מלמד להועיל
משתמש ותיק
האם אומרים "ולגשמים בעתם"? הרי עוד לא מבקשים גשם, רק מזכירים
למעשה כבר מיד אחרי סוכות זה נקרא בעתו,שהרי אנחנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, וזה נקרא 'בעונתו', אלא שיש תקנת חז"ל לא לבקש משום אלו שחוזרים לביתם, ולא משום שזה לא בעתם, ואם כן לכאורה מסברא אם מבקשים כבר בשבת מברכים גשמים זה נקרא שמבקשים כבר על עכשיו ודלא כתקנת חז"ל. אלא אם כן נאמר שלא היתה תקנת חז"ל אלא שלא להזכיר בברכת השנים, אבל במקומות אחרים אפשר לבקש.קהלת אמר:מסברא אין בעי' כיון שאומרים "בעתם"
כלפי ליא אמר:יש מקומות [אני יודע על צאנז ובאבוב] שאומרים ולגשמים בעתם כל השנה, גם בקיץ, כיון שאומרים בעתם.
כך הביא הריטב"א תענית ב: בשם י"א, אבל כותב שאינו מוכרח. אבל הרעיון יפה.זקן ויושב בישיבה אמר:ידועה המשנה בריש מסכת תענית שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע ממתי מזכירין גבורות גשמים וכו' אמר לו ר"א אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר.
ובזכרוני, דבר נפלא שראיתי לאחד מן הראשונים [כרגע אינני זוכר שמו, אם יהיה ביקוש אחפש...] שפירש דכוונת ר"א במה שאמר 'אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו' כוונתו של ר"א שזה עצמו נוסח ההזכרה ...משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו... ודו"ק היטב.
זה נוסח כללי - לא על הגשם ( אף שמיד מזכירו..ברך עלינו ה"א את השנה הזאת
השנה ????ובאותו ענין של ברכת החודש
אומרים חשוון או מרחשוון?
שם החודש הוא מרחשוון (לשטרות וכו')ובאותו ענין של ברכת החודש
אומרים חשוון או מרחשוון?
מרחשון (בוו אחת).שם החודש הוא מרחשוון (לשטרות וכו')
גם בברכת החודש (שהטענה לומר הוא משום שמבקשים על כל החודש) הוא הקדמה לכל הבקשות, והטוען טען שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנהזה נוסח כללי - לא על הגשם ( אף שמיד מזכירו..
בברכת השנים לא מפורש שהשנה תהיה גשומה.גם בברכת החודש (שהטענה לומר הוא משום שמבקשים על כל החודש) הוא הקדמה לכל הבקשות, והטוען טען שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה
לכן לא מובן לי מה ענית.
יש שתי טענות.בברכת השנים לא מפורש שהשנה תהיה גשומה.
להבדיל בברכת החדש שהנוסח הוא שיחדשהו ל... ולגשמים בעתם. אני טועה?
אני הבנתי את טענת @א. פז זה כמו שברכת השנים מזכירים שנה וגשם ( אף שלכאו' יש זמן בשנה זאינו ראוי לגשם ..), ראיה דאזלינן רק בתר זמן שעומד. ( ולפ'ז בברכת.חדש ניסן יזכיר, שהרי עומד בזמן שיש בו גשם )1. מתפללים על כל החודש, ואין הכרח שהגשמים ירדו מיד. וכנגד זה התשובה שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה, ואין הכרח שהבקשה שירדו מיד. (ואם מילת יחדשהו הולך על ר"ח רק מפריך יותר
זה נוסח כללי - לא על הגשם ( אף שמיד מזכירו..
מעיון פשוט בנוסח הברכה, נראה יותר ששני בקשות הם...גם בברכת החודש (שהטענה לומר הוא משום שמבקשים על כל החודש) הוא הקדמה לכל הבקשות, והטוען טען שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה
לכן לא מובן לי מה ענית.
3. וברך שנתינו כשנים הטובות.מעיון פשוט בנוסח הברכה, נראה יותר ששני בקשות הם...
1. בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.
2. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וגם בכל חדשי הקיץ.במנהגי המנחת אלעזר ממונקאטש [דרכי חיים ושלום תעו'] מובא שאמר בר"ח חשון.
גם הטענה שאומרים 'בעתם' אינה מובנת, כי עתם הוא לילי רביעיות ולילי שבת, שהרי אומרים כן כל החורף,
לכאו' הפשטות הוא ש'בעתם' הכוונה ל'ונתתי גשמיכם בעתם' כמו בלילי שבת כמ"ש חז"ל, אולי זוהי דעת הסוברים שלא לומר על אף שאומרים 'בעתם'.
מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל לא נזכר כן בשאילת הגשמים..3. וברך שנתינו כשנים הטובות.
4. בא"ה מברך השנים.
כל הברכה כולה היא "ברכת השנים" וכל בקשותיה נמשכות לעיקרה.
יש לחלק,למעשה כבר מיד אחרי סוכות זה נקרא בעתו,שהרי אנחנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, וזה נקרא 'בעונתו', אלא שיש תקנת חז"ל לא לבקש משום אלו שחוזרים לביתם, ולא משום שזה לא בעתם, ואם כן לכאורה מסברא אם מבקשים כבר בשבת מברכים גשמים זה נקרא שמבקשים כבר על עכשיו ודלא כתקנת חז"ל. אלא אם כן נאמר שלא היתה תקנת חז"ל אלא שלא להזכיר בברכת השנים, אבל במקומות אחרים אפשר לבקש.