שאלות בתפילות יוהכ"פ

HaimL

משתמש ותיק
1. אם שחונה גשומה (ויעויין בגמרא). מדוע צריך לומר בלשון תנאי, הל"ל פשוט, שתהא השנה הזאת גשומה.

2. שלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה,
זה לזה - ללא שוק מקומי (?)
ולא לעם אחר - ללא שוק גלובלי (?)

משמע, שעיקר הברכה היא דווקא במשק אוטרקי (?)
ועוד, דמשמע בגמרא, דא"ל דהע"ה, לכו והתפרנסו זמ"ז, שהיא דרך טובה - רק שאין הבור מתמלא מחולייתו וכו'.

3. לנוסחים שאומרים על מצות עשה ועל מצות לא תעשה בין שיש בה קום עשה וכו', תמוה, דמשמע דקאי אמאי דסליק מיניה, היינו מל"ת, ובזה ל"ש קו"ע, רק הל"ל בין שיש בה מעשה ובין שאין בה מעשה. ולנוסחים שאומרים על מצוות עשה וכו' בין שיש בהן קו"ע וכו' קצת ניחא, דקאי אף על מ"ע, דשייך בהו בין שיש בהן קו"ע וכו' אכתי קצת תמוה אמאי לא אמר, על מצות עשה בין שיש בה קו"ע ובין שאין בה קו"ע ועל מצוות ל"ת את הגלויים לנו וכו'
 
לגבי 2, ייתכן שהתפילה היא על פרנסה שיש בה הפסד ממון, כגון שאחד ימכור דבר מחמת דוחקו, ולא על מסחר כקניית קרקעות וכיו”ב.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
2. שלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה,
לכאו' קאי על צדקה, [בפרנסה, ר"ל שלא יצטרכו זל"ז להתפרנס, ואולי לאפוקי דברים אחרים, כגון בתורה, דשפיר דמי שיצטרכו ללמוד זמ"ז].
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
1. אם שחונה גשומה (ויעויין בגמרא). מדוע צריך לומר בלשון תנאי, הל"ל פשוט, שתהא השנה הזאת גשומה.

2. שלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה,
זה לזה - ללא שוק מקומי (?)
ולא לעם אחר - ללא שוק גלובלי (?)

משמע, שעיקר הברכה היא דווקא במשק אוטרקי (?)
ועוד, דמשמע בגמרא, דא"ל דהע"ה, לכו והתפרנסו זמ"ז, שהיא דרך טובה - רק שאין הבור מתמלא מחולייתו וכו'.

3. לנוסחים שאומרים על מצות עשה ועל מצות לא תעשה בין שיש בה קום עשה וכו', תמוה, דמשמע דקאי אמאי דסליק מיניה, היינו מל"ת, ובזה ל"ש קו"ע, רק הל"ל בין שיש בה מעשה ובין שאין בה מעשה. ולנוסחים שאומרים על מצוות עשה וכו' בין שיש בהן קו"ע וכו' קצת ניחא, דקאי אף על מ"ע, דשייך בהו בין שיש בהן קו"ע וכו' אכתי קצת תמוה אמאי לא אמר, על מצות עשה בין שיש בה קו"ע ובין שאין בה קו"ע ועל מצוות ל"ת את הגלויים לנו וכו'

בדיוק השנה הרהרתי לעצמי מ"ש ממה שאמר להם דוד בריש ברכות.
בכ"מ יישבתי לעצמי, שיש הבדל בין לעשות ביזנעס אחד עם השני, ובין להתפרנס זה מזה היינו להזדקק לצדקה כדי לפרנס בני ביתם.
 

שחל

משתמש ותיק
שאלה נוספת:

בסליחות לתפילת נעילה מבקשים:
אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, חמל נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון.
- מדוע 'חמול נא' ו'רחם נא' נכנסו בין המחילה לכפרה?
 

יצחק

משתמש ותיק
בנוסח הברכה
"יום מחילה וסליחה וכפרה למחול בו את כל עוונותינו"
קשה למה נכפל פעמיים ענין כפרה.
ובדקתי בסדר התפילות של הרמב"ם וראיתי שאכן הנוסח הוא "ותתן לנו את יוה"כ הזה למחילה ולסליחה ולכפר בו על כל עוונותינו" ואין כאן כפילות.
ולפי הנוסח שלנו יתכן לתרץ שהדגש הוא על כך שכל העוונות נמחלים ולא רק "ראשון ראשון" אלא אפילו מי שחטא הרבה הכל נמחל לו.
 

כלא חשיב

משתמש חדש
למה לא כורעים על השם שנאמר בגורל ורק אומרים "צותתיו ענו וברכו את השם כמדובר"
 
חלק עליון תַחתִית