ובכן אמר:
שעבור לעזור ליהודי, צריך אפילו להיות מוכן למכור עצמו. [כמובן, לא להלכה ולא למעשה, אבל בעקרון]
להרב
@ובכן נ"י:
חשבתי להעיר על דבריך שאיך כותבים דברים כאלה "לא להלכה ולא למעשה, אלא בעקרון" - הרי אם זה לא נכון להלכה אינן אמורים לנהוג כך אז הלך כל העיקרון.
(
פעם שמעתי שיחה ממישהו, ואמר איזה פשט בגמ' בתוך דבריו, והוסיף, מה שאני אומר זה לא נכון בפשט הגמ' ובגמ' מוכח לא כך, אבל בשביל הווארט זה טוב", וחשבתי לעצמי לפחות הוא מרגיש צורך להעיר את זה, יש כאלה שלא רואים שום בעיה להגיד דברים לא נכונים ונגד ההלכה העיקר להגיד איזה ווארט או דרשה.)
אמנם נזכרתי בסיפור אמיתי שקרה עם בחור שאמו היתה אלמנה, והוא היה היחיד שנשאר בבית, ולא רצה להתחתן אלא אם ימצא בחורה שתסכים להכניס את אמו לגור איתם, כדי שיוכל לעזור לה ולסעדה.
כמובן שלא נמצאו הרבה בחורות שנענו לרעיון זה, להכניס את חמותן לגור איתן מיום נישואיהם, והרבה זמן עבר ולא מצא את זיווגו.
יום א' ניגש אליו המשגיח בישיבתו, ואמר לו אנהי רוצה להיכנס איתך להגרש"ז [זצ"ל] לשמוע ממנו אם אתה מתנהג נכון בזה שאתה לא רוצה לשמוע שידוך שאינה רוצה שאימך תגור איתכם ביחד.
הסכים הבחור, ונכנס עם המשגיח להגרש"ז, והמשגיח סיפר להגרש"ז על ההתנהגות הלא נכונה שהבחור מתעכב מלהתחתן עקב סיבה הנ"ל.
כששמע הגרשז"א את הדברים הוא אמר "הוא צודק" הוא רוצה לכבד את אמו, וזה מצוה גדולה, שימישיך בדרכו!" ופנה אל הבחור ואמר "אני מברך אותך שתמצא בחורה כזאת בקרוב, ואני מבקש ממך שכשתמצאנה תבואו שניכם אלי לקבל את ברכתי.
נדהם המשגיח מתשובתו של הגרשז"א אבל הרי הורה זקן, ואין לו מה לומר.
אחרי תקופה לא קצרה עזר הקב"ה והבחור זכה לבסוף למצוא בחורה צדיקה כרצונו שהיתה מוכנה להכניס את חמותה לביתה, ולעזור לה ולתומכה וכו'.
כשהתארס, הזכיר אותו משגיח להבחור את בקשת הגרש"ז שיכנס אליו עם כלתו כשמתארס. ואכן נכנס הבחור עם הכלה להגרש"ז לברכה. כשראה אותה הגרש"ז שאל אותה האם זה באמת נכון שהסכמת לזה? ענתה הבחורה, כן! ואני גם חושבת שזה מצוה חשובה מאוד שנכבד את האמא/ החמות ונעזור לה וכו'.
כששמע הגרש"ז את דבריה, פנה לבחור החתן ואמר לו מזל טוב מזל טוב! היה לך רצון וחשק להתחתן אך ורק עם בחורה שהיא צדיקה כמוך, ומעריכה את אמך, ואת מצוות כיבוד או"א, ושמוכנה למסור את עצמה ואת ביתה למען דבר גדול זה, ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ומצאת את זיווגך הראוי לך משמים.
ועכשיו שזכית למצוא כזאת זיווג צדיקה וכשרה, עכשיו עליך למצוא בית אבות הכי טוב ולהכניס שם את אמך, כדי שיהיה לה מקום טוב וראוי לה, אבל לא תכניס אותה לבית של זוג צעיר שמתחילים עכשיו לבנות את הבית, ומחובתך לא לעשות כך לאישתך ולביתך למרות שהיא מסכימה לזה!"
הרי שהגרש"ז אמר שברעיון ובעיקרון הוא צודק בעצם הרצון שיהיה לו אשה כזאת, אבל להלכה ולמעשה לבצע את הדבר בפועל אינו נכון.
וה"נ בהנוגע לעניננו, עבור לעזור ליהודי, צריך אפילו להיות מוכן למכור עצמו! אבל צדקת במה שכתבת לבסוף " לא להלכה ולא למעשה, אבל בעקרון".
כמו שאמר הגרש"ז לבחור.