ברכת החודש ר"ח חשון

נבשר

משתמש ותיק
בשם הגרח"ק אשי ישראל (פל"ט הע' ח') שבחודש ניסן יש לומר ולגשמים בעתם, והגר"ש דבילצקי (וזרח השמש שבת סל"א) שאף בחודש חשון יש לומר ולגשמים בעתם, מדרשו, זכור לי שבמק"א כתוב שהגרח"ק חזר בו. צריך להסתכל בלוח לא"י.
 

נבשר

משתמש ותיק
וכן בלוח הלכות ומנהגים הביא בשם וזרח השמש. לגבי בעתם א"כ למה אומרים בכסלו "בעתם", אפשר לומר שיש פעמים שאין הזמן טוב לגשם, שמזיק וכדו', וכן יש זמנים טובים ברכה, א"כ לכאו' לא יועיל על חודש חשון.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56284&st=&pgnum=121
 

בנציון

משתמש ותיק
קהלת אמר:
מסברא אין בעי' כיון שאומרים "בעתם"
למעשה כבר מיד אחרי סוכות זה נקרא בעתו,שהרי אנחנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, וזה נקרא 'בעונתו', אלא שיש תקנת חז"ל לא לבקש משום אלו שחוזרים לביתם, ולא משום שזה לא בעתם, ואם כן לכאורה מסברא אם מבקשים כבר בשבת מברכים גשמים זה נקרא שמבקשים כבר על עכשיו ודלא כתקנת חז"ל. אלא אם כן נאמר שלא היתה תקנת חז"ל אלא שלא להזכיר בברכת השנים, אבל במקומות אחרים אפשר לבקש.
 
A

Anonymous

Guest
ידועה המשנה בריש מסכת תענית שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע ממתי מזכירין גבורות גשמים וכו' אמר לו ר"א אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר.
ובזכרוני, דבר נפלא שראיתי לאחד מן הראשונים [כרגע אינני זוכר שמו, אם יהיה ביקוש אחפש...] שפירש דכוונת ר"א במה שאמר 'אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו' כוונתו של ר"א שזה עצמו נוסח ההזכרה ...משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו... ודו"ק היטב.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש מקומות [אני יודע על צאנז ובאבוב] שאומרים ולגשמים בעתם כל השנה, גם בקיץ, כיון שאומרים בעתם.

בעבר הזדמנתי לאיזה בית מדרש בחו"ל לא של חסידות וכד', וראיתי שם שאמרו בימות הקיץ ולגשמים בעיתם, שאלתי אחד המתפללים על כך ענה לי כי בית מדרש הנ"ל הוא בית מדרש ישן עוד מלפני המלחמה, וכך מופיע בתקנות בית המדרש, מעולם התפלאתי על כך, מה המקור למנהג זו,
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
ידועה המשנה בריש מסכת תענית שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע ממתי מזכירין גבורות גשמים וכו' אמר לו ר"א אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר.
ובזכרוני, דבר נפלא שראיתי לאחד מן הראשונים [כרגע אינני זוכר שמו, אם יהיה ביקוש אחפש...] שפירש דכוונת ר"א במה שאמר 'אף אני לא אמרתי אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו' כוונתו של ר"א שזה עצמו נוסח ההזכרה ...משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו... ודו"ק היטב.
כך הביא הריטב"א תענית ב: בשם י"א, אבל כותב שאינו מוכרח. אבל הרעיון יפה.
ריטב"א שם-
א"ל רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו י"א שאומר בלשון זה ממש, אבל הנכון דה"ק דלישנא דמוריד הגשם לא משמע אלא בעונתו ויכול להזכירו אף בתוך החג אף על פי שאין הגשמים סימן ברכה כי היכי דנעביד רצוי וכדאמרינן בש"ס:
 

אלימלך

משתמש ותיק
בכמעט כל הספרים כתוב לומר ולגשמים בעתם בחשון [מלבד ילקוט יוסף [הלכות שבת רפו' סק"א] שכתב לומר בחודש ניסן ולא בחודש חשון דאזלינן בתר שעת התפילה ובחשון לא הגיע זמן החיוב משא"כ בניסן]
לדוגמא
בשו"ת דבר יהושע [ח"ג יו"ד עה'] כתב שיש לומר בחודש חשון מאחר ואומר 'בעתם', וכתב שמנהג חו"ל היה לומר גם בקיץ ומהני למקומות הנצרכים לכך.
במנהגי המנחת אלעזר ממונקשאט [דרכי חיים ושלום תעו'] מובא שאמר בר"ח חשון.
ועוד
 

קבצים מצורפים

  • הרב דבליצקי.PDF
    99.6 KB · צפיות: 13

א. פז

משתמש רגיל
הטענה שמדברים על כל החודש לא מובנת, גם בשמו"ע מדברים על כל השנה ברך עלינו ה"א את השנה הזאת וכו', ובפשטות תלוי בזמן הבקשה, ובר"ח חשון עדיין אין שואלים על הגשמים, ובר"ח ניסן עדיין שואלים.
גם הטענה שאומרים 'בעתם' אינה מובנת, כי עתם הוא לילי רביעיות ולילי שבת, שהרי אומרים כן כל החורף, ובפרט לפי מה שהובאו לעיל דברי הריטב"א בדעת ר"א והלכה דלא כר"א.
ואמנם שבוזרח השמש לגר"ש דבליצקי זצ"ל כ' לאומרו, אבל ראיתי בהרבה מקומות של ת"ח שאינם אומרים. אשמח מאוד אם יש מי שיכול לברר השמועה מפי הגר"ח קנייבסקי.
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
גם בברכת החודש (שהטענה לומר הוא משום שמבקשים על כל החודש) הוא הקדמה לכל הבקשות, והטוען טען שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה
לכן לא מובן לי מה ענית.
בברכת השנים לא מפורש שהשנה תהיה גשומה.
להבדיל בברכת החדש שהנוסח הוא שיחדשהו ל... ולגשמים בעתם. אני טועה?
 

יעקב יעקובוביץ

משתמש ותיק
בברכת השנים לא מפורש שהשנה תהיה גשומה.
להבדיל בברכת החדש שהנוסח הוא שיחדשהו ל... ולגשמים בעתם. אני טועה?
יש שתי טענות.
1. מתפללים על כל החודש, ואין הכרח שהגשמים ירדו מיד. וכנגד זה התשובה שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה, ואין הכרח שהבקשה שירדו מיד. (ואם מילת יחדשהו הולך על ר"ח רק מפריך יותר).
2. מזכירים מפורש "בעיתם" וע"ז לכאו' משמע בגמ ועוד יותר בריטב"א שזו שיטת ר"א שאין הלכה כמותו.
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
1. מתפללים על כל החודש, ואין הכרח שהגשמים ירדו מיד. וכנגד זה התשובה שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה, ואין הכרח שהבקשה שירדו מיד. (ואם מילת יחדשהו הולך על ר"ח רק מפריך יותר
אני הבנתי את טענת @א. פז זה כמו שברכת השנים מזכירים שנה וגשם ( אף שלכאו' יש זמן בשנה זאינו ראוי לגשם ..), ראיה דאזלינן רק בתר זמן שעומד. ( ולפ'ז בברכת.חדש ניסן יזכיר, שהרי עומד בזמן שיש בו גשם )
וע'ז השבתי שבאמת לא יזכיר בניסן. ומברכת השנים אין ראיה וכנ'ל.
.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
זה נוסח כללי - לא על הגשם ( אף שמיד מזכירו..
גם בברכת החודש (שהטענה לומר הוא משום שמבקשים על כל החודש) הוא הקדמה לכל הבקשות, והטוען טען שגם בברכת השנים מתפללים על כל השנה
לכן לא מובן לי מה ענית.
מעיון פשוט בנוסח הברכה, נראה יותר ששני בקשות הם...
1. בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.
2. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
 

אנשי התורה

משתמש רגיל
יתכן מאוד שמי שרוצה שירד היום גשם ומתפלל על זה ואומר פרק תהילים שאין בזה שום חסרון.
ורק שבנוסח התפילה תיקנו אנשי כנה"ג לפי הצורך שהיה בזמנם לעולי רגלים.
 

יעקב יעקובוביץ

משתמש ותיק
מעיון פשוט בנוסח הברכה, נראה יותר ששני בקשות הם...
1. בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.
2. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
3. וברך שנתינו כשנים הטובות.
4. בא"ה מברך השנים.

כל הברכה כולה היא "ברכת השנים" וכל בקשותיה נמשכות לעיקרה.
 

נהוראי בר טביא

משתמש ותיק
לכאו' הפשטות הוא ש'בעתם' הכוונה ל'ונתתי גשמיכם בעתם' כמו בלילי שבת כמ"ש חז"ל, אולי זוהי דעת הסוברים שלא לומר על אף שאומרים 'בעתם'.
 

יעקב יעקובוביץ

משתמש ותיק
גם הטענה שאומרים 'בעתם' אינה מובנת, כי עתם הוא לילי רביעיות ולילי שבת, שהרי אומרים כן כל החורף,
לכאו' הפשטות הוא ש'בעתם' הכוונה ל'ונתתי גשמיכם בעתם' כמו בלילי שבת כמ"ש חז"ל, אולי זוהי דעת הסוברים שלא לומר על אף שאומרים 'בעתם'.
 

יהודי יחידי

משתמש ותיק
למעשה כבר מיד אחרי סוכות זה נקרא בעתו,שהרי אנחנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, וזה נקרא 'בעונתו', אלא שיש תקנת חז"ל לא לבקש משום אלו שחוזרים לביתם, ולא משום שזה לא בעתם, ואם כן לכאורה מסברא אם מבקשים כבר בשבת מברכים גשמים זה נקרא שמבקשים כבר על עכשיו ודלא כתקנת חז"ל. אלא אם כן נאמר שלא היתה תקנת חז"ל אלא שלא להזכיר בברכת השנים, אבל במקומות אחרים אפשר לבקש.
יש לחלק,
הזכרת 'גשמים בעתם' כבקשה נוספת בתוך הרבה נוספות, אי''ז נכלל בתק''ח 'שלא לבקש עד ז' מרחשון', שהיא בברכת השנים המיוחדת לזה
ועי''ל דשאני הכא שרוב החדש הוא אחר זמן זה
 
חלק עליון תַחתִית