באותה מידה אפשר לשאול למה אנו חוגגים את יצ"מ הרי מאז באנו בגלויות אחרות, ובדיוק כמו שהגמ' אומרת "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", אלא דגם בגלויות הבאות לא נהפכנו לעבדים ממש, כמו שהיינו במצרים. ועוי"ל דהחרות המדוברת היא חרות עצמית, וזה דבר שהשתנה ביצ"מ, שלפני כן היה לנו "שם עבד", ואח"כ נהיינו בני חורין אשר גם אם יגזלונו לא ניהפך לעבדים. וכמו שאומרים ב"אלי ציון", 'ועל עינוי בני חורין'.