נהורא אמר:
חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות מסכת ברכות דף לב עמוד א
וכבר נקבעה התפלה על צד דעת ר' יהושע שאנו אומרים שבחים ואחר כך שואלים צרכים, וקבעו שלש ברכות ראשונות לשבח כנגד שלש כוונות שאמרנו. הראשונה: אבות, להקדים לנפשו שאינו שואל על צד הגמול. רק על צד החסד המוחלט, והוא אמרם וזוכר חסדי אבות. והשנייה: גבורות, להקדים שאינו מסתפק ביכלתו על איזה דבר שירצה אף להמית ולהחיות, והשלישית: קדושת השם, שמקדישו וממליכו על הכל ומעיד שכל הקדושים, שהוא רמז אף לשכלים הנבדלים שהם נפש לגלגלים שפועלים בעולם בהנהגתם הטבעית, מהללים בכל יום לשמו יתברך ומודים כי כחם מן השפע הנשפע אליהן ממנו ית' ואינן פועלים רק ברצונו יתברך.
ואין מקבע תפילה זו, ר"ל שמונה עשרה, קושיא לר' אליעזר, אף על פי שהיתה קבועה כן מחכמי כנסת הגדולה הקודמין כמה דורות לר' אליעזר. דדומה דר' אליעזר כמודה בכך, לפי שתפילת שמונה עשרה תפילת צבור היא, ר"ל כוללת כל הצרכים ומתוקנת לכל, ואף מי שאין לו חולה בתוך ביתו אומר ברכת רפואה, ומי שאינו צריך למזונות אומר ברכת השנים, ולפיכך הרי היא כקריאת פרשה שבחים לכל, ודומה הענין לענין משה רבינו ע"ה דרב גובריה, שהצבור מתפללין ומשבחין בה.
ואל יקשה בעיניך מה שאמרו בפ"ק דע"ז: וחכמים אומרים אין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, ותחשוב כי דחו חכמים דברי ר' יהושע שאמר שמסדר שבחיו ואח&כ תפלה, שלא על צד [זה] נאמרו דברי חכמים. ותדע לך שא"כ שכבר דחו דברי שניהם, אין מקדימין שבחים לצרכים כדברי ר' יהושע, ולא צרכים לשבחים כדברי ר' אליעזר, האיך יסדר, ואין בין שני דעות אלו דעת שלישית אמצעי. ועוד שהרי תפלת שמונה עשרה כך נתקנה כדעת ר' יהושע, וכשהוא שואל צרכיו בתפלה בשומע תפלה, כבר הקדים שבחים בשלש ראשונות.
אלא שדברי ר' יהושע ור' אליעזר לא נאמרו רק על היחיד הבא לבקש צרכיו הצריכים לו לשעתו, אם יש לו חולה בתוך ביתו או שצריך למזונות או שצריך לבקש מחילה על חטא שבא לידו, וכיוצא בזה נחלקו ר' יהושע ור' אליעזר, ומכלל דבריהם שאין אותו היחיד יכול לשאול אותן הצריכין לו באמצע הברכות שהם שמונה עשרה, לפי שלא נתקנה אלא לצבור ולשאלת צרכים כלליים, ולפיכך אינו יכול להוסיף עליה כלל לא בסוף הברכות מעין הברכות ולא בשומע תפלה, שאילו היה לו זה באיפשר, יתפלל שמונה עשרה ויכלול בהן צרכיו בפרט כמו שצריך, שכבר נתקנה התפלה קודם לזמנם זמן רב.
ועל הדקדוק היוצא מכלל דברי ר' אליעזר ור' יהושע, הוא שאמרו וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. וזה שהוצרכו עוד לומר שם שאף בסוף כל ברכה וברכה יכול להוסיף מעין כל ברכה וברכה, וכמו שאמרו: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.