המנהג שמי שאשתו בהריון פותח את הארון

מלמד להועיל

משתמש ותיק
ידוע הסגולה במי שאשתו בחודש האחרון להריונה, יפתח את ארון הקדש.
הסתפקתי אם בסגולה זו כלול גם סגולה למי שהוא חשוך בנים ל"ע, שאשתו תפקד.
כעי"ז שמעתי פעם על מה שכתוב ששילוח הקן הוא סגולה לבנים, דממילא הוא גם סגולה לזיווג.
 

במבי

משתמש ותיק
אוסיף שמשמע מהגמ' בברכות שמקום הדדים היה צריך להיות אצל האשה כמו אצל הבע"ח ורק משום שהתינוק לא יינק ממקום מבוזה מיקומם נמצא במקום אחר, ומצאנו שחז"ל מדמים את בליטות מוטות הארון בפרוכת לדדים וא"כ יש קשר כלשהו.


ובהחלט ניתן לומר שזה גם סגולה שה' יפתח רחמה של האשה שעדיין לא זכתה לפרי בטן, הרי התוספתא כותבת "כל העוסרין במצוות פיהם פתוח בתפילה לפני המקום" ובמיוחד בתפילה הקשורה למעשה המצווה !


במבי אמר:
לשון התוספתא: 
כל העוסקין במצוות פיהם פתוח בתפילה לפני המקום.
(מע"ש ה'-יד')

וא"כ כשאנו עושים מצווה כדאי מאד שננצל את הרגע ונתפלל תפילה הקשורה לאותה מצווה שאנו עושים.
ואולי זאת הכוונה שתפילתן של צדיקים דומה לעתר. שיודעים לנצל את הזמן המתאים לתפילה כעתר שמשתמשים איתו להפוך את התבואה.

ועל דרך זה מתפללות הנשים בהדלקת נירות לבנים ת"ח (כש"כ ר' בחיי יתרו יט-כא)
וחבל שנשאיר נקודה זו רק לנשים, וכדאי שננצל את המצוות לתפילה לפי יד הדמיון הטובה עלינו.

 
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ובהחלט ניתן לומר שזה גם סגולה שה' יפתח רחמה של האשה שעדיין לא זכתה לפרי בטן, הרי התוספתא כותבת "כל העוסרין במצוות פיהם פתוח בתפילה לפני המקום" ובמיוחד בתפילה הקשורה למעשה המצווה !
הנה לפי מה שאתה מביא יש ענין להתפלל בזמן שעושים מצוות, אבל אין בזה ענין מיוחד דווקא בפתיחת הארון, יותר מבכל מצוה אחרת
 

שלו'

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
במבי אמר:
כל העוסקין במצוות פיהם פתוח בתפילה לפני המקום
כאן כתוב שזה זמן סגולי לתפילה, או שכתוב כאן איזה מציאות?

דכירנא שראיתי שלכן אומרים 'הרחמן' אחר ברכת המזון, שהיא עת רצון מחמת קיום מצות ברכת המזון.
 

במבי

משתמש ותיק
ואולי היינו

 וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה רֶחֶם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ בַּחֲשַׁאי, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. שְׁאוֹל שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת? (ברכות טו:)

וקולי קולות נאמר אף על עצירת הרחם

 
...אֶלָּא מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ אֲנִי מֵשִׁיבְךָ, אָמַר לוֹ נֶאֱמָן אֶחָד בְּעִירֵנוּ וְהַכֹּל מַפְקִידִין אֶצְלוֹ בַּחֲשַׁאי, וְהוּא מַחֲזִיר לָהֶם בְּפַרְהֶסְיָא, בָּא אֶחָד וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, הֵיאַךְ יַחְזִיר לוֹ אוֹ בַּחֲשַׁאי אוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, לֹא בְּפַרְהֶסְיָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, אָמַר לוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר, הַבְּרִיּוֹת מַפְקִידִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן טִפָּה שֶׁל לַבְנוּת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר לָהֶם אוֹתָהּ טִפָּה בְּרִיָה נָאָה שְׁלֵמָה בְּפַרְהֶסְיָא, הַמֵּת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּפַרְהֶסְיָא לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּבוֹא בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת כָּךְ הוּא בָּא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. רַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין אָמַר, כְּתִיב (משלי ל, טז): שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא מָה עֹצֶר רַחַם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, אַף שְׁאוֹל בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

וכן על התורה נאמר "קולי קולות"

מָה הַמַּיִם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ג): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם, כָּךְ תּוֹרָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים.


וא"כ מתאים שהבעל יעשה פתיחה לארון שהתורה נתנה בקולי קןלות לשם סגולה ללידה קלה שהיא גם בקולי קולות (שהרי הבעל כעת עושה פירסומי ניסא לעניין) וכן לשם סגולה להיריון שהרי גם על עוצר רחם נאמר קולי קולות !
 

איינס

משתמש חדש
זכורני שאחד מספרי רבותינו מביא מעשה (או משל) בסימא שהיה ערירי, ופעם זכה שימלאו מן השמים בקשה אחת. וביקש שיזכה ״לראות״ את ילדיו.
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
שמעתי ממו"ח שכל ענין הסגולה הוא כדי שיראו הציבור ויתפללו עליו.
וכמו שמצינו בכ"מ.
[לדוג' בפ' מרובה שמיש שיש לו אילן שמשיר פירותיו צובעו בסיקרא כדי שיתפללו עליו. והמצורע אומר "טמא טמא" כנ"ל, ועוד רבות כהנה]
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מהדו' ראשונה - כמעט ולא מסודרת, י"ל בשנות ה'תש"נ־ס.
מהדו"ח - תשע"ד (ואילך), ע"ס השו"ע - שגם נוסף בה על הנדפס מכבר; ח"ה בסדרה זו מתחיל שוב מאו"ח, והוא חומר חדש לחלוטין.
 
חלק עליון תַחתִית