מה פשר הסוגיא שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל?!

נהורא

משתמש ותיק
הגמרא בע"ז ז ע"ב: תניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר תפלה לעני כי יעטוף וכו', ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר אשפוך לפניו שיחי וכו'.
ופרש"י, ואח"כ יתפלל, י"ח.

א. אם תפילה היא שמונה עשרה, הלא כולה בקשת צרכיו וא"כ מהו שואל אדם צרכיו?
ב. לר"א מתי ישאל אדם צרכיו, בין גאולה לתפילה? בברכת יוצר?
ג. לר' יהושע מתי ישאל צרכיו, אחר יהיו לרצון?
ד. הגמ' אומרת במאי קמיפלגי וכו', אי ילפינן ממשה רבינו שסידר שבחו של מקום ואח"כ התפלל או לא ע"ש. ולכאו' מכאן משמע דתפילה שאמרו היא שבח בלבד, וא"כ האם נחלקו בגוף הסדר של תפילה י"ח או בענין אחר?

לעת עתה לא מצאתי מפרשים בזה 
 

HaimL

משתמש ותיק
א. י"ח ברכות תיקנו אנשי כנה"ג, והן בלשון כלל. שאילת צרכיו, דייקא, היא בלשון פרט.
 

חימקו

משתמש ותיק
ראה רשב"א בפירוש האגדות ברכות לב א.
אם תרצה אני יעתיק לכאן.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נהורא אמר:
הגמרא בע"ז ז ע"ב: תניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר תפלה לעני כי יעטוף וכו', ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר אשפוך לפניו שיחי וכו'.
ופרש"י, ואח"כ יתפלל, י"ח.

א. אם תפילה היא שמונה עשרה, הלא כולה בקשת צרכיו וא"כ מהו שואל אדם צרכיו?
ב. לר"א מתי ישאל אדם צרכיו, בין גאולה לתפילה? בברכת יוצר?
ג. לר' יהושע מתי ישאל צרכיו, אחר יהיו לרצון?
ד. הגמ' אומרת במאי קמיפלגי וכו', אי ילפינן ממשה רבינו שסידר שבחו של מקום ואח"כ התפלל או לא ע"ש. ולכאו' מכאן משמע דתפילה שאמרו היא שבח בלבד, וא"כ האם נחלקו בגוף הסדר של תפילה י"ח או בענין אחר?

לעת עתה לא מצאתי מפרשים בזה 


א. ג' ברכות ראשונות לא. ד. לא כמו שכתבו שם הר"ן והריטב"א וז"ל: רבי אליעזר סבר לא ילפינן ממשה פי' לגבי יחיד אבל לגבי צבור גמרינן ולפי' תקנו בתפילות שבח בתחילה ואח"כ שאלת צרכים: ע"כ.
א, ב,ג,ד ראה מש"כ הבן יהוידע על אתר וז"ל: ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואח"כ מתפלל. צריך להבין מאי טעמא דר' אליעזר, ואמאי לא יליף מן משה רבנו ע"ה שסידר שבחו של מקום, ואח"כ בקש. ונ"ל בס"ד דאם יאמר השבח קודם, נראה לפני בית דין של מעלה דהוא כמביא דורון באמירת שבח זה, ולכן יתעוררו עליו מקטרגים ויקפוהו לראות מה נחשב דורון זה להביאו לפני הקב"ה וכולו מלא מחשבות זרות, ולכן לא יליף מן משה רבינו ע"ה דאלים זכותיה, ומי יוכל למצוא נדנוד חסרון ח"ו בדורון שמביא. ונ"ל הא דאמר ר"א שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל לאו על תפלת י"ח קאמר, כי זו סדר שלה נתקן מאנשי כנסת הגדולה ואין בזה מחלוקת, אך קאי על שאר תפילות שהאדם מסדר לעצמו בכל יום לפי העת ולפי הזמן, ואם תאמר לסברת ר"א תקשי לך אמאי תקנו אנשי כנסת הגדולה השבח תחלה, ואח"כ שאלת צרכיו, ולפי האמור לעיל מובן שפיר דהיינו טעמא דר"א הוא משום קטרוג כמו שכתבנו, וכיון דסדר זה נתקן מאנשי כנה"ג נעשה חובה על האדם לאמרו ואסור לו לשנות הסדר דמשנה מטבע שטבעו חכמים הוא ואסור, וא"כ לא יאמרו זה נראה שמביא דורון תחלה נראה איך הוא הדורון הזה שמביא, ועוד י"ל כיון דכל הציבור מתפללים בסדר זה אין קטרוג, ועוד י"ל דבאמת אנשי כנה"ג תקנו האמצעיות, שהם פשוטם שאלת צרכיו של אדם ברמז על ספירות הקודש, ורזין עלאין כללו בהם כי סדרו הכל ברוח הקודש, וכמ"ש המקובלים ז"ל כל ברכות של העמידה הכל הוא צורך גבוה, וכן הן הדברים העומדים ברומו של עולם, אע"פ שלפי פשוטן נראין שהם שאלת צרכיו של אדם:
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נהורא אמר:
הגמרא בע"ז ז ע"ב: תניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר תפלה לעני כי יעטוף וכו', ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר אשפוך לפניו שיחי וכו'.
ופרש"י, ואח"כ יתפלל, י"ח.

א. אם תפילה היא שמונה עשרה, הלא כולה בקשת צרכיו וא"כ מהו שואל אדם צרכיו?
ב. לר"א מתי ישאל אדם צרכיו, בין גאולה לתפילה? בברכת יוצר?
ג. לר' יהושע מתי ישאל צרכיו, אחר יהיו לרצון?
ד. הגמ' אומרת במאי קמיפלגי וכו', אי ילפינן ממשה רבינו שסידר שבחו של מקום ואח"כ התפלל או לא ע"ש. ולכאו' מכאן משמע דתפילה שאמרו היא שבח בלבד, וא"כ האם נחלקו בגוף הסדר של תפילה י"ח או בענין אחר?

לעת עתה לא מצאתי מפרשים בזה 
לרש''י הוקשה דודאי לא פליגי בסדר י''ח, דהא שמעון הפקולי הסדיר ביבנה את סדר י''ח ברכות ואסמכוהו אקרא כדאיתא במגילה ולא מייתי התם מחלוקת זו, ועל כן ודאי לא פליגי בי''ח.
לר''א יבקש צרכיו בלשונו שהוא רוצה ולפי צרכיו הפרטיים קודם י''ח, והיינו במנחה קודם י''ח, ובשחרית וערבית קודם תחילת התפילה, א''נ בין גאולה לתפילה והוי חלק מהתפילה כי כך סדר התפילה לר''א.
לרבי יהושע לאחר יהיו לרצון או לאחר התפילה.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ד. לא! כמו שכתבו שם הר"ן והריטב"א.
.
ברם מדברי רש"י בפרק אין עומדין משמע שהנידון הוא אם שלש ברכות־השבח קודמות לי"ב ברכות־הבקשה או מאוחרות להן. דהא דתניא התם 'יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל', פירש:​
יָכוֹל יִשְׁאַל צְרָכָיו. כְּגוֹן בְּרָכוֹת דְּ'אַתָּה חוֹנֵן' עַד 'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה':
וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. שָׁלשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁהֵן שֶׁל שֶׁבַח.
 

חימקו

משתמש ותיק
נהורא אמר:
חימקו אמר:
אם תרצה אני יעתיק לכאן.
אפשר?
חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות מסכת ברכות דף לב עמוד א
 וכבר נקבעה התפלה על צד דעת ר' יהושע שאנו אומרים שבחים ואחר כך שואלים צרכים, וקבעו שלש ברכות ראשונות לשבח כנגד שלש כוונות שאמרנו. הראשונה: אבות, להקדים לנפשו שאינו שואל על צד הגמול. רק על צד החסד המוחלט, והוא אמרם וזוכר חסדי אבות. והשנייה: גבורות, להקדים שאינו מסתפק ביכלתו על איזה דבר שירצה אף להמית ולהחיות, והשלישית: קדושת השם, שמקדישו וממליכו על הכל ומעיד שכל הקדושים, שהוא רמז אף לשכלים הנבדלים שהם נפש לגלגלים שפועלים בעולם בהנהגתם הטבעית, מהללים בכל יום לשמו יתברך ומודים כי כחם מן השפע הנשפע אליהן ממנו ית' ואינן פועלים רק ברצונו יתברך.
 ואין מקבע תפילה זו, ר"ל שמונה עשרה, קושיא לר' אליעזר, אף על פי שהיתה קבועה כן מחכמי כנסת הגדולה הקודמין כמה דורות לר' אליעזר. דדומה דר' אליעזר כמודה בכך, לפי שתפילת שמונה עשרה תפילת צבור היא, ר"ל כוללת כל הצרכים ומתוקנת לכל, ואף מי שאין לו חולה בתוך ביתו אומר ברכת רפואה, ומי שאינו צריך למזונות אומר ברכת השנים, ולפיכך הרי היא כקריאת פרשה שבחים לכל, ודומה הענין לענין משה רבינו ע"ה דרב גובריה, שהצבור מתפללין ומשבחין בה.
 ואל יקשה בעיניך מה שאמרו בפ"ק דע"ז: וחכמים אומרים אין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, ותחשוב כי דחו חכמים דברי ר' יהושע שאמר שמסדר שבחיו ואח&כ תפלה, שלא על צד [זה] נאמרו דברי חכמים. ותדע לך שא"כ שכבר דחו דברי שניהם, אין מקדימין שבחים לצרכים כדברי ר' יהושע, ולא צרכים לשבחים כדברי ר' אליעזר, האיך יסדר, ואין בין שני דעות אלו דעת שלישית אמצעי. ועוד שהרי תפלת שמונה עשרה כך נתקנה כדעת ר' יהושע, וכשהוא שואל צרכיו בתפלה בשומע תפלה, כבר הקדים שבחים בשלש ראשונות.
 אלא שדברי ר' יהושע ור' אליעזר לא נאמרו רק על היחיד הבא לבקש צרכיו הצריכים לו לשעתו, אם יש לו חולה בתוך ביתו או שצריך למזונות או שצריך לבקש מחילה על חטא שבא לידו, וכיוצא בזה נחלקו ר' יהושע ור' אליעזר, ומכלל דבריהם שאין אותו היחיד יכול לשאול אותן הצריכין לו באמצע הברכות שהם שמונה עשרה, לפי שלא נתקנה אלא לצבור ולשאלת צרכים כלליים, ולפיכך אינו יכול להוסיף עליה כלל לא בסוף הברכות מעין הברכות ולא בשומע תפלה, שאילו היה לו זה באיפשר, יתפלל שמונה עשרה ויכלול בהן צרכיו בפרט כמו שצריך, שכבר נתקנה התפלה קודם לזמנם זמן רב.
 ועל הדקדוק היוצא מכלל דברי ר' אליעזר ור' יהושע, הוא שאמרו וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. וזה שהוצרכו עוד לומר שם שאף בסוף כל ברכה וברכה יכול להוסיף מעין כל ברכה וברכה, וכמו שאמרו: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
 
חלק עליון תַחתִית