ערבית: ביאור 'לחרות עולם' הרי עדיין אנו בגלות

בערבית אנו אומרים וַיּוֹצִיא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם
וצ"ב הרי אחרי יציאת מצרים היו עוד כמה גליות ועדיין אנו בגלות, וכמו שאומרת הגמ' במגילה דף יד עמוד א אכתי עבדי אחשורוש אנן
 

אריך

משתמש ותיק
באותה מידה אפשר לשאול למה אנו חוגגים את יצ"מ הרי מאז באנו בגלויות אחרות, ובדיוק כמו שהגמ' אומרת "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", אלא דגם בגלויות הבאות לא נהפכנו לעבדים ממש, כמו שהיינו במצרים. ועוי"ל דהחרות המדוברת היא חרות עצמית, וזה דבר שהשתנה ביצ"מ, שלפני כן היה לנו "שם עבד", ואח"כ נהיינו בני חורין אשר גם אם יגזלונו לא ניהפך לעבדים. וכמו שאומרים ב"אלי ציון", 'ועל עינוי בני חורין'.
 

מוטי

משתמש ותיק
הרב רחמים, ממקום שבאת, ז"ל הגמרא במגילה שם:
"רבא אמר: בשלמא התם הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, אלא הכא - הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן".
ואם יש לנו לשאול, הרי יש לנו לשאול על הגמרא עצמה מ"ש, וכבר רבו בזה התירוצים
 

מרדכי היהודי

משתמש רגיל
אפשר שהכוונה לחירות נפשית, זאת אומרת במצרים היו משועבדים הגוף ןהנפש, ישראל היו שבורים נפשית מהגלות, מכאן ואילך, שום גלום לא תשבור את רוחו של היהודי, רוחו ונפשו נמצאים באמת ב"חירות עולם".
 

משה

משתמש רגיל
מסכים מאד עם מרדכי היהודי
אפשר גם בנוסח כזה: גלות מצרים היו עבדים 'בעצם', מהות של עבד, ואז זכו לחירות עולם. ובגלות הרי אנו 'בני חורין' שחטפו אותם ומשתעבדים בהם
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
אם אינני טועה, ראיתי פעם באיזה ספר, ש'לחרות עולם' הכוונה שממצרים יצאנו אל מעמד קבלת התורה, ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
והנה מצאתי את אשר חפשת בספר חדש שבא לידי 'רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז על התורה', והוא אוצר נפלא וגדוש בכל טוב ישראל עיין שם, ושם בפרשת בהר מביא דברים מהרב מבריסק מרבי משולם דוד סאלאוויציק ומהגראי"ל שטיינמן והר"מ שטרנבוך, ואלו הדברים:

כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד (ויקרא כה מב).
בגמ' ביבמות (מו.) אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם עיי"ש. דהיינו שאין ישראל יכול למכור גופו לעבד. וביאר מרן הגרי"ז זללה"ה דזה הכוונת הכתוב 'כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד'. והיינו שהם מופקעים מדיני עבדים ומחלות עבדים. והטעם גם הוא מבואר בקרא (כה נה) 'כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים' ומשו"כ אינם נמכרים לעבדים. הרי דמפשטות הפסוקים משמע דא"א לישראל להיות שוב לעבדים.
ולפי"ז מבואר דברי הגמ' בפסחים (קטז.) מתחיל בגנות ומסיים בשבח, דאין עניין השבח רק הסרת הגנות אלא הוא תוספת מעלה לכלל ישראל, והיינו דיציאת מצרים לא הייתה רק שיצאו מעבדות לחירות, אלא נתחדש דין שאי אפשר להם לישראל להיות עבדים שוב, וזהו השבח.
וח"א אמר לפני מרן זיע"א דיש לבאר לפי"ז מה שאומרים בתפילה 'ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם' דהכוונה 'לחירות עולם' דלא רק שיצאו לחירות מידי פרעה, אלא גם דלעולם א"א לנו להיות עבדים לאחרים.
והגרמ"ד הלוי שאל לאביו מרן זיע"א א"כ אמאי אין מסיימין בהגדה בשבח זה, דמעתה אין אנו יכולים להיות עבדים, דהא זהו תוספת המעלה דמסיים בשבח, והשיב לו, די"ל באופן אחר דהתוספת מעלה היא בזה שנעשינו עבדי ה' וכמאמר הכתוב 'אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים' דלא זו בלבד שיצאנו משעבוד מצרים, אלא שנתווספה מעלה בישראל שנעשו עבדי ה', וזהו מה שאומרים [בהגדה] ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו, שנהיינו 'עבדי ה'' .



בעוד נוסח מובא שם=====


מה שאנו אומרים בתפילת ערבית ויוצא את עמו ישראל מתוכם 'לחירות עולם', אמר מרן הגרי"ז זיע"א דביאורו הוא, שאעפ"י שבמשך הדורות היו יחידים מבני ישראל שנשתעבדו, אבל הכלל ישראל כולו לא היו משועבדים כעבדים מלאחר יציאת מצרים .


ובעוד נוסח מובא שם=====



ואמר עוד מרן זללה"ה לבאר הא דאמרינן בהגדה 'לפיכך אנחנו חייבים וכו' הוציאנו מעבדות לחירות וכו' ומאבל ליום טוב'. ולכאו' יש להבין הדמיון מאבל ליו"ט, הא להוציא מאבל גרידא זה טובה, ולא מחייב שיהיה יו"ט ג"כ. והוא מבואר דלהוציא ליו"ט היינו דלא הייתה יציאת מצרים רק הסרת האבל, אלא תוספת מעלה של יו"ט, ולפי"ז ה"ה נמי מה שאנו אומרים 'מעבדות לחירות' אין הכוונה רק יציאה גרידא מעבדות ושעבוד, אלא יציאה לתוספת מעלה של 'חירות' שאין אנו יכולים להיות יותר עבדים לאחרים .
 

ה' רועי

משתמש רגיל
בנ"י היו ראויים להיכנס מיד לארץ ישראל, להיגאל, לבנות את בית המקדש וכו' וכו',
אך בגלל חטא המרגלים הגאולה נדחתה. אך בכל זאת איננו כפויי טובה ואנו זוכרים ומזכירים בכל יום ויום את הגאולה המפורסמת ביותר אי-פעם שהוציאנו הקב"ה ממצרים.
ומי ייתן ונזכה לגאולה השלמה בקרוב!
 
חלק עליון תַחתִית