לא ירדתי לסוף דעתו מה כיוון. אדרבא, לנוסח השני קשה מדוע לא מזכירים את צאצאי צאצאי עמך בית ישראל.הפקדתי שומרים אמר:תלוי בנוסחאות. בכל אופן המנהיג כתב לומר וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך, עפ"ד הגמ' ב"מ פה. בשם ר"י "כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם". והדברים יעלו יפה גם לנוסח הנז'.
בסדור כ"ק אדה"ז נ"ע: "ונהי’ אנחנו וצאצאינו וצאצאי כל עמך בית ישראל, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה". וא"ש.מדוע לא מברכים גם את עם ישראל הנוכחי (דהיינו לא את צאצאיו)?
זהו נוסח אשכנז וספרד. בפשיטות לא בא להוסיף עוד משהו שכן לא כתוב "וכולנו", אלא לכלול את הקודמים כאחד. וגם את"ל כדבריך מהי כפילות "אנחנו" ו"כולנו"?בסדור כ"ק אדה"ז נ"ע: "ונהי’ אנחנו וצאצאינו וצאצאי כל עמך בית ישראל, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה". וא"ש.
ולטעמיך, מאי טעמא?לכלול את הקודמים כאחד
נשאר בצ"ע לע"ע.ולטעמיך, מאי טעמא?
התייחסתי לזה פעם באינשהו.... לא מוצא כרגע, אבל הרעיון היה ש'וצאצאי עמך בית ישראל' אכן הושמט בהרבה סידורים מהטעם הנ"ל, משהו בכיוון הזה.מדוע לא מברכים גם את עם ישראל הנוכחי (דהיינו לא את צאצאיו)? וא"ת "אנחנו", כולל את ע"י, א"כ גם "צאצאנו" כולל את ע"י, ולמה צריך לכתוב "וצאצאי עמך בית ישראל"?
מהרגש משמע לי שבא לכוללם שיהיו כולם באופן של אגודה אחת מאוחדת של יודעי שמך ולא כנפרדיםולטעמיך, מאי טעמא?
אך כמדומה שקשה לפרש כן בפשט נסח הברכה.מהרגש
האמת שנראה לי הפשט הפשוט לכאורה הוא כמו תיקוף וחיזוק לבקשהאך כמדומה שקשה לפרש כן בפשט נסח הברכה.
לכן ציינתי את הפסיק שהוטל בסדור כ"ק אדה"ז נ"ע.האמת שנראה לי הפשט הפשוט לכאורה הוא כמו תיקוף וחיזוק לבקשה
ולהעיר מהנוסח שבמחז"ו: "ונהי' אנחנו כולנו וצאצאינו וצאצאי כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך" כו'. ולכאורה אין לבאר תיבה זו באו"א מפני שינוי הסדר לבדו.
אם הבנתי דבריך נכון, כוונתך שהכולנו כמו חוזר ומבאר 'אנחנו כולנו'?לכן ציינתי את הפסיק שהוטל בסדור כ"ק אדה"ז נ"ע.
ואזכיר שוב:
דברים מסתברים, אלא דאכתי קשה למה נתחבר בלשון תחבירית כזו ולא בצורה פשוטהאכן.
:)מהרגש משמע לי שבא לכוללם שיהיו כולם באופן של אגודה אחת מאוחדת של יודעי שמך ולא כנפרדים
דאכתי קשה למה נתחבר בלשון תחבירית כזו ולא בצורה פשוטה אלא ע"כ למדרש בה
מספר מגיד תעלומה
ולגוף קושייתו, משו"ה ציינתי הנוסח שבמחז"ו (ואכן יל"ע בנוסחאות כת"י בברכות שם, אלא שאין הזמן מרשה כעת).
כמדומני שנוסח ספרד הקדום (או אולי היה נוסח זה במקומות אחרים) היה "בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל בצאצאינו ובצאצאי עמך בית ישראל, ונהיה כלנו יודעי שמך" וכו'מדוע לא מברכים גם את עם ישראל הנוכחי (דהיינו לא את צאצאיו)? וא"ת "אנחנו", כולל את ע"י, א"כ גם "צאצאנו" כולל את ע"י, ולמה צריך לכתוב "וצאצאי עמך בית ישראל"?
אכן (אבודרהם על־אתר).כמדומני שנוסח ספרד הקדום