מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל

[קדמא ואזלא]

להבנתי, הוא אומר שלאומות העולם כן יש מלך חוץ מהקב"ה, שהרי יש להם אלהות הרבה, שהם מתפללים אליהם, [ואולי כונתו גם שהנהגת האומות היא באמת דרך מערכת הכוכבים וכמ"ש בפסוק 'ולא חלק להם'], ולנו יש רק מלך-אלוק אחד שאנו מתפללים אליו [והנהגתנו על ידו].
ולכן צריך לומר אין לנו מלך, כי רק לנו אין.

רמב"ן דברים פרק כט פסוק כה
ולא חלקם ה' אלהי אבותם להם, שלא נתן אותם שרים על ישראל כאשר שמם על האומות, 

[אור זורח]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

מלך זה משפיע ואין לנו משפיע אלא הקב''ה ומה שקורים למלך בשר ודם מלך כי הוא משפיע אבל גם הוא מושפע ממלך מלכי המלכים הקב''ה וכשאומרים אין לנו אלא מלך אתה פירושו שהוא המשפיע היחידי שאינו מושפע

[אור זורח]

להבנתי, הוא אומר שלאומות העולם כן יש מלך חוץ מהקב"ה, שהרי יש להם אלהות הרבה, שהם מתפללים אליהם, [ואולי כונתו גם שהנהגת האומות היא באמת דרך מערכת הכוכבים וכמ"ש בפסוק 'ולא חלק להם'], ורק לנו יש רק מלך-אלוק אחד שאנו מתפללים אליו [והנהגתנו על ידו].
ולכן צריך לומר אין לנו מלך, כי רק לנו אין.

יישר כח מאוד מאוד

אלא שכעת איך משמע ממנו לפירוש שבאתם להציע

[יושב אוהלים]

בחזרה לדיון
אעלה הצעה שמא פיסקא זו בא''מ אכן ניתקנה רק כאשר אין מלך בישראל [וכפו''י איש הישר בעיניו יעשה]
וזה חלק מתנות הצער לפני הקב''ה [וכהוורט הידוע אין לנו מלך אלא אתה ולכן עשה עימנו [אתה] למען שמך]
וכפי שאומרים בסליחות לער''ה ואין לנו לא מנהל ולא מחזיק בידינו כאשר אמרת. כי מי יחֲמול עלייך ירושלים ומי ינוד לך ומי יסור לשאול לשלום לך. או מי יגדור גדר או מי יעמוד בפרץ

חשבתי להציע תשובה זו בפתח האשכול כאפשרות, אבל לענ"ד זה חידוש גדול לומר שזה הכוונה.
 

[אור זורח]

חשבתי להציע תשובה זו בפתח האשכול כאפשרות, אבל לענ"ד זה חידוש גדול לומר שזה הכוונה.

גם בעיניי חידוש גדול

[יושב אוהלים]

בפשטות הכוונה היא שאנו אין לנו מלך, שהוא המלך האמיתי כלומר אשר קובע גורלנו וחיינו מסורים בידו, אלא אתה.

וכן נראה מדברי הכלבו.
ספר כלבו סימן לז
וכן מי שאומרים אין מלך אלא אתה ואינו אומר אין לנו מלך אלא אתה טועה כי באמת אין לנו מלך אלא הקדוש ברוך הוא אבל לאומות העולם יש להם אלוהות ומלכים זולת הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב (דברים לב, ט) כי חלק ה' עמו, וכן כתוב (שם י, כא) הוא תהלתך והוא אלהיך.

אדרבה מדברי בכלבו לכאורה משמע דלא כדבריך, שהרי הוא אומר שלאומות העולם כן יש מלך אחר, וכי לאוה"ע יש ח"ו מלך אחר "אמיתי" כלומר אשר קובע גורלם וחייהם מסורים בידו? אתמהה.

[קדמא ואזלא]

לאומות העולם יש אלהים אחרים שהם פונים אליו, ולישראל יש רק את ד', כפסוק שהביא 'והוא אלקיך', וכלשונו 'יש להם אלוהות'. וא"כ לשון 'מלך' איירי על אלקותו.

[יושב אוהלים]

לאומות העולם יש אלהים אחרים שהם פונים אליו, ולישראל יש רק את ד', כפסוק שהביא 'והוא אלקיך', וכלשונו 'יש להם אלוהות'. וא"כ לשון 'מלך' איירי על אלקותו.

אז עכשיו כב' מתרץ תירוץ חדש על קושייתי המקורית?, שאין לנו מלך אלא אתה, שהכוונה שאין לנו מלך "שאנו פונים אליו" אלא אתה?
לפני כן תירץ מע"כ שבפשטות הכוונה היא שאנו אין לנו מלך, שהוא המלך האמיתי כלומר אשר קובע גורלנו וחיינו מסורים בידו, אלא אתה.

 

[אמלתרא]

לפי הכתוב במשלי: לב מלך ביד ה'
וזה שאנו אומרים, אף אם נזכה למנות עלינו מלך, סוכ"ס אינו מולך מדעת עצמו, והוא ביד השי"ת כחומר ביד היוצר

[רמתים צופים]

מלך הכוונה מלך שאין מעליו מלך נוסף, משא"כ שאר מלכים יש מעליהם מלך נוסף, שהרי הקב"ה נקרא "מלך מלכי המלכים".
דרך אגב, מישהו יודע מה זה "מלך מלכי המלכים"? - מה הכוונה ב"מלכי"?
(אולי למלאכים, וצ"ב)

לכל אורך ההיסטוריה האנושית היו מלכים גדולים ששלטו על המלכים הקטנים. לפעמים מלכי אשור, או מלכי פרס, מלכי בבל או מלכי יוון, מלכי מצרים וכו'.
גם בזמן אברהם אבינו מצינו שארבעה המלכים שלטו על חמשת המלכים.
 

[רמתים צופים]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

גם בתורה וביותר בנביאים מבואר שמינוי מלך אינו אלא בדיעבד, ובשורשו דבר רע הוא. אלא כאשר יתבע העם מלך "ככל הגויים" אז אומרת התורה שאין למנוע מהם דבר זה. (בדומה למה שמצינו באשת יפת תואר).

וראוי לצטט את תגובת שמואל כאשר בני ישראל ביקשו למנות עליהם מלך, ואת תוכחת ה':

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה. ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה'.
ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם. ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך. ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם 

ואכן כך אנו מתפללים כל יום שלש פעמים בברכת השופטים "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך".
 

[זוטרא]

מלך הכוונה מלך שאין מעליו מלך נוסף, משא"כ שאר מלכים יש מעליהם מלך נוסף, שהרי הקב"ה נקרא "מלך מלכי המלכים".
דרך אגב, מישהו יודע מה זה "מלך מלכי המלכים"? - מה הכוונה ב"מלכי"?
(אולי למלאכים, וצ"ב)

אולי כתבו
שעם ישראל הם מלכי המלכים 
כמו שכתוב והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך
 

[זוטרא]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

כתוב בדברי הימים א' כט'
וישב שלמה על כסא ה' למלך
כלומר שגם מלכי ישראל תפקידם להעמיד את מלכות ה' בעולם
ואינם אלא מישמים את מלכות ה' בעולם
וכן כתוב על דוד כאשר פיזז וכירכר לפני ארון ה' אמר
וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה.
כלומר שלפני ה' אין שום ערך למלכות
והמלך והאמה שוים לפניו.


 

[יואל נהרי]

לאומות העולם יש אלהים אחרים שהם פונים אליו, ולישראל יש רק את ד', כפסוק שהביא 'והוא אלקיך', וכלשונו 'יש להם אלוהות'. וא"כ לשון 'מלך' איירי על אלקותו.

אז עכשיו כב' מתרץ תירוץ חדש על קושייתי המקורית?, שאין לנו מלך אלא אתה, שהכוונה שאין לנו מלך "שאנו פונים אליו" אלא אתה?
לפני כן תירץ מע"כ שבפשטות הכוונה היא שאנו אין לנו מלך, שהוא המלך האמיתי כלומר אשר קובע גורלנו וחיינו מסורים בידו, אלא אתה.

אני לא רואה הבדל בין ב' הודעותיו, הנקודה היא שהכוונה במלך היא לאלקים, כפי שהדגיש כמה פעמים.
 

[יושב אוהלים]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

גם בתורה וביותר בנביאים מבואר שמינוי מלך אינו אלא בדיעבד, ובשורשו דבר רע הוא. אלא כאשר יתבע העם מלך "ככל הגויים" אז אומרת התורה שאין למנוע מהם דבר זה. (בדומה למה שמצינו באשת יפת תואר).

וראוי לצטט את תגובת שמואל כאשר בני ישראל ביקשו למנות עליהם מלך, ואת תוכחת ה':

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה. ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה'.
ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם. ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך. ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם 

ואכן כך אנו מתפללים כל יום שלש פעמים בברכת השופטים "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך".

במחיכ"ת זו טעות .
אם תעיין במפרשים תראה שכמעט כל המפרשים מפרשים את הטענה של הקב"ה על עם ישראל כשביקשו מלך, הוא בדרך שבקשו (לדוגמא בזה שאמרו שהם רוצים מלך "כמו כל שאר האומות"), ולא רק עצם הדבר שביקשו מלך).
הרמב"ם מונה מינוי מלך לישראל כמצוות עשה מן התורה, ואינו אומר שזה דבר רע ח"ו, ואף אינו מגביל את המצוה רק כשיבקשו ישראל להמליך עליהם מלך בשר ודם במקום לקבל את הקב"ה כמלכם ח"ו.
וגם לעת"ל שנאמר עליו "והיה השם למלך על כל הארץ"... גם יהיה מצוה למנות מלך על ישראל.
 

[רמתים צופים]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

גם בתורה וביותר בנביאים מבואר שמינוי מלך אינו אלא בדיעבד, ובשורשו דבר רע הוא. אלא כאשר יתבע העם מלך "ככל הגויים" אז אומרת התורה שאין למנוע מהם דבר זה. (בדומה למה שמצינו באשת יפת תואר).

וראוי לצטט את תגובת שמואל כאשר בני ישראל ביקשו למנות עליהם מלך, ואת תוכחת ה':

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה. ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה'.
ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם. ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך. ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם 

ואכן כך אנו מתפללים כל יום שלש פעמים בברכת השופטים "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך".

במחיכ"ת זו טעות .
אם תעיין במפרשים תראה שכמעט כל המפרשים מפרשים את הטענה של הקב"ה על עם ישראל כשביקשו מלך, הוא בדרך שבקשו (לדוגמא בזה שאמרו שהם רוצים מלך "כמו כל שאר האומות"), ולא רק עצם הדבר שביקשו מלך).
הרמב"ם מונה מינוי מלך לישראל כמצוות עשה מן התורה, ואינו אומר שזה דבר רע ח"ו, ואף אינו מגביל את המצוה רק כשיבקשו ישראל להמליך עליהם מלך בשר ודם במקום לקבל את הקב"ה כמלכם ח"ו.
וגם לעת"ל שנאמר עליו "והיה השם למלך על כל הארץ"... גם יהיה מצוה למנות מלך על ישראל.

אחרי בקשת המחילה, לומר טעות על מי שמפרש את המקרא כפשוטו אינו אלא שטות.
אבל אם רצונך בדברי המפרשים, אקיים את בקשתך ואצטט מן המפרשים, והא לך לשונם הטהור:
ראב"ע: "שום תשים - רשות".
ספורנו: "והיה הרשות במנוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר".
וקרוב לזה מפרש האלשיך, שלמרות שיש כאן מצות עשה, אינו אלא בדיעבד, וז"ל:

ושיעור הכתוב כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה מבלי היות מלך עליך לצאת ולבא ללחום מלחמותיך, וגם וירשתה וישבת בה מבלי מלך, כי זה הוראת כי ה' אלהיך מלכך בשמים ממעל ועל הארץ הוא גם כן עמך יוצא ובא לפניך ולוחם מלחמותיך, ומה לך עוד מלך על הארץ. ואדרבה בזה גדלת מאד כי מה שמלך הארץ עושה לעמו עושה הוא יתברך לך, ולא עוד אלא שעל ידו אתה בטוח הנצחון כי וירשתה וישבת בה על ידי ה' אלהיך הנזכר. אך מה אעשה כי ידעתי כי ואמרת אשימה עלי מלך כו', ולא תביט כי ה' אלהיך בשמים הוא מלכך בארץ, על כן קדמתי מעתה לצוותך במצות עשה שתשים עליך מלך כי בין כך ובין כך תעשנו, על כן טוב טוב הוא שתקיים מצותי בדבר ולא שתעבור רצוני.
וזה כפל אומרו שום תשים, לומר, ידעתי כי לא יבצר ממך שום שהוא השימה שתעשה אתה מעצמך, לכן תשים עליך בצווי ותקיים מצוה.
ואין לומר למה לא עשה הוא יתברך פה כאשר עשה ביפת תואר שדברה תורה כנגד יצר הרע להתיר ביאת המלחמה (קידושין כא ב) אך לא עשאה מצוה עשה, הלא הוא כי שם הוא אל היחיד ופה אל כללות ישראל. והוא כי כאומר רע עלי המעשה אך אתיר לכם לבל תענשו אין בזה רצון טוב כי אם עדיין יש שצף קצף, והראיה כי העושה ההיתר ההוא מרעה אל רעה הולך, כי סופו לשנאותה ואחר כך להוליד בן סורר ומורה וסופו ליסקל (דברים רבה ו ג), ועל כן אם ביחיד עושה הוא יתברך כן לא יעשה כן בכל עמו כאחד לתת מכשול לפניהם לומר אתיר לכם איסור זה שתמליכו מלך דרך רשות, שאם כן למה שעדיין לא לרצון הוא ונשאר מעט קצף ימשך שכמקרה הלוקח יפת תואר יקרנו שמרעה אל רעה ילכו כמוהו ויסתכנו יחד כל עם ה'. על כן בחמלת ה' על עמו לא עשה כאיסור שאין בו רצון, רק צוה מצות עשה, שאדרבה בזה עושים רצונו ומקיימים מצותו וקונים להם פרקליט אחד בעשותם אחת מכל מצות ה'. באופן שמבלי יאמרו אשימה עלי היה מצוה עליהם לעשותו. אלא שהטעם שצוהו ה' שהיה על היותם בחיריים לומר אשימה עלי מלך, עשו הם בפועל. כי לא על שהוא יתברך צוה הדבר על תלונת אומרם כך, ימשך שלא תחשב התלונה לחטא, כי הלא עתה שצוה יתברך לשים עליהם מלך מבלי ישאלו, אשמתם רבה, כי לו חכמו היה להם לומר הלא לא יבצר מהעשות הדבר במצות ה' ולא נשאל, על כן וירע הדבר בעיני שמואל כו':

ובאמת, בדבר זה נחלקו רבי יהודה ורבי נהוראי (ר' נחמיה) במס' סנהדרין כ, ב.

וראה עוד בארבנאל באריכות רבה, ובתו"ד כותב:

ואחרי ב' ההקדמות האלה שהקדמתי, שמע פי' פרשת המלך וענין המצוה כפי אמתתה, הנה באמרו כי תבאו אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי אין בזה מצוה כלל כי לא צוה הש"י שיאמרו זה וישאלו מלך, אבל הנה הוא הגדת העתיד...
ולפי זה יהיה ענין המלך מצות עשה תלויה בדבר הרשות, כאומר כאשר תרצה לעשות כן עם היותו בלתי ראוי, אל תעשה אותו כי אם בזה האופן, והוא דומה לפרשת כי תצא למלחמה על אויביך וגו' וראית בשביה שאינו מצוה שיחשוק בה ויבעלנה ולא שיקחנה ויבעלנה כמו שהיא, אבל הוא דבר הרשות ומפעל היצר הרע, והמצוה היא אחרי הבעילה הראשונ' ההיא, שאמר והבאת אל תוך ביתך וכאשר זכרו חכמינו ז"ל (בקדושין דף כ"א) פ"א. ודומה לזה גם כן פרשה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם וגו', שאין זה מצוה כי אם עון פלילי, אבל תלוי בו המצוה שהיא ושבת עד ה' אלהיך שכאשר יהיו חטאים ישובו אל ה' וישמע בקולו, וכן בעצמו ענין המלך שאין שאלתו מצוה כי אם רשות ומפעל היצר הרע עם היות שנתלית בו המצוה שישימו המלך ההוא בבחירת הש"י מקרב אחיו ולא באופן אחר.

[שש אנוכי]

בלת"ק

מלך מלכי המלכים:

הקב"ה
ביידן
נתניהו

להבדיל אא"ה.

ולגופו של ענין

שבועות ו' ב'

"אמר רבי חנינא משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ולתרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ואיפרכו של זה למעלה מאיפרכו של זה האי זה למעלה מזה וזה למעלה מזה הוא אלא מלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה ומלכו של זה למעלה מאיפרכיה דנפשיה רב אדא בר אבא אמר כגון מלכא ואלקפטא רופילא וריש גלותא האי זה למעלה מזה הוא אלא כגון מלכא ורופילא ואלקפטא וריש גלותא רבא אמר כגון שבור מלכא וקיסר א"ל רב פפא לרבא הי מינייהו עדיף אמר ליה בחורשיא קא אכיל ליה פוק חזי טיבעא דמאן סגי בעלמא דכתיב ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה א"ר יוחנן זו רומי חייבת שטיבעה יצא בכל העולם כולו רבינא אמר כגון גלימא דעמר ושחקיה סדינא דכיתנא ושחקיה"

[יושב אוהלים]

אבל אם רצונך בדברי המפרשים, אקיים את בקשתך ואצטט מן המפרשים, והא לך לשונם הטהור:
ראב"ע: "שום תשים - רשות".
ספורנו: "והיה הרשות במנוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר".
וקרוב לזה מפרש האלשיך, שלמרות שיש כאן מצות עשה, אינו אלא בדיעבד

לכבוד הרב @רמתים צופים נ"י.
ייש"כ על הציטוטים של המפרשים שהבאת. ואין בהמ"ד בלי חידוש.
אמנם גם אם יש דיעות שסוברים שמצוות מינוי מלך הוא רשות, מ"מ קשה לדעת הסוברים שהוא מ"ע חיובית, וכהרמב"ם ודעימיה.
ולשיטתם בודאי לא נראה לומר שמינוי מלך הוא דבר רע.
והדק"ל איך נפשרש את הנוסח "אין לנו מלך אלא אתה" לדבריהם.

[קדמא ואזלא]

 

אני לא רואה הבדל בין ב' הודעותיו, הנקודה היא שהכוונה במלך היא לאלקים, כפי שהדגיש כמה פעמים.

אכן זו הכוונה.

ויש להוסיף בזה, דהנה המשך אחד הוא [וכך ראיתי הפיסוק בכמה סידורים, עי' תפילת יוסף ועוד]:
"מן העולם ועד עולם אתה א-ל, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע פודה ומציל ומפרנס ומרחם בכל עת צרה וצוקה, אין לנו מלך אלא אתה",
וא"כ ביאור הוא על מה שמקדים שמעולם וכו' אתה א-ל היחיד, כי מבלעדיך אין לנו מלך וכו' וכו'. וכפי שביארתי מקודם, דאיירי בענין אלוקתו.
והנה התחיל 'אין לנו מלך' גואל ומושיע וכו', ובסוף חוזרים ואומרים 'אין לנו מלך' אלא אתה, ויתכן מאוד שסיבת החזרה היא, שבאמת קאי 'אלא אתה' כבר על ה'אין לנו מלך' הראשון, אלא שכיון שנכנסנו לאריכות של גואל ומושיע וכו' וכו' לכן חוזרים על המילים 'אין לנו מלך' לפני 'אלא אתה', וק"ל, וכבר מצאנו כעי"ז אף שאיני נזכר כעת בדוגמה מסויימת. 

[ועוד יתכן לבאר את הסיבה שחוזרים על המילים 'אין לנו מלך' לפני 'אלא אתה', ע"פ דברי רס"ג הבאים [הובאו גם באבודרהם ועוד]: 
הלכות רי"ץ גיאת הלכות יום הכפורים עמוד פה
'ואמר מר רב סעדיה ומי שאומר ומבלעדיך אין לנו מוחל וסולח אלא אתה טועה הוא שמוסיף אלא אתה אחר מבלעדיך'. ע"כ.
לפ"ז אולי לכן, כדי שלא לחזור על 'אלא אתה' אחר 'ומבלעדיך', חוזרים ואומרים בנפרד 'אין לנו מלך אלא אתה'. אבל באמת גם כאן הכוונה היא למלך גואל ומושיע וכו' כנ"ל].

[יושב אוהלים]

 

אני לא רואה הבדל בין ב' הודעותיו, הנקודה היא שהכוונה במלך היא לאלקים, כפי שהדגיש כמה פעמים.

אכן זו הכוונה.

ויש להוסיף בזה, דהנה המשך אחד הוא [וכך ראיתי הפיסוק בכמה סידורים, עי' תפילת יוסף ועוד]:
"מן העולם ועד עולם אתה א-ל, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע פודה ומציל ומפרנס ומרחם בכל עת צרה וצוקה, אין לנו מלך אלא אתה",
וא"כ ביאור הוא על מה שמקדים שמעולם וכו' אתה א-ל היחיד, כי מבלעדיך אין לנו מלך וכו' וכו'. וכפי שביארתי מקודם, דאיירי בענין אלוקתו.
והנה התחיל 'אין לנו מלך' גואל ומושיע וכו', ובסוף חוזרים ואומרים 'אין לנו מלך' אלא אתה, ויתכן מאוד שסיבת החזרה היא, שבאמת קאי 'אלא אתה' כבר על ה'אין לנו מלך' הראשון, אלא שכיון שנכנסנו לאריכות של גואל ומושיע וכו' וכו' לכן חוזרים על המילים 'אין לנו מלך' לפני 'אלא אתה', וק"ל, וכבר מצאנו כעי"ז אף שאיני נזכר כעת בדוגמה מסויימת. 

[ועוד יתכן לבאר את הסיבה שחוזרים על המילים 'אין לנו מלך' לפני 'אלא אתה', ע"פ דברי רס"ג הבאים [הובאו גם באבודרהם ועוד]: 
הלכות רי"ץ גיאת הלכות יום הכפורים עמוד פה
'ואמר מר רב סעדיה ומי שאומר ומבלעדיך אין לנו מוחל וסולח אלא אתה טועה הוא שמוסיף אלא אתה אחר מבלעדיך'. ע"כ.
לפ"ז אולי לכן, כדי שלא לחזור על 'אלא אתה' אחר 'ומבלעדיך', חוזרים ואומרים בנפרד 'אין לנו מלך אלא אתה'. אבל באמת גם כאן הכוונה היא למלך גואל ומושיע וכו' כנ"ל].

ובאבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, זה המשך של מה?
 

[קדמא ואזלא]

שם זה לא המשך של כלום, אבל את כוונת הדברים אפשר להקיש מכאן.

[יושב אוהלים]

שם זה לא המשך של כלום, אבל את כוונת הדברים אפשר להקיש מכאן.

אולי, אם אין הסבר אחר נצטרך להסביר כך, לענ"ד קשה לפרש כן, דהתינח בשאר המקומות שנאמרו דברים לפני כן, אפשר לפרשו כהמשך לדברים הקודמים,, אבל בא"מ שלא נאמר כלם לפני כן שיש להמשיכו לזה, זה די דוחק לומר שבגלל שבמקומות אחרים המילים האלו היה בתוך המשך ושם היה פירושם כהמשך לדברים שלפניהם, גם הכא נפרש כך למרות שלא נאמר דברים לפני זה. היה חלק

ועוד שהרי לכאורה דברי הכלבו שהובא לעיל משמע לא כך, שהרי כתב "כי באמת אין לנו מלך אלא הקדוש ברוך הוא, אבל לאומות העולם יש להם אלוהות ומלכים זולת הקדוש ברוך הוא, ואם הפשט בא"מ אין לנו מלך אלא אתה, פירושו שאין לנו מלך שיש בו את כל המעלות שהוזכרו במקומות אחרים, איך יתכן לומר שלאומות העולם כן יש להם אלהות ומלך כזו ח"ו?

[במבי]

דרך אגב, מישהו יודע מה זה "מלך מלכי המלכים"? - מה הכוונה ב"מלכי"?

הממליך מלכים

הלשון משולשת: "מלך 'מלכי' המלכים"
מי הם אותם מלכים המולכים על המלכים - אשר עליהם מולך הקב"ה?

כלפי הגוים ה' מכונה "אלוהי האלוהים" כי הם תחת ממונים וא"כ ג"כ הביטוי "מלך מלכי המלכים" הוא על דרך זה, אך ישראל זוכים להנהגה ישירה.

ושאלת פותח האשכול "אין לנו מלך אלא אתה" הכוונה מלך בבחינת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" אך מלך יכול להיות לישראל כתוצאה מהמצווה או כתוצאה מהיותם תחת אומה אחרת בעלת מלך.

ודרך אגב הלשון אין XXX אלא XXX לא תמיד בא לאפוקי שאר דברים (במקומות אחרים) דהא התוי"ט בסוף נזיר כותב:

 אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם. שיטת הרב המזרחי שבכל מקום שאמרו בכיוצא בזה שלא באו לשלול בכל המקומות. אלא במקום שעליו הם אומרים כך. באו לשלול שאין פירושו אלא כך וכך. וזהו מפורסם בפירושו לפי' רש"י שבחומש. וככה נפרש דברי רבי יוסי. והלא אין מורה כלומר בשמואל אין לפרש מורה אלא של בשר ודם דהכי כתיב קרא (שמואל א א׳:י״א) ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. שמשמעותו שיהיה לה' שעול מלכות שמים יהיה עליו: ולא עול מורה בשר ודם. והשיבו רבי נהוראי שא"א שיהיה כן שהרי מצאנו שכבר היה עליו מורה בשר דם. ולפי שנחלקו בו חכמים אם היה נזיר אם לא. לפיכך לא סדרו רבינו הקדוש במשנתו אלא לבסוף של המסכתא:


 

ואוסיף בקצה הגליון דבר שראיתי:

בריש סימן רפ' בדיני חצירות כותב השו"ע

....ואם דר עם ארבעה או חמשה צריך לבטל לכל א' וא' שיאמר רשותי מבוטלת אלך ולך וכו'

וכותב שם הט"ז
 לך ולך. משמע דלדיע' זו לא מהני לכולכם ונרא' הטעם דמצינו רובו ככולו וע"כ אי אמר לכולכם אפשר דלא נתכוין רק על הרוב ומה"ט נ"ל נוסח התפלה בר"ה מלוך על כל העולם כולו דאמר כפל לשון להוציא שלא נפרש על רובו:


ואם דר עם ארבעה או חמשה צריך לבטל לכל א' וא' שיאמר רשותי מבוטלת אלך ולך

 

[קדמא ואזלא]

א. לא אמרתי שבגלל ששם כך הפירוש לכן גם באבינו מלכנו כך, אלא ששם חזי' שיתכן לומר מלך גם כשהכוונה העיקרית לא-ל, וממילא אין מניעה מלפרש כך.
ב. כבר הבאתי 2 אופנים לבאר הדבר ע'פ דרכי. א', הרמב'ן הנ'ל [דברים כט,כה] שפי' שבאמת לאומות העולם חלק להם הקב'ה אלהים ושרים, שהנהגתם דרכם, ולא כך על ישראל. ב', הכוונה, שאצלנו אתה הא-ל היחיד שאנו מתפללים אליו כאלקינו, וכפסוק שהביא הכלבו 'הוא אלקיך והוא תהלתך', ולא כאומות שעושים להם אלהים אחרים להתפלל אליהם.
זה מה שאני יודע להסביר, ומכאן, איש איש כהבנת לבו.

[ושכנתי בתוכם]

מלך ישראל הוא מייצג את מלכות ה' בעולם
ובקשר לדקדוק אין 'לנו' מלך.. יעיון בכל בו שביאר שאמנם לעם ישראל אין מלך מלבדו אבל לאומות העולם יש את כל הכחות שמהם הן יונקים ומונהגים.

[יהודי רציני]

מלך הכוונה מלך שאין מעליו מלך נוסף, משא"כ שאר מלכים יש מעליהם מלך נוסף, שהרי הקב"ה נקרא "מלך מלכי המלכים".
דרך אגב, מישהו יודע מה זה "מלך מלכי המלכים"? - מה הכוונה ב"מלכי"?
(אולי למלאכים, וצ"ב)

ביאור כינוי זה בפשטות הוא שמלכים הם המלכים בעולם הזה,
ומלכי המלכים הם שרים של מעלה (שהרי לכל אומה יש שר למעלה),
ומלך מלכי המלכים הוא הקב"ה.
 

ובמשנה באבות (פ"ג מ"א) איתא- ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה,
ופירש התפא"י (יכין אות ה') - אלא ר"ל מי שיצא חייב לפני השופט עדיין רשות בידו להעתיק משפטו לפני המלך או לבקש חסדו,
ואם אבד משפטו לפני המלך יעתיק משפטו לפני הקיסר שהוא מלך מלכים, ואם גם לפני הקיסר אבד משפטו ימסור דין לשמיים ימסור דין לשמיים וכו' עיי"ש.

[יהודי רציני]

קשה לי בלשון התפילה מה הפשט "אין לנו מלך אלא אתה" כאשר יש מצוה מן התורה למנות מלך בישראל?

בספר הארת התפילה להגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א כתב-
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה- "מפני שאפילו יש עלינו מלך בארץ, הרי הוא ברשות ה',
כמו שכתוב "פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו"
ולכן אין לנו מלך באמת אלא אתה וכפי שאומרים בעלינו לשבח אמת מלכנו,
ועי' רמב"ם (ריש הלכות יסודי התורה) שמבאר שהבורא יתברך הוא המציאות היחידה המוכרחת ומביא הפס' "וה' אלקים אמת" עכ"ל.
 

[אור זורח]

בספר הארת התפילה להגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א כתב-
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה- "מפני שאפילו יש עלינו מלך בארץ, הרי הוא ברשות ה',
כמו שכתוב "פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו"
ולכן אין לנו מלך באמת אלא אתה וכפי שאומרים בעלינו לשבח אמת מלכנו,
ועי' רמב"ם (ריש הלכות יסודי התורה) שמבאר שהבורא יתברך הוא המציאות היחידה המוכרחת ומביא הפס' "וה' אלקים אמת" עכ"ל.

יישר כח.
מאוד מאוד.
אלא שיש לעיין קצת מדוע יש למלך בשר ודם תואר מלך כמו להקב''ה 

[יהודי רציני]

בספר הארת התפילה להגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א כתב-
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה- "מפני שאפילו יש עלינו מלך בארץ, הרי הוא ברשות ה',
כמו שכתוב "פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו"
ולכן אין לנו מלך באמת אלא אתה וכפי שאומרים בעלינו לשבח אמת מלכנו,
ועי' רמב"ם (ריש הלכות יסודי התורה) שמבאר שהבורא יתברך הוא המציאות היחידה המוכרחת ומביא הפס' "וה' אלקים אמת" עכ"ל.

יישר כח.
מאוד מאוד.
אלא שיש לעיין קצת מדוע יש למלך בשר ודם תואר מלך כמו להקב''ה 

יש הרבה תארים של הקב"ה שמשתמשים בהם גם לתארים ארציים כמו למשל אדון, מושל וכו'
לא חושב שיש כאן סתירה כי הביטוי כשלעצמו מבטא משהו שבבחינה מסוימת שייך גם באופן ארצי,
ועדיין הביטוי במקורו מתייחס לבורא, ולכן גם אם סתם מלך נקרא מלך אבל אמת מלכנו יש רק אחד.
 

[אור זורח]

יש הרבה תארים של הקב"ה שמשתמשים בהם גם כמו תארים ארציים כמו למשל אדון, מושל וכו'
לא חושב שיש כאן סתירה כי הביטוי כשלעצמו מבטא משהו שבבחינה מסוימת שייך גם באופן ארצי,
ועדיין הביטוי במקורו מתייחס לבורא, ולכן גם אם סתם מלך נקרא מלך אבל אמת מלכנו יש רק אחד.

אולי זה שייך לענין שחלק מכבודו לבשר ודם