר, ואין הוא מוגבל ע"י דבר אחר, וזהו עניין גדולתו, שכל הבריאה וכל היצירה על כל שפעתה ממנו נובעת נביעה בלתי מוגבלת. ולכך גם אמרו שעניינו חסד, כי ענין החסד הוא נתינה בלא כל סיבה, הטבה בלא מניע וממילא בלא גבול, הטבה ראשונית שאין לה כל גבול.
וזה היה גם עניינו של אברהם אבינו ע"ה, שהיה בוחר בטוב מצד עצמו, ראשון היה, ושפעת טובו לא הבחינה בשום מצר ואף על אנשי סדום התפלל.
בקצרה אפשר לומר שעניין הגדולה הוא הרצון, הרצון שאין לו שום גבול, כי רוצה הוא, וברצונו הכל מתקיים, ואין גבול לרצונו.
הגבור. גבור ענינו התגברות על דבר אחר, כי יהודה גבר באחיו, ומשמעו שאין שום דבר עומד כנגד יכלתו, ולא יגבילנו שום טבע, ועל כל הכוחות הוא עולה, ואין מי ומה יעמוד בפניו. וזה אשר משלוהו למידת הדין, שדין עניינו העמדת דבר על מכונו, שאין שפעת חסדו וטובו מגעת לכל, אלא רק לזכאים אליה, ובידו למנוע את טובו מאשר לא זכאי אליו.
ובקצרה ניתן לומר כי הגיבור הינו היכול, בעל היכולת, שאין דבר נמנע ממנו. וזה היה עניינו של יצחק אבינו ע"ה, שנתגבר על טבעו והעמיד את כל עצמו וחיותו לרשות מלכו במעשה העקדה, וכן כל ימיו.
הנורא. פירוש המילה הוא אשר מתייראים ממנו, שראוי להתיירא ממנו. ועניינו, מה שאנו מכנים הנהגת שכר ועונש, כי אדם גיבור שאין לו שום עסק עמנו לא יגרום לשום פחד, אבל מלך אשר יש לו דרישות מעמו, יגרום פחד כי רוצים לעמוד ולעשות רצונו, יש לו דרישות, ויש לו עניין בנעשה כאן, וכל אדם נתבע ממנו לאיזה דבר, והוא מוליך את העולם ואת ברואיו לכיוון מסוים. וזאת משלו במידת תפארת, אשר עניינה המיזוג של ההטבה והשפע הראשוני הגמור אשר הוא כמעיין נובע שאין מה יעצור בעדו, לבין הגבורה שתובעת את המגבלות ומניעת השפע אלא לאשר הוא ראוי לה, במקום זה באה התפארת, הפאר, הגדולה והכבוד, אשר בהם ימצא כל דבר מקום, והשפע והטוב יאוזן בגבולותיו. והעניין הוא כי כאשר הכל הולך אל מקום אחד אין ההטבה הולכת לריק אלא היא הולכת למקום אחד, מקום אשר הגבורה משלמת עמה.
ובקצרה ניתן לומר כי הנורא הינו העושה בפועל, המנהיג את העולם לכל אשק בחפצו, בכלל הנהגת שכר ועונש, וביחוד בנהגת האבות וישראל עמו אשר הוא מוליך את כל העולם לכיוון מסוים. 
א"כ עלה, כי הגדול הגבור והנורא הם הרוצה, היכול, והעושה. 

והנה משה שבחו בשלשתם, וזהו כלל שבחו. בחינת סיימתינהו לשבחייהו דמרך כאשר אמר ר"ע. אמנם אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרים בהיכלו איה נוראותיו ולא אמר נורא, כלומר הנהגת נוראותו אינה נראית לעיניו כעת. והיינו שהיכלו של המלך אשר בו מתבטא עיקר הולכתו והנהגתו את העולם מסור בידי מבזיו אזי אינו נורא בעולמו. אתא דניאל ואמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו, אף שאמר נורא, כי נורא הוא, יש תכלית בהולכה זו, אבל נראה כאילו אין בו כח חלילה ואינו משיב גמול למשנאי בניו. אתו אנשי כנה"ג והחזירו עטרה ליושנה, ואמרו הן הן גבורת גבורתו שכובש את יצרו ונותן ארך אפים לרשעים כלומר הגבורה כאן מתבטאת לא בביטול שונאיו אלא להיפך, בהנהגה כאילו העולם מסור בידי זרים. אבל מאידך נוראותיו הם שאלמלא מוראו היאך יכולה אומה אחת להתקיים בין האומות, כלומר יש כאן הנהגה ברורה של מוראו והולכתו את העולם בהנהגת ישראל בין האמות.
הרבה יש לפרש ופירשתי כאשר בידי.


שמואל שלומוביץ
הודעות: 5
הצטרף: 19 נובמבר 2019, 02:06
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי שמואל שלומוביץ » 29 אפריל 2020, 09:34

בחור צעיר כתב:
25 אפריל 2020, 23:09
א'ל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל. הוא כבר מכלל שבח האבות, שהוא שבח שאמר מלכי צדק מלך שלם לאברהם ברוך אברם לא'ל עליון קנה שמים וארץ, וחזר עליו אברם בדברו אל מלך סדום הרימותי ידי לא'ל עליון קנה שמים וארץ. והוא עיקר השבח גם כאן, אף שנשתנה במקום קונה שמים וארץ לגומל חסדים טובים וקונה הכל. וצריך לדעת למה נשתנה, אבל ברור שזה מקורו, וכן היה בנוסח הא"י העתיק, וכן נותר בברכת מעין שבע שהיא קיצור כל הברכות.
ניסיתי להמשיך את הדברים שלך ולעמוד על שאלה זו כאן:
viewtopic.php?f=9&t=7473


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1231
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 220 פעמים
קיבל תודה: 258 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 29 אפריל 2020, 10:48

העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 21:24
שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו...
ידועים דברי הרמ"ק והאריז"ל ומהרח"ו, וכן בנפש החיים ושל"ה ועוד, שביארו שכל השמות והכינויים אינם בעצמותו יתברך שאין לנו שום מושג בו כלל וכלל, וכולם אינם מתייחסים אלא לספירות ולמידות והנהגות אשר בהם הוא יתברך בורא ומנהיג ומשגיח בכל הברואים והעולמות.

וא"כ מה שכתבת ששם אלקינו הוא "היחס שלו אלינו" ו"באופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם" באו חילוקים אלו... הוא נכון לגבי כל השמות והכינויים כולם, ואין נכון לחלק ביניהם בפרט זה.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 340
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 201 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי אסף » 29 אפריל 2020, 12:24

בדברי הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א מתבאר שהיותר מפורש בדברי חז"ל שאלוקי אברהם אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב אינם מידות של האבות אלא אלו האופנים של ההתגלות של הקב"ה על האבות.

להלן כמה ציטוטים מתוך שיעור שהתפרסם בשנה שעברה ב'אוסף גיליונות':
"אמר רבי שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול, זהו שאומרים אלוקי אברהם, ואברכך זהו שאומרים אלוקי יצחק, ואגדלה שמך זהו שאומרים אלוקי יעקב, יכול יהו חותמין בכולן תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן" (פסחים קיז:). ונצרף לזה את דברי המכילתא (בא טז) "ומנין שאומרים ברוך אתה ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, שנאמר ויאמר עוד אלוקים אל משה כה תאמר אל בני ישראל וגו'". נתחדש בדברי המכילתא שכאשר ישראל פותחים את תפילת שמונה עשרה ואומרים "אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב" הם מקיימים את הצורה דאורייתא של "זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור".

וכו'

"המכוון בברכה ואעשך לגוי גדול וכו' שמתרגמים חז"ל לאלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, להדיא אינו על העבודה שהם עובדים את הקב"ה אלא איך הקב"ה בונה אותם. "ואעשך לגוי גדול - אלוקי אברהם", וכך היה - "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום". ההבטחה התקיימה בו במה שעליו ודרכו נתגלה ונתפרסם שמו של הקב"ה. בו התגלה ענין ההטבה וחסד ה' בכל הארץ וזהו גם התפקיד של אברהם, כמש"כ "ויקרא שם ה' קל עולם".
כמו כן, הגילוי של 'אלוקי יצחק' אינו גילוי של מידת היראה שהופיע פעמים ספורות (כגון "לולי אלוקי אבי אברהם ופחד יצחק" שנמצא בפי יעקב, או כאשר הוא חושש שנתן את הברכות למי שאינו מתאים "ויחרד יצחק חרדה גדולה") אלא יותר מתאים לקרוא את שמו של יצחק אבינו שמופיע בחומש כ'אבי הברכה'. דכשם שמצינו אצל אברהם אבינו שבע הבטחות, כך אצל יצחק מצינו שבע ברכות ובו התגלה כוח הברכה של הקב"ה בעולם. 'אלוקי יעקב' שנרמז בפסוק 'ואגדלה שמך', היינו כיצד האלוקים לקח את האבות והוביל אותם לשלימות.
והנה וודאי שיש לאדם להקדים הכנה מצידו וזה חלקו וחובתו, אבל העיקר הוא איך הקב"ה בונה אותו ומגלה עליו את שמו. ולא באנו חלילה להמעיט מגדולתו של אברהם אבינו, אלא לומר שאחרי כל גדולתו שמסר עצמו באור כשדים זכה וחלה עליו ההתגלות האלוקית. וכמו שאומר הגר"א (אבן שלמה פ"ה ד) שהאדם אינו עושה אלא ההכנה, אבל העיקר הוא שחל עליו אותו רצון שחפץ הקב"ה בהעמדת הבריאה".

יש לציין מקור נכבד להבנה בכוונת 'אלוקי אברהם' - שהוא האופן שבו עבד אברהם את ה' במידת החסד, וכן ב'אלוקי יצחק' מידת היראה ו'אלוקי יעקב' במידת התפארת - בדברי המכתב מאליהו ח"ב המאמר המתחיל בעמוד 160, ויעוין גם בח"ד עמ' 64 שפירש את כל ברכת אבות.


ד.מ.
הודעות: 142
הצטרף: 03 מרץ 2020, 20:58
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור ברכת אבות

שליחה על ידי ד.מ. » 29 אפריל 2020, 16:37

יושב אוהלים כתב:
29 אפריל 2020, 10:48
העולם החרדי כתב:
23 אפריל 2020, 21:24
שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו...
ידועים דברי הרמ"ק והאריז"ל ומהרח"ו, וכן בנפש החיים ושל"ה ועוד, שביארו שכל השמות והכינויים אינם בעצמותו יתברך שאין לנו שום מושג בו כלל וכלל, וכולם אינם מתייחסים אלא לספירות ולמידות והנהגות אשר בהם הוא יתברך בורא ומנהיג ומשגיח בכל הברואים והעולמות.

וא"כ מה שכתבת ששם אלקינו הוא "היחס שלו אלינו" ו"באופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם" באו חילוקים אלו... הוא נכון לגבי כל השמות והכינויים כולם, ואין נכון לחלק ביניהם בפרט זה.
כל השמות הם אופנים איך הקב"ה "מתגלה" אלינו, כמ"ש רז"ל 'עפ"י מעשי אני נקרא', אלא דשם אלוקים מתייחס אל השגתנו את הקב"ה כבעל הכוחות כולם, ושם אלוק מתייחס אל השגתנו אותו כמכונן יחס של השגחה באופן פרטי [והם הם הדברים שהביא אסף מהגר"נ רוטמן שליט"א], רק שהקדמתי בתחילה באופן כללי לבאר שאלוקים הוא ענין אחר מאלוקנו, ואח"כ ביארתי דהם הבחנות חלוקות בהנהגתו אשר התגלתה אל האבות ואצל האבות
יש"כ על חידוד הדברים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח