ראש השנה - זכר ליציאת מצרים


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 13 ספטמבר 2018, 23:46

בתפילת ר''ה אמרנו "ותתן לנו...יום תרועה זכר ליציאת מצרים'',
לכאו' תמוה מה השייכות בין יום הרת עולם לבין יציאת מצרים?

(חשבתי לתרץ ע''פ מה שכתב הרמב''ן דברים ה טו והובא בטור רעא אך ברצוני לדעת הסברים נוספים)

ערכים:


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2525
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 379 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי יהודי » 13 ספטמבר 2018, 23:51

הכלבו מסביר שעבור זה הוצאתנו ממצרים.


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 13 ספטמבר 2018, 23:52

יהודי כתב:הכלבו מסביר שעבור זה הוצאתנו ממצרים.
תודה.
איה מקומו?


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1162
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי נבשר » 13 ספטמבר 2018, 23:59

אם תי' אחרים אולי שכתוב שבר"ה פסקה עבודה מאבותינו במצרים, א"כ הוה כתחילת הגאולה, ועיין במהר"ל חדו"א ר"ה שמביא שאמרו בברכות "הרואה שופר בחלום יצפה לגאולה", שענין השופר יציאה לחרות, וכמו שביובל תוקעים בשופר לשחרור עבדים. ומביא שם שבטלה עבודה מאבותינו כי החודש הזה ה' מלך, עיי"ש.

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 155
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי סענדער » 13 ספטמבר 2018, 23:59

כל שביתה ממלאכה הוא זכר ליציאת מצרים.
שהרי ביציאתם ממצרים יצאו מעבדות לחירות.
וכששובת ממלאכה זהו כעין יציאה מעבדות לחירות.
ולכן גם ר"ה ויוה"כ הוא זכר ליציאת מצרים.


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:02

סענדער כתב:כל שביתה ממלאכה הוא זכר ליציאת מצרים.
הא גופא מנ''ל?


מוחל וסולח
משתמש ותיק
הודעות: 215
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 158 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי מוחל וסולח » 14 ספטמבר 2018, 00:03

יהודי כתב:הכלבו מסביר שעבור זה הוצאתנו ממצרים.
ותתן לנו ד' אל' באהבה וברצון את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים.
צריך להבין.
אם יציאת מצרים עבור יום התרועה, כיצד נאמר שיום התרועה הינו זכר ליציאת מצרים.
כיצד המטרה, נהפכת לזכרון, לדבר המביא למטרה.
בניסוח שונה.
אם העיקר הוא יום התרועה, ולשם כך יצאנו ממצרים.
היאך העיקר נהפך זכרון לטפל.


שומע כעונה
הודעות: 119
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שומע כעונה » 14 ספטמבר 2018, 00:05

בקונטרס "תפילת מרדכי" ביאר בשם שיח יצחק, שעבדים הרי אינן יכולים לשבח את ד' כל אימת שירצו, ועצם זה שאנו יכולים לשבח את ד' כל זמן שאנחנו רוצים הוא תוצאה של יציאת מצרים ולכן כל "מקרא קודש" דהיינו כל עצם זה שאנו מתכנסים כל אימת שאנחנו רוצים הוא על ידי יציאת מצרים ובזה אנו זוכרים את יציאת מצרים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:10

שואל ומשיב כתב:בתפילת ר''ה אמרנו "ותתן לנו...יום תרועה זכר ליציאת מצרים'',
לכאו' תמוה מה השייכות בין יום הרת עולם לבין יציאת מצרים?

(חשבתי לתרץ ע''פ מה שכתב הרמב''ן דברים ה טו והובא בטור רעא אך ברצוני לדעת הסברים נוספים)
השפתי חיים בדיוק עומד על השאלה בקונטרס רינת חיים עמוד תה-תו. (אני יעתיק לך חלק מדבריו מתוך הספר)
תמצית דבריו כל המועדים לזכך ולרומם את כלל ישראל ועי"ז נזכור שכל מציאות עם ישראל נהייתה על-ידי יציאת מצרים לא ככל העמים שנתהוו לעמים מאליהם וכו' כמש"כ "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" וכו' וזוהי מטרת כל יציאת מצרים ותכליתה להיות עם עובדי ה' ובניו העושים רצונו כמש"כ וכו' "והייתם לי עם סגולה מכל העמים" כדי שאכן נהיה עם ה', נתן לנו הקב"ה את כל האפשרויות, חלק מהן הם ימי המעודים והדין כולל ר"ה ויו"כ וע"י שנתעלה בהם נזכור את יציאת מצרים ומטרתה להיות עם ה' וזה "זכר ליציאת מצרים.


יושב ציון
הודעות: 33
הצטרף: 11 יולי 2017, 22:38
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי יושב ציון » 14 ספטמבר 2018, 00:12

באוצר התפלות מביא כמה תירוצים ע"ז,
א. כיון שביום ר"ה הריצו את יוסף מהבור וזה היתה תחילת גאולת ישראל ממצרים.
ב.כיון שביום זה דנים כל מה שיהיה במשך השנה הבאה, הרי כאילו היתה כבר גאולת ישראל ממצרים בר"ה.
(בדומה לזה מבואר שלכן צריך להיות הפרש פרשה בין כי תבא לשבת לפני ראש השנה, כיון שביום השבת כלול כל מה שיהיה בשבוע הבעל"ט וא"כ בשבת שלפני ראש השנה א"א שתהיה בו קללה כי אז ח"ו הרי"ז בבחי' תחילת שנה בקל', אלא מפסיקין פרשה אחת ואז מתחלת שנה בברכותי'ה כיה"ר אמן.)


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:19

בתירוצים הללו יש קצת פירכא, שכן זכר ליציאת מצרים מזכירים בכלל תפילת המועדים, וקידוש, כך שצריך למצוא טעם אחד הכולל לכלל המועדים לאו דוקא טעם יחודי לר"ה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שאר לעמו » 14 ספטמבר 2018, 00:20

ר' שו"מ
למה קשה לך רק בראש השנה. ומה עם שבת בראשית, למה היא זכר ליציאת מצרים ?


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:24

שאר לעמו כתב:ר' שו"מ
למה קשה לך רק בראש השנה. ומה עם שבת בראשית, למה היא זכר ליציאת מצרים ?
אה''נ. לכן ציינתי את הרמב''ן שמתרץ, וברצוני היה לדעת תי' נוספים.

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 155
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי סענדער » 14 ספטמבר 2018, 00:29

שואל ומשיב כתב:
סענדער כתב:כל שביתה ממלאכה הוא זכר ליציאת מצרים.
הא גופא מנ''ל?
פסוק מפורש: (דברים ה טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
ותחילת הפסוקים שם הוא 'שמור' דהיינו שביתה ממלאכה.
וכן כתב שם החזקוני: פי' הכתוב כאן הטעם מפני מה שובתים עבד ואמה שע"י כך שאתה והם עובדים כל ששת ימי המעשה ובשביעי נחים תזכור כי היית עבד כמוהו במצרים ויפדך ה'.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:35

תירוץ נוסף בסגנון חסידי שראיתי בזה. (אם כי גם תירוץ זה הולך על ההקשר של ר"ה ליצ"מ ולא כלל המועדים)
שאל רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה" על מה שאנו אומרים בתפילת ראש השנה: "ותיתן לנו ה' אלוקינו באהבה את יום הזיכרון הזה יום תרועה וכו' זכר ליציאת מצרים". מה הוא הקשר בין ראש השנה ובין יציאת מצרים? ותירץ על פי משל: בני עיר אחת מרדו במלכם. שלח המלך את מבחר חייליו והללו הצליחו לדכא את המרד ולהשתלט על המורדים. כינסו החיילים את כל בני העיר בכיכר העיר והמתינו לפסק דינו של המלך. המלך, שהיה רחום וחנון, הורה כי מי שייכנע מיד ויקבל את מרותו יינצל מכל עונש ואף יקבל שי נאה מאת המלך, אולם מי שיהין לעמוד במרדו ייענש בכל חומרת הדין! רבים מבני העיר מיהרו וניצלו את ההזדמנות שהעניק להם המלך, והמלך עמד בדיבורו ומחל להם ואף העניק להם מתנות, אולם אותם שנשארו במרדם ולא הסכימו לקבל את עול מלכותו עליהם, נידונו כמורדים והושלכו אל בור הכלא לשנים רבות... אמר הצדיק כן הוא גם הנמשל: בראש השנה עומדים אנו כאותם בני העיר שפשעו במרידה במלכם, כי גם אנו בחטאינו מרדנו במלכנו ועתה בראש השנה הגיע יום הדין על מעשינו, אולם הקב"ה, מלכו של עולם, ברחמיו הרבים אומר "שובו אלי", השב בתשובה שלימה ימחלו עוונותיו ואף יזכה להיכתב לאלתר לחיים טובים ולשלום. מעין מאורע זה התרחש גם בזמן יציאת מצרים כאשר בני ישראל היו שקועים במ"ט שערי טומאה והגיע העת לצאת ממצרים – כל אותם שקיבלו עליהם עול מלכות שמים יצאו ממצרים, ואילו הרשעים שלא האמינו בה' ובמשה עבדו מתו בשלושת הימים הראשונים של מכת החושך. וזו הסיבה שאנו מזכירים בראש השנה את יציאת מצרים כדי להיזכר במה שהתרחש בעת יציאת מצרים, וכדי שלא נהיה חלילה כאותם פתאים אלא נמהר ונשוב בתשובה שלימה ונזכה לחיים טובים ולשלום.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:42

יושב ציון כתב:באוצר התפלות מביא כמה תירוצים ע"ז,
א. כיון שביום ר"ה הריצו את יוסף מהבור וזה היתה תחילת גאולת ישראל ממצרים.
ב.כיון שביום זה דנים כל מה שיהיה במשך השנה הבאה, הרי כאילו היתה כבר גאולת ישראל ממצרים בר"ה.
(בדומה לזה מבואר שלכן צריך להיות הפרש פרשה בין כי תבא לשבת לפני ראש השנה, כיון שביום השבת כלול כל מה שיהיה בשבוע הבעל"ט וא"כ בשבת שלפני ראש השנה א"א שתהיה בו קללה כי אז ח"ו הרי"ז בבחי' תחילת שנה בקל', אלא מפסיקין פרשה אחת ואז מתחלת שנה בברכותי'ה כיה"ר אמן.)
כמו כן ראיתי מביאים בשם ספר שיבולי-הלקט לאחד מהראשונים. שאלה ששאל אותו אחיו, הרב בנימין: מדוע אומרים בקידוש בראש השנה 'זכר ליציאת מצרים'? איזה זכר ליציאת מצרים, יש לך ביום ראש השנה? והוא ענה לו תשובה: הגמרא במסכת ראש השנה יא, א את הסיבה:בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין ובראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. אם יוסף יצא מבית האסורין בר"ה, אז אפשר לומר 'זכר ליציאת מצרים'. שאל אותו אחיו שאלה נוספת: ביום הכיפורים אמנם אין קידוש, אבל אנחנו אומרים בתפילה, גם כן 'זכר ליציאת מצרים' . מה קשור יום הכיפורים ליציאת מצרים?! אומר הספר שיבולי הלקט – אמרתי לאחי, העבדים משתחררים מהעבדות שלהם, ביום הכיפורים. ונאמר בפרשת ראה, שיש מצות הענקה, בשעה שעבד יוצא לחירות כפי שאומרת התורה (דברים טו, יד-טו): "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. יוצא, ששחרור העבדים ביום הכיפורים, קשור ליציאת מצרים, בגלל שחרור העבדים וממילא זו הסיבה אומרים בתפילת יום הכיפורים - 'זכר ליציאת מצרים'. הנה "הקשר בין ראש השנה ויום הכיפורים ליציאת מצרים"...


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:46

עבד עברי שעבד שש עובד עד יוהכ''פ של שנה שישית או עד שמשלים שש?
ואם בעבד נרצע א''כ יוהכ''פ הוא זכר ליציאת מצרים פעם ביובל.
(מאיזה ספר ציטטת והאם הוא מביא מקור?)


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:48

טעם יחודי לר"ה ייתכן לאמר עפ"ד החינוך ודוק.
כתב החינוך (בא מצוה כא) "לספר בענין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח להשי"ת על הנסים שעשה לנו... משרשי מצוה זו מה שכתוב בקרבן הפסח, ואין מן התימה אם באו לנו מצוות רבות על זה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו, ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלותינו זכר ליציאת מצרים, לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחדוש העולם, וכי יש א-לוה קדמון חפץ ויכול, ועל כל הנמצאות הוא, ובידו לשנותם כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים".


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:49

לענ''ד זה הרמב''ן שציינתי.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:50

בדרשות הר"ן דרוש א' התיחס לשאלה הנ"ל.
"ולכן אנו מזכירין תמיד בתפלתנו זכר ליציאת מצרים, גם במועדים שאינם נמשכים עם יציאת מצרים כלל, כראש השנה ויום הכפורים, מפני שהענין ההוא הורה שהשי"ת חפץ בנו ומנהיגנו ומורינו הדרך אשר נעלה בה אל העולם העליון".


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:56

ונסיים בדברי הזוהר (המתורגם) למדנו כל הזמנים והחגים והשבתות כולם הם זכרון לזה (ליציאת מצרים), ועל זה עומדים כולם, ואם זה (לא היה, לא היתה השמירה) של הזמנים החגים והשבתות, ומשום זה לא כלה זכרון מצרים מכל הזמנים והחגים והשבתות (בא קכד)

כמו"כ ראה ד' המהר"ל (אור חדש ד"ה הפיל פור) בזה"ל "וכאשר תבין אלו הדברים אז תדע להבין מה שאמרו ז"ל, אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא יהיו בטלים. וזה כי כל המועדים זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים היא התחלת ישראל, וזהו עצם ישראל אף שההתחלה היא מן השי"ת, מכל מקום דבר זה יש לו הפסק ובטול, כי כל נברא יש לו ביטול מצד עצמו, ולפיכך המועדים זכר ליציאת מצרים שהוא התחלת ישראל, וכל דבר יש לו סוף, ולכן יש בטול למועדים, אבל ימי הפורים אין זה היה מצד עצמם, כי אם מהשי"ת, מה שהוא יתברך תכלית וסוף ישראל, ודבר שהוא מצד השי"ת אי אפשר שיהיה לו הפסק כלל".
וראוי להביא גם את ד' הרש"ר (במעגלי שנה ג עמוד קח) בזה"ל שורשן של רוב המצוות מסוג אות ועדות נעוץ ביציאת מצרים, מצוות אלו מדגישות את מוצאנו ההיסטורי, ומתוך כך אנו מחדירים יותר ויותר אל הכרתנו את תפקיד חיינו ועצם היותנו על אדמות, ואנו מגיעים יותר ויותר לשלימות הרצויה. יסוד זה של יציאת מצרים אינו די שיזכר פעם אחת בשנה בלבד, הוא מהווה את התשתית של יעוד חיינו, ועל כן צריך להזכירו בכל יום ויום, בשכבנו ובקומנו, כך שיהא חופף תמיד את כל מעשינו ומחשבותינו, לכן קבע ה' חוקים ומצוות לאות ולעדות לכל ימי חיינו, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, רעיון זה יש בו יותר מבכל רעיון אחר לחזקנו לטהרנו ולהכשירנו לקראת התפקיד המיוחד שהוטל עלינו להגשימו בעולם.


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 01:00

בדרשות הר''ן הוצאת מוה''ק מציינים בהערה לדרשת תורת ה' תמימה (כתבי רמב''ן ח''א עמ' קנב) ולגבורות ה' פ''ג,
האם מאן דהו יכול להעלותם?
תודה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 01:04

שואל ומשיב כתב:בתפילת ר''ה אמרנו "ותתן לנו...יום תרועה זכר ליציאת מצרים'',
לכאו' תמוה מה השייכות בין יום הרת עולם לבין יציאת מצרים?

(חשבתי לתרץ ע''פ מה שכתב הרמב''ן דברים ה טו והובא בטור רעא אך ברצוני לדעת הסברים נוספים)
רמב"ן על דברים פרק ה פסוק טו
(טו) וטעם על כן צוך לעשות את יום השבת צוה שתעשה כן ביום השבת, כך פירש ר"א ואינו נכון, ואנו אומרים בקדוש היום "כי יום זה תחלה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים" כאשר נאמר בו "זכר למעשה בראשית" והרב אמר בספר המורה (ב לא) כי המאמר הראשון הוא כבוד היום והדורו וכאשר אמר (שמות כ יא) על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו, ועל כן הזכיר טעם "כי ששת ימים עשה ה'", אבל בכאן יזהיר אותנו לשמור השבת, בעבור היותנו עבדים במצרים עובדים כל היום על כרחנו ולא היתה לנו מנוחה, והוא יצונו עתה לשבות ולנוח, כדי שנזכיר חסדי השם עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה:
והנה בשבת בכללה שני טעמים, להאמין בחידוש העולם כי יש אלוה בורא, ולזכור עוד החסד הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו לעבדים גם זה אינו מחוור אצלי, כי בהיותנו שובתים ולא נעשה מלאכה ביום השביעי אין לנו בזה זכרון ליציאת מצרים, ואין לרואה אותנו בטלים ממלאכה ידיעה בזה רק היא כשאר כל המצות אבל יהיה בו זכר למעשה בראשית שנשבות ביום ששבת השם וינפש והראוי יותר לומר כי בעבור היות יציאת מצרים מורה על אלוה קדמון מחדש חפץ ויכול כאשר פירשתי בדבור הראשון (שם שם ב), על כן אמר בכאן אם יעלה בלבך ספק על השבת המורה על החדוש והחפץ והיכולת תזכור מה שראו עיניך ביציאת מצרים שהיא לך לראיה ולזכר הנה השבת זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים זכר לשבת כי יזכרו בו ויאמרו השם הוא מחדש בכל אותות ומופתים ועושה בכל כרצונו, כי הוא אשר ברא הכל במעשה בראשית, וזה טעם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת והנה לא פירש כאן טעם השביתה כי ששת ימים עשה ה' וגו', שכבר הוזכר זה פעמים רבות בתורה, אבל אמר בקצרה "ויום השביעי שבת לה' אלהיך" שהוא יתברך שבת בו וינפש, ובאר להם כי מיציאת מצרים ידעו שהוא אמר והיה העולם ושבת ממנו ועל דרך האמת נוכל עוד להוסיף בזה כי הדבור הזה בשמור ליראה את השם הנכבד והנורא, ועל כן יצונו שנזכור את היד החזקה והזרוע הנטויה שראינו ביציאת מצרים, וממנו לנו היראה כמו שאמר (שם יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה', ועל כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת, שתהא כנסת ישראל בת זוגו לשבת כנרמז בדברי רבותינו (ב"ר יא ט), והמשכיל יבין:

וראה עוד מש"כ הרמב"ן (שמות יג טז) ולטוטפות -"ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות, מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית אמרו איכה ידע א-ל ויש דעה בעליון... וכאשר ירצה האלקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי מופת בשנוי מנהגו שלא עולם וטבעו יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם א-לוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול. וכאשר יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו עוד אמיתת הנבואה כי ידבר האלקים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים, ותתקיים עם זה התורה כלה, ולכן יאמר הכתוב במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, להורות על ההשגחה כי לא עזב אותם למקרים כדעתם, ומאמר למען תדע כי לה' הארץ, להורות על החדוש כי הם שלו שבראם מאין, ואמר בעבוד תדע כי אין כמוני בכל הארץ, להורות על היכולת שהוא שליט בכל אין מעכב בידו, כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים, אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים באמונת הבורא והתורה כלה, ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת כל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרון, והחמיר מאד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילת חמץ ובעזיבת הפסח, והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באמת ובאותות ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו ולכתוב אותו עוד על פתחי הבתים במזוזות, ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב כמו שאמרו אמת ויציב דאורייתא, ממה שכתוב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ושנעשה סכה בכל שנה, וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים, והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישכחו ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלקים, כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה, כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו וגם בנבואה, והאמין בכל פינות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול יותר מאד על עושי רצונו, שהוציאנו מאותו עבדות לחירות".


מ.א.ה.
הודעות: 25
הצטרף: 14 אוגוסט 2018, 23:05
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי מ.א.ה. » 14 ספטמבר 2018, 01:09

מתוך המבשר תורני - ראש השנה תשע"ז:
זכר ליציאת מצרים
ידועה קושייתו של בעל 'שבלי הלקט' (סי רפ"ו) מדוע אנו אומרים בתפילות ובקידוש היום של ראש השנה 'זכר ליציאת מצרים', וכי מה בין יום הדין הקדוש הזה ליציאת מצרים בעוד שלכאורה כלל לא נתקן לעניין זה. כי מה שאנו אומרים בשלושת הרגלים שהוא 'זכר ליציאת מצרים' מובן שהרי הוא מעניינו של יום - בפסח, בו יצאנו ממצרים, בשבועות, קיבלנו את התורה בצאתנו ממצרים, ובסוכות, זכר לענני הכבוד בלכתנו במדבר. אבל ראש השנה שהוא יום תרועה ויום תחילת מעשיו של הקב"ה אינו קשור ליציאת מצרים. וכבר עסקו הפוסקים ביישוב קושיה זו.
יישוב נאה ויפה בפשטותו מופיע בכמה ספרי זמננו (מנהגי החגים והסדר הערוך ועוד) האומר כך: כל עניין זכירת יציאת מצרים הוא בכדי לחייב אותנו בקבלת עול מלכות שמים, והרי לכן פותחים עשרת הדברות ב'אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'. ולכך פשוט ומובן כי ביום זה אשר כל מהותו ותוכנו הוא המלכת השי"ת עלינו וקבלת עול מלכותו, מתאים מאוד להזכיר את יציאת מצרים המזכירה את אותו עניין!.


פותח הנושא
שואל ומשיב
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 01:13

@מ.א.ה.
אם מצוי תחת ידך גליונות המבשר, זכורני שלפני שנתיים בהמבשר תורני של אחד החגים, היה על נושא זה מספר עמודים, אשמח אם תעלה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 01:20

שואל ומשיב כתב:עבד עברי שעבד שש עובד עד יוהכ''פ של שנה שישית או עד שמשלים שש?
ואם בעבד נרצע א''כ יוהכ''פ הוא זכר ליציאת מצרים פעם היובל.
(מאיזה ספר ציטטת והאם הוא מביא מקור?)
שבלי הלקט סי' רפו עמוד קלה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=312
ומוצ"ב
שבלי הלקט.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי יהודה1 » 14 ספטמבר 2018, 11:58

הפקדתי שומרים כתב:בתירוצים הללו יש קצת פירכא, שכן זכר ליציאת מצרים מזכירים בכלל תפילת המועדים, וקידוש, כך שצריך למצוא טעם אחד הכולל לכלל המועדים לאו דוקא טעם יחודי לר"ה.
למה? הרי ייתכן שבכל זמן הוא זכר מסיבה אחרת.


יושב ציון
הודעות: 33
הצטרף: 11 יולי 2017, 22:38
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי יושב ציון » 14 ספטמבר 2018, 12:00

הפקדתי שומרים כתב:
יושב ציון כתב:באוצר התפלות מביא כמה תירוצים ע"ז,
א. כיון שביום ר"ה הריצו את יוסף מהבור וזה היתה תחילת גאולת ישראל ממצרים.
ב.כיון שביום זה דנים כל מה שיהיה במשך השנה הבאה, הרי כאילו היתה כבר גאולת ישראל ממצרים בר"ה.
(בדומה לזה מבואר שלכן צריך להיות הפרש פרשה בין כי תבא לשבת לפני ראש השנה, כיון שביום השבת כלול כל מה שיהיה בשבוע הבעל"ט וא"כ בשבת שלפני ראש השנה א"א שתהיה בו קללה כי אז ח"ו הרי"ז בבחי' תחילת שנה בקל', אלא מפסיקין פרשה אחת ואז מתחלת שנה בברכותי'ה כיה"ר אמן.)
כמו כן ראיתי מביאים בשם ספר שיבולי-הלקט לאחד מהראשונים. שאלה ששאל אותו אחיו, הרב בנימין: מדוע אומרים בקידוש בראש השנה 'זכר ליציאת מצרים'? איזה זכר ליציאת מצרים, יש לך ביום ראש השנה? והוא ענה לו תשובה: הגמרא במסכת ראש השנה יא, א את הסיבה:בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין ובראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. אם יוסף יצא מבית האסורין בר"ה, אז אפשר לומר 'זכר ליציאת מצרים'. שאל אותו אחיו שאלה נוספת: ביום הכיפורים אמנם אין קידוש, אבל אנחנו אומרים בתפילה, גם כן 'זכר ליציאת מצרים' . מה קשור יום הכיפורים ליציאת מצרים?! אומר הספר שיבולי הלקט – אמרתי לאחי, העבדים משתחררים מהעבדות שלהם, ביום הכיפורים. ונאמר בפרשת ראה, שיש מצות הענקה, בשעה שעבד יוצא לחירות כפי שאומרת התורה (דברים טו, יד-טו): "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. יוצא, ששחרור העבדים ביום הכיפורים, קשור ליציאת מצרים, בגלל שחרור העבדים וממילא זו הסיבה אומרים בתפילת יום הכיפורים - 'זכר ליציאת מצרים'. הנה "הקשר בין ראש השנה ויום הכיפורים ליציאת מצרים"...
הסתכלתי שוב באוצר התפלות ולא מציתי את התירוץ הראשון שכתבתי, וב"ה שהרב 'הפקדתי' הביא את המקור,
ולגבי יוה"כ מביא שם, שיוצאי מצרים נסלח להם עוון העגל, וזה תחילת יסוד יום מחילת העוונות ביוה"כ.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי יהודה1 » 14 ספטמבר 2018, 12:01

יושב ציון כתב:באוצר התפלות מביא כמה תירוצים ע"ז,
א. כיון שביום ר"ה הריצו את יוסף מהבור וזה היתה תחילת גאולת ישראל ממצרים.
ב.כיון שביום זה דנים כל מה שיהיה במשך השנה הבאה, הרי כאילו היתה כבר גאולת ישראל ממצרים בר"ה.
(בדומה לזה מבואר שלכן צריך להיות הפרש פרשה בין כי תבא לשבת לפני ראש השנה, כיון שביום השבת כלול כל מה שיהיה בשבוע הבעל"ט וא"כ בשבת שלפני ראש השנה א"א שתהיה בו קללה כי אז ח"ו הרי"ז בבחי' תחילת שנה בקל', אלא מפסיקין פרשה אחת ואז מתחלת שנה בברכותי'ה כיה"ר אמן.)
צריך ביאור לפי תירוץ א. הרי לא היו יורדים למצרים כלל אם יוסף לא היה מולך (אלא שיוסף לא היה יוצא) ודוחק לומר שזה זכר למה ש"השתעבדו ויצאו" ממצרים. לתירוץ ב. למה ראש השנה הוא "זכר ליציאת מלרים" הוא "גרם" ליציאת מצרים.


מוחל וסולח
משתמש ותיק
הודעות: 215
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 158 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

שליחה על ידי מוחל וסולח » 14 ספטמבר 2018, 13:48

האם ה'זכר ליציאת מצרים', לא מתייחס ל'ותתן לנו ד' וכו'?
מבנה המשפט אומר, (תקנו אותי אם אני טועה) שיום הזכרון ניתן לנו כדי לזכור יציאת מצרים.
רוב התירוצים כאן לא נגעו בנקודה זו. אלא רק הביאו נקודות משותפות ליציאת מצרים ור"ה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Google [Bot] | 1 אורח