בכל עת ובכל שעה

שלו'

משתמש ותיק
בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה?
עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה י"ד לרעה], אך מהו בכל שעה? מה נוסף?
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
שלו' אמר:
בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה?
עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה י"ד לרעה], אך מהו בכל שעה? מה נוסף?
הדרכ"מ שהבאת מבאר שעת היינו עונות השנה ושעה הם שעןת היום, ונראה דבכל עת היינו לפי העת, שבקיץ מברך פירותיו וכו', וכן בשעות היום. ולכן לא סגי בבכל שעה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
שלו' אמר:
בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה?
עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה י"ד לרעה], אך מהו בכל שעה? מה נוסף?
הדרכ"מ שהבאת מבאר שעת היינו עונות השנה ושעה הם שעןת היום, ונראה דבכל עת היינו לפי העת, שבקיץ מברך פירותיו וכו', וכן בשעות היום. ולכן לא סגי בבכל שעה.
 

לכאורה צריך ביאור ממה דאומרים בברכת מודים 'על נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים'. הרי ש'עתים' מתייחס לבוקר צהרים וערב ולא לעונות השנה. וכן מדוקדק בברכות ק"ש בערב אומרים 'ובתבונה משנה עיתים ומחליף את הזמנים'. ביחס לשינוי הזמנים הנוסח הוא מחליף וביחס לעיתים הוא משנה, ובפשטות לשון 'מחליף' הוא שינוי גדול מאשר לשון 'משנה', ומכאן שעיתים מתיחס לזמני היום ולא לעונות השנה.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אחד הבנים אמר:
שלו' אמר:
בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה?
עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה י"ד לרעה], אך מהו בכל שעה? מה נוסף?
הדרכ"מ שהבאת מבאר שעת היינו עונות השנה ושעה הם שעןת היום, ונראה דבכל עת היינו לפי העת, שבקיץ מברך פירותיו וכו', וכן בשעות היום. ולכן לא סגי בבכל שעה.
 
לכאורה צריך ביאור ממה דאומרים בברכת מודים 'על נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים'. הרי ש'עתים' מתייחס לבוקר צהרים וערב ולא לעונות השנה. וכן מדוקדק בברכות ק"ש בערב אומרים 'ובתבונה משנה עיתים ומחליף את הזמנים'. ביחס לשינוי הזמנים הנוסח הוא מחליף וביחס לעיתים הוא משנה, ובפשטות לשון 'מחליף' הוא שינוי גדול מאשר לשון 'משנה', ומכאן שעיתים מתיחס לזמני היום ולא לעונות השנה.
הנחת בשאלתך שערב ובקר וצהרים הם פרוט לבכל עת, אבל כידוע יש סוברים שערב ובקר וצהרים שב אל נודה לך ונספר תהילתך, עשה"כ בתהלים ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי והביאוהו הראשונים אולי האבודרהם או הר"י בן יקר, ולפ"ז בכל עת הוא סגור לעצמו. 
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
אכן יש המפרשים כן.
אך הפי' המקובל לעניין כמדומני הוא, שערב ובוקר וצהרים אינו מתייחס לזמן אלא למצב, שאם היה לזמן מדוע לא אמרו בכל הזמן ומאי תליא בערב בוקר וצהרים. אלא הבי' שיש מצב של הסתר דהיינו מצב של הסתר פנים, ובוקר הוא מצב של הארה וכו'.
[ועל פי' זה שהביא ר' בחור צעיר קשה מדוע שינו מטבע הלשון אם בשניהם מיירי בזמנים.]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בחור צעיר אמר:
נדיב לב אמר:
אחד הבנים אמר:
הדרכ"מ שהבאת מבאר שעת היינו עונות השנה ושעה הם שעןת היום, ונראה דבכל עת היינו לפי העת, שבקיץ מברך פירותיו וכו', וכן בשעות היום. ולכן לא סגי בבכל שעה.
 
לכאורה צריך ביאור ממה דאומרים בברכת מודים 'על נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים'. הרי ש'עתים' מתייחס לבוקר צהרים וערב ולא לעונות השנה. וכן מדוקדק בברכות ק"ש בערב אומרים 'ובתבונה משנה עיתים ומחליף את הזמנים'. ביחס לשינוי הזמנים הנוסח הוא מחליף וביחס לעיתים הוא משנה, ובפשטות לשון 'מחליף' הוא שינוי גדול מאשר לשון 'משנה', ומכאן שעיתים מתיחס לזמני היום ולא לעונות השנה.
הנחת בשאלתך שערב ובקר וצהרים הם פרוט לבכל עת, אבל כידוע יש סוברים שערב ובקר וצהרים שב אל נודה לך ונספר תהילתך, עשה"כ בתהלים ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי והביאוהו הראשונים אולי האבודרהם או הר"י בן יקר, ולפ"ז בכל עת הוא סגור לעצמו. 
 

לפירוש שעת סגור לעצמו הרי בהכרח ייתפרש מלשון כל רגע ורגע ואם כך עדיין צ"ב פירוש הדרכ"מ. כמו"כ מברכות ק"ש מוכח שהמילה 'עת' אינה מתפרשת על כל רגע ורגע. [לפרש עת ערב ובוקר וצהרים, שהעת מתייחס לחילופי עונות דחוק מאוד]
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הבנים אמר:
שלו' אמר:
בסוף ברכת השלו' אומרים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך, וצ"ב מהו החילוק בין בכל עת לבכל שעה, וע' דרכי משה או"ח קפ"ז, ולפי דבריו צ"ב למה לא סגי בבכל שעה?
עכ"פ, משמע שבאים לומר רבותא, שטוב בעיניך לברך בכל עת, ולכא' הביאור, אפילו בעת של הסתר פנים, [ויש בקהלת ג' כ"ח עיתים י"ד לטובה י"ד לרעה], אך מהו בכל שעה? מה נוסף?
הדרכ"מ שהבאת מבאר שעת היינו עונות השנה ושעה הם שעןת היום, ונראה דבכל עת היינו לפי העת, שבקיץ מברך פירותיו וכו', וכן בשעות היום. ולכן לא סגי בבכל שעה.
 
יפה כתב, והעתקתי הדברים [בלי שם אומרם, כי איני יודעו...], ועוד נוסף בחסדו ית' כדלק':

וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך

א] יש לעיין מהי הכפילות של בכל עת ובכל שעה, ונתפרש ענינם בדרכי משה או"ח קפ"ז שעת הוא עתי השנה כגון קור וחום קיץ וחורף, ושעה הם שעות היום, ע"ש, ולא הבנתי מה צורך לציין שניהם, הרי הכל נכלל ב"בכל שעה"? [ובהערות בטור שם הביאו מהמור וקציעה להעיר על הרמ"א בעיקר פי' ד"עת" ע"פ קהלת ג'].
ושמעתי לבאר בפשוטו, שהמכוון הוא שמברכנו בשלומו בכל עת כפי ענין הברכה הנצרכת לאותה עת, בקיץ – הברכה הנצרכת לקיץ, וכן בכל עת, [ומוטעם ביותר למה שנתבאר שהמדובר כאן על כלל הברכות שהוא מברכנו באופן שתתקיימנה ע"י שהן באות בשלומך], ומלבד זאת מוסיפים את ענין התמידיות – שהוא מברכנו בכל שעה.

ב] יתכן עוד בזה, שהנה משמע שרבותא קאמרינן, שטוב בעיניו ית' לברכנו בכל עת ובכל שעה. ויש לבאר, דכיון דכ"ח עיתים הם בקהלת ריש פ"ג, י"ד לטובה וי"ד לרעה, [ע' רמ"ד וואלי שם סוף פס' א'], מדגישים כאן שהשי"ת טוב בעיניו לברכנו בשלומו בכל עת, גם בזמן י"ד העתים של רעה שמתנהג במידת הדין.
[ובזוה"ק תזריע מ"ד ב': דהא זווגא דכנס"י ביה בקב"ה בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי ובזמנא דאיהו בדינא. והן הן הדברים, שהשלו' היי' הזיווג כמובא].
והתוספת ש"בכל שעה" י"ל ע"פ מדרש רבה [שמיני פי"א אות ז']: אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר בה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא.
והקושי בזה מבואר בספר הבתים [מגדל דוד – ספר אמונה עמ' קי"ח] : שלפעמים יהיה יעוד הרעה בנתינת הפנים לעושי הרעה כמו שאמר ונתתי פני בכם. ולפעמים בהסתרת הפנים, וזה כשיהיה העונש גדול אין למעלה ממנו, כי אז לא יהיה מושגח מאת ה' כלל, עכ"ל. ובהמשך מחלק שעונש נתינת הפנים היא כשכלל ישראל בא"י, ומסובב עליהם רעות לא כפי המערכת, ועונש הסתרת פנים הוא בגלותם, ע"ש כל דבריו.
וע' עוד בבאר מים חיים ר"פ בא מה שביאר הקושי שיש בהסתרת פנים המדוברת כאן, וע' ליקוטי מוהר"ן ח"א נ"ו בענין הקושי שבהסתרה שבתוך ההסתרה הכתובה כאן.
וי"ל שלזה רומזים במה שמוסיפים "ובכל שעה" , אפילו בשעה הקשה ביותר - שעת הסתר פנים, ואף הסתרה בתוך הסתרה – מ"מ טוב בעיניך לברך את עמך ישראל בשלומך, שלעולם אין ניתק הקשר בינו לבינינו, וכמבואר מדברי רש"י בישעי' ח' י"ז וחכיתי לה' המסתיר פניו וגו': אין לך נבואה קשה כאותה שעה שאמר משה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, ואף בו ביום הבטיחם וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו. עכ"ל. [וע' במדרש רבה הנ"ל], מבואר שגם בשעת ההסתר הוא עמנו, וכנס"י מחכה ומקוה אליו, [וע' בליקוטי מוהר"ן הנ"ל].
 
חלק עליון תַחתִית