לא טוב להרבות בתפילה??

אריך

משתמש ותיק
נתקשיתי בההיא דברכות סא, א ואמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

מה מימרא זו אומרת למעשה? הרי בפשטות מדובר על תפילה ('לפני הקב"ה'), אז הכוונה שלא טוב להרבות בתפילה? הרי יש מקורות שמשבחים את הריבוי.
 

צב''י

משתמש חדש
יכול לחזור על הדברים שביקש מקודם ולא יוסיף דברים שאינם מוכרחים
 
אריך אמר:
נתקשיתי בההיא דברכות סא, א ואמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

מה מימרא זו אומרת למעשה? הרי בפשטות מדובר על תפילה ('לפני הקב"ה'), אז הכוונה שלא טוב להרבות בתפילה? הרי יש מקורות שמשבחים את הריבוי.
הגמ' שם מדברת על הנושא שכל מה שהקב"ה עושה הכל לטובה ובסוף מביאה את דברי רב הונא "ואמר רב הונא" בו"ו החיבור כלומר ר' הונא לא דיבר על תפילה של שבח או בקשה אלא על דיבור לפני האלהים כלומר לפני מידת הדין שהאדם מתרעם ואומר למה הרעות? ועל זה אמר שיהיו דבריו מועטים ויקבל הדין באהבה ולא יתרעם כי הכל לטובה.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
רחמים אמר:
אריך אמר:
נתקשיתי בההיא דברכות סא, א ואמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

מה מימרא זו אומרת למעשה? הרי בפשטות מדובר על תפילה ('לפני הקב"ה'), אז הכוונה שלא טוב להרבות בתפילה? הרי יש מקורות שמשבחים את הריבוי.
הגמ' שם מדברת על הנושא שכל מה שהקב"ה עושה הכל לטובה ובסוף מביאה את דברי רב הונא "ואמר רב הונא" בו"ו החיבור כלומר ר' הונא לא דיבר על תפילה של שבח או בקשה אלא על דיבור לפני האלהים כלומר לפני מידת הדין שהאדם מתרעם ואומר למה הרעות? ועל זה אמר שיהיו דבריו מועטים ויקבל הדין באהבה ולא יתרעם כי הכל לטובה.

הכיוון שבדבריך מתיישב על לבי (וכ"מ מהפסוק שהגמ' מביאה). אך א"כ מבואר שיש מקום לדיבורים כאלה אם המה מעטים. וזה חידוש.
 

תמים

משתמש רגיל
יש בחינה כזאת ויש בחינה כזאת כמדומה שדורנו שכה מנותק במציאות החיים הפשוטה שלו מד' יתברך צריך להרבות ולדבר עם ד' כל יום שעה כמו חבר טוב אמיתי ובזה ירכוש קשר פשוט עם ד'
 

תמים

משתמש רגיל
כן כך אמר רבי נחמן מברסלב זה נשמע אולי צורם אבל מי שעושה את זה יודע לאיזה שיאים של הבת ד' יראת ד' ודבקות בד' אפשר להגיע עם העצה הפשוטה הזו ואולי בהמשך אי"ה אפתח אשכול מיוחד לענין זה מחמת חשיבות הדברים
 

מוטי

משתמש ותיק
טעיתי בדבריך, משום מה היה נראה שאתה כותב שהקב"ה הוא חבר, כעת אני רואה שאכן רק כתבת שיש ואפשר לדבר אליו כמו שמדברים אל חבר
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
לדברי הגמרא ברכות לב, כל המאריך בתפילתו, אין תפילתו חוזרת ריקם; אבל אם הוא מאריך בתפילתו ומעיין בה, סופו שיבוא לידי כאב לב. מהו העיון המדובר? רש"י ותוספות מבארים, שהוא מצפה שתפילתו תתקבל, מחמת שהאריך בה (רש"י) או מחמת שכיוון בה (תוספות). בגמרא להלן (נה,א) עיון התפילה נזכר, כאחד משלושה דברים המזכירים את עוונותיו של האדם. בגמרא בבבא בתרא (קכד,א) עיון התפילה נזכר כאחד משלושה עבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום.

אבל בגמרא בשבת (קכז,א) עיון התפילה נזכר לטובה, כאחד הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. התוספות כאן כותבים לתרץ, שהעיון המדובר שם אינו העיון האמור אצלנו, ושם המדובר בכוונה בתפילה. בתוספות הרא"ש בשבת (קיח,א) כותב, שעיון התפילה שאדם אינו ניצול ממנו בכל יום, הוא חוסר הכוונה בתפילה. וכך כותב הרמב"ן בחידושיו לבבא בתרא, והוא מדגיש כי הוא אינו מסכים לפירוש, שהמדובר במי שסובר שבזכות כוונתו תפילתו תתקבל (כפי שנראה שרש"י ותוספות מבארים), מאחר שבזה אין צורך לומר שבני אדם נכשלים כל כך. מדברי התוספות אצלנו נראה, שאף הם מחלקים בין עיון התפילה האמור כאן, שסופו לבוא בה לידי כאב לב מחמת התאמצותו, לבין עיון התפילה שהאדם אינו ניצול ממנו, שהמדובר לחוסר בכוונתו.

המושג "כאב לב" האמור כאן לפי רש"י ותוספות, הוא אכזבה. לפי הרמב"ן ייתכן לומר, שהכוונה היא לחולשה כללית, ובדומה לאמור להלן (מ,א) "הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב" (והמשמעות המקובלת של "חלש ליביה", כמופיע בתענית כד,ב; ובשבת יא,א "כל כאב ולא כאב לב").
 
ידוע שנשבעו ישראל שלא ידחקו את הקץ בתפילה יותר מדאי, כי חשוב גם לפעמים לקבל את גזירו=תו יתברך. (אני יודע שלא הסברתי רק עוררתי)
ומפורסם בשם הגר"ח קנייבסקי, ששאלו אותו מהי ההשתדלות להביא ילדים לעולם ואמר להפלל אבל לא יותר מדי. וסיפר בשם אביו שהיה אחד שהתפלל יות רמדי ובסוף נולד לו בן שעדיף שלא היה נולד...
 
חלק עליון תַחתִית