איש ווילנא אמר:
מבולבל אמר:
שלום.
שמתי לב לזה שספר ראשון בתהילים כמעט לא נכתב בו שם "אלוקים" (ואולי אף לא נכתב כלל. איני בטוח)
ספר שני, מלא וגדוש בשם זה. כל פרק מכיל מספר ניכר של פעמים את השם "אלוקים"
ספר שלישי בתחילתו מלא ובסופו כבר אין
ספרים רביעי וחמישי אין בהם כמעט שם "אלוקים"
מישהו שם לב לזה?
האם יש לזה משמעות?
ראיתי פעם התיחסות לזה [לא ממקור מהבית מדרש אלא ממקור חיצוני]
יש להוסיף על דבריך
שיש פרק תהילים שמוזכר בשני המקמות
שכל ההבדל בינייהם שפעם אחת כל שמותיו הוא שמות אלוקות
ופעם אחת שמות משמות הויה. אינני זוכר אייזה מזמור מדובר. יבואו הבקיאים ויעידו
המזמור הראשון שבו הכל שמות אלהי''ם הוא מזמור נ''ו "לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת.
ב חָנֵּנִי
אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי.
ג שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.
ד יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח.
ה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ
בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי.
ו כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע.
ז יָגוּרוּ יצפינו [יִצְפּוֹנוּ] הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי.
ח עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד
אֱלֹהִים.
ט נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ.
י אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶה יָדַעְתִּי כִּי
אֱלֹהִים לִי.
יא בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיהוָה אֲהַלֵּל דָּבָר.
יב בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי.
יג עָלַי
אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ.
יד כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי
אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים..
והמזמור שבו הכל כתוב בשם הוי''ה הוא מזמור ל"ד
" לְדָוִד-- בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת-טַעְמוֹ, לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ; וַיְגָרְשֵׁהוּ, וַיֵּלַךְ.
ב אֲבָרְכָה אֶת-
ה' בְּכָל-עֵת; תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.
ג בַּ
יהוָה, תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ.
ד גַּדְּלוּ
לַיהוָה אִתִּי; וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.
ה דָּרַשְׁתִּי אֶת-ה' וְעָנָנִי; וּמִכָּל-מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי.
ו הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ; וּפְנֵיהֶם, אַל-יֶחְפָּרוּ.
ז זֶה עָנִי קָרָא,
וַיהוָה שָׁמֵעַ; וּמִכָּל-צָרוֹתָיו, הוֹשִׁיעוֹ.
ח חֹנֶה מַלְאַךְ-
ה' סָבִיב לִירֵאָיו; וַיְחַלְּצֵם.
ט טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי-טוֹב ה'; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה-בּוֹ.
י יְראוּ אֶת-
ה' קְדֹשָׁיו: כִּי-אֵין מַחְסוֹר, לִירֵאָיו.
יא כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי
ה', לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב.
יב לְכוּ-בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי; יִרְאַת
ה', אֲלַמֶּדְכֶם.
יג מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.
טו סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.
טז עֵינֵי
ה', אֶל-צַדִּיקִים; וְאָזְנָיו, אֶל-שַׁוְעָתָם.
יז פְּנֵי
יְהוָה, בְּעֹשֵׂי רָע; לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם.
יח צָעֲקוּ, וַ
יהוָה שָׁמֵעַ; וּמִכָּל-צָרוֹתָם, הִצִּילָם.
יט קָרוֹב
ה', לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב; וְאֶת-דַּכְּאֵי-רוּחַ יוֹשִׁיעַ.
כ רַבּוֹת, רָעוֹת צַדִּיק; וּמִכֻּלָּם, יַצִּילֶנּוּ
ה'.
כא שֹׁמֵר כָּל-עַצְמוֹתָיו; אַחַת מֵהֵנָּה, לֹא נִשְׁבָּרָה.
כב תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה; וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ.
כג פֹּדֶה
ה', נֶפֶשׁ עֲבָדָיו; וְלֹא יֶאְשְׁמוּ, כָּל-הַחֹסִים בּוֹ.
לא יודע אם לזה התכוונת. כי בשניהם יש פסוקים וביטויים שחוזרים ונשנים..
מה שמאוד מעניין שהמזמור הזה (לד) והמזמור שם (נו) שתיהם נאמרו באותו הקשר-על זה שדויד המלך נשבה על ידי מלך גת.