דקדוקים בתפילות הימים נוראים

הצבי

משתמש ותיק
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו, והתבוננתי שלכאו' הא' והב' הם בל' שתפילה שמבקשים מהבו''י שייתן שיהי' כו''כ, אבל הג' הוא בנוסח של סיפור דברים בעלמא, שיקרה כו''כ דברים שהם תוצאות של המצב שאנחנו מבקשים שהבו''י ייצור, ונהניתי לראות אח''כ בסדר התפילות להרמב''ם שבחלק הג' במקום ובכן צדיקים יראו וכו' אומרים ואז צדיקים יראו וכו', והיינו שבאמת זה המשך של הבקשות הקודמות ותיאור התוצאה של ההתקיימות שלהם.
ואשמח שיכתבו בני עד''מ אם כך היא נוסחא שלהם.
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד דקדוק יפה ראיתי שם בסדר התפילות ברמב''ם, שבחתימת ברכת זכרונות אומרים כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך, והפריע לי קצת שלכאו' הוא כפילות, ובאמת בנוסחת הרמב''ם אומרים כי אין שכחה וכו'.
 
הצבי אמר:
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו, והתבוננתי שלכאו' הא' והב' הם בל' שתפילה שמבקשים מהבו''י שייתן שיהי' כו''כ, אבל הג' הוא בנוסח של סיפור דברים בעלמא, שיקרה כו''כ דברים שהם תוצאות של המצה שאנחנו מבקשים שהבו''י ייצור, ונהניתי לראות אח''כ בסדר התפילות להרמב''ם שבחלק הג' במקום ובכן צדיקים יראו וכו' אומרים ואז צדיקים יראו וכו', והיינו שבאמת זה המשך של הבקשות הקודמות ותיאור התוצאה של ההתקיימות שלהם.
ואשמח שיכתבו בני עד''מ אם כך היא נוסחא שלהם.
לא התעמקתי ולא בדקתי אם יש מי שמפרש כך או שיש סיבה לא לפרש כך, ועכ"פ תוכ"ד התפילה חשבתי שניתן לפרש 'שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר ובן ישי משיחך' כנגד גילוי ה' שע"י המלכות, מידתו של יהודה, (וביהמ"ק בכלל), 'ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלזו' כנגד גילוי ה' שע"י מידתו של יוסף (הצדיק, הישר).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצבי אמר:
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו, והתבוננתי שלכאו' הא' והב' הם בל' שתפילה שמבקשים מהבו''י שייתן שיהי' כו''כ, אבל הג' הוא בנוסח של סיפור דברים בעלמא, שיקרה כו''כ דברים שהם תוצאות של המצב שאנחנו מבקשים שהבו''י ייצור, ונהניתי לראות אח''כ בסדר התפילות להרמב''ם שבחלק הג' במקום ובכן צדיקים יראו וכו' אומרים ואז צדיקים יראו וכו', והיינו שבאמת זה המשך של הבקשות הקודמות ותיאור התוצאה של ההתקיימות שלהם.
ואשמח שיכתבו בני עד''מ אם כך היא נוסחא שלהם.
נוסח אשכנז הישן היה "ואז צדיקים", בספרד כמדומני שהנוסח "ובכן צדיקים" קדום.
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמו''כ ראיתי שם ברמב''ם בנוסח התפילה שיש חילו' בלשונו כשמביא את ההוספות הנהוגות בב' ראשונו וב' אחרונות, וז''ל
נָהֲגוּ רֹב הָעָם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לְהוֹסִיף בְּכָל תְּפִלָּה בַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים. בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מוֹסִיפִים זָכְרֵנוּ לְחַיִּים כוּ' וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה שְׁנִיָּה כו'.
עיי''ש עוד כל הנוסח
ואילו בהוספות של ברכת אתה קדוש הביא בזה''ל
מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁמְּבָרְכִין בְּרָכָה שְׁלִישִׁית בְּנֹסַח זֶה בִּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵאַרְבַּע הַתְּפִלּוֹת וְכֵן נָהֲגוּ מִקְצָת לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ הַנֹּסַח בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְזֶהוּ נֻסְחָהּ. אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ כו'
עיי''ש.
והרי דאלו הם הוספות בתוך הברכה ואלו הם שינוי נוסח הברכה עצמה ויתכן בזה כמה נפק''מ.
אמנם בהל' תפילה הביא שניהם בנוסח של הוספה וז''ל ספ''ב מתפילה.
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהוֹסִיף בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה [כ] זָכְרֵנוּ לְחַיִּים כוּ' וּבַשְּׁנִיָּה מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים וְכוּ' וּבְהוֹדָאָה זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְכוּ' וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה בְּסֵפֶר חַיִּים וְכוּ'. וְכֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהוֹסִיף בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וּבְכֵן וְכוּ' אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִנְהָג פָּשׁוּט הוּא לְהוֹסִיף בַּשְּׁלִישִׁית וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְכוּ': .
 

הצבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש להתבונן בנוסח היה''ר שנדפס בסידורים לומר בברכת כהנים כשהכהנים מנגנים ב"שלום", וכתוב שהוא מס' שערי ציון, שאומרים שם בזה''ל
וְתִתֶּן לִי וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי מְזוֹנוֹתֵינוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּהֶתֶּר וְלֹא בְאִסּוּר
וצל''ה וכי הקב''ה נותן למישהו שתא פרנסתו באיסור והרי בוודאי הוא נותן לכאו''א אפשרות לקבל פרנסה בהיתר, והן אמנם שאפשר להתפלל שהאדם לא ייכשל באיסור במהלך ההשתדלות לפרנסה, אבל אי''ז משמע כ''כ בהקשר הזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
הצבי אמר:
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו,
בכמה נוסחים אומרים ארבעה חלקים (מלבד הפתיחה, לדור ודור המליכו וכו'), דהיינו שמקדימים ובכן יתקדש שמך וכו', ולשון ובכן, כתב הטור ז"ל דהוא לשון המקרא, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת. וראיתי בשיחת הרה"ק מליובאוויטש, דהיה צ"ל שלושה, ואנחנו אומרים ארבעה, דחד ובכן הוא "אשר לא כדת" (ועכשיו מצאתיו).
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הצבי אמר:
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו,
בכמה נוסחים אומרים ארבעה חלקים (מלבד הפתיחה, לדור ודור המליכו וכו'), דהיינו שמקדימים ובכן יתקדש שמך וכו', ולשון ובכן, כתב הטור ז"ל דהוא לשון המקרא, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת. וראיתי בשיחת הרה"ק מליובאוויטש, דהיה צ"ל שלושה, ואנחנו אומרים ארבעה, דחד ובכן הוא "אשר לא כדת" (ועכשיו מצאתיו).
בגאונים כתוב לומר שלוש ובכן, וכמדומני שגם בזוהר כתוב כך, אבל האר"י הורה לומר דווקא ארבע ובכן.
 

HaimL

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
HaimL אמר:
הצבי אמר:
בהוספה שמוסיפים בברכת אתה קדוש יש ג' חלקים בתחילתה, א' ובכן תן פחדך כו' ב' ובכן תן כבור וג' ובכן צדיקים יראו וישמחו,
אל המלך אשר לא כדת. וראיתי בשיחת הרה"ק מליובאוויטש, דהיה צ"ל שלושה, ואנחנו אומרים ארבעה, דחד ובכן הוא "אשר לא כדת" (ועכשיו מצאתיו).
בגאונים כתוב לומר שלוש ובכן, וכמדומני שגם בזוהר כתוב כך, אבל האר"י הורה לומר דווקא ארבע ובכן.
היה בזכרוני באמת שהוא מכתבי האריז"ל. עכ"פ, העניין נתבאר בשיחת חג הפורים ה'תשי"א.
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
הצבי אמר:
יש להתבונן בנוסח היה''ר שנדפס בסידורים לומר בברכת כהנים כשהכהנים מנגנים ב"שלום", וכתוב שהוא מס' שערי ציון, שאומרים שם בזה''ל
וְתִתֶּן לִי וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי מְזוֹנוֹתֵינוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּהֶתֶּר וְלֹא בְאִסּוּר
וצל''ה וכי הקב''ה נותן למישהו שתא פרנסתו באיסור והרי בוודאי הוא נותן לכאו''א אפשרות לקבל פרנסה בהיתר, והן אמנם שאפשר להתפלל שהאדם לא ייכשל באיסור במהלך ההשתדלות לפרנסה, אבל אי''ז משמע כ''כ בהקשר הזה.

http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=95 וע"ש בתגובות
 

HaimL

משתמש ותיק
בברכת הדלקת הנרות. אשתי שאלה אותי מה מברכים, ואני החזרתי אליה את השאלה. בדקנו בסידור וראינו שמברכים להדליק נר של יום הזיכרון. ותמהתי, מה עניין הדלקת הנר, דהוא צורך יום טוב, ליום הזיכרון. ונהי דבתפילה, דאומרים מעניינו של יום צריך לומר את יום הזיכרון הזה (ויש דעות שאומרים ואת יו"ט מקרא קדש הזה) יום תרועה, וחתמינן בהכי (ובאמת יש מי שדן מדוע ברגלים לא חתמינן מקדש ישראל וחג המצות, או חג השבועות, או חג הסוכות). אבל בהדלקת הנר, מה שייכותו.
 

הכהן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בברכת הדלקת הנרות. אשתי שאלה אותי מה מברכים, ואני החזרתי אליה את השאלה. בדקנו בסידור וראינו שמברכים להדליק נר של יום הזיכרון. ותמהתי, מה עניין הדלקת הנר, דהוא צורך יום טוב, ליום הזיכרון. ונהי דבתפילה, דאומרים מעניינו של יום צריך לומר את יום הזיכרון הזה (ויש דעות שאומרים ואת יו"ט מקרא קדש הזה) יום תרועה, וחתמינן בהכי (ובאמת יש מי שדן מדוע ברגלים לא חתמינן מקדש ישראל וחג המצות, או חג השבועות, או חג הסוכות). אבל בהדלקת הנר, מה שייכותו.
הסתכלתם בסידור חב"די?
 

צפתי

משתמש רגיל
HaimL אמר:
בברכת הדלקת הנרות. אשתי שאלה אותי מה מברכים, ואני החזרתי אליה את השאלה. בדקנו בסידור וראינו שמברכים להדליק נר של יום הזיכרון. ותמהתי, מה עניין הדלקת הנר, דהוא צורך יום טוב, ליום הזיכרון. ונהי דבתפילה, דאומרים מעניינו של יום צריך לומר את יום הזיכרון הזה (ויש דעות שאומרים ואת יו"ט מקרא קדש הזה) יום תרועה, וחתמינן בהכי (ובאמת יש מי שדן מדוע ברגלים לא חתמינן מקדש ישראל וחג המצות, או חג השבועות, או חג הסוכות). אבל בהדלקת הנר, מה שייכותו.

מברכים "להדליק נר של יו"ט"
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע כתב שהדבר אכן צ"ע, אך כך היא המסורת ב'בית הרב' - כנראה, מכ"ק אדה"ז נ"ע עצמו.
 
חלק עליון תַחתִית