"שים שלום" ו"שלום רב"


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 454
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 169 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

"שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי תיובתא » 12 דצמבר 2018, 00:40

כמה שאלות בנושא:

א. מדוע נתקנו שתי נוסחאות שונות לאותה ברכה?

ב. מתי אומרים את מה, והמנהגים בזה?

ג. מהם השינויים שבין שתי הנוסחאות מבחינת התוכן? (כמובן ש"שים שלום" מרחיבה נושאים רבים כמו חיים חן וחסד וכו', אבל למה דווקא את עניינים אלו)

אודה על כל הרחבה בעניין.

ערכים:


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1118
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי נבשר » 12 דצמבר 2018, 01:58

ב. נוסח ספרד אומרים שים שלום בין בשחרית בין במנחה, וערבית צריך לבדוק. נוסח אשכנז בשחרית אומרים שים שלום ובמנחה ובמעריב אומרים שלום רב, ובמנחה בתענית צבור ובשבת אומרים שים שלום, בג' רגלים ובר"ה במנחה אומרים שלום רב, וביוהכ"פ במנחה וכן בנעילה אומרים שים שלום.
ג. לפי נוסח אשכנז שמעתי הביאור בזה שבשחרית שאיכא קריאת התורה מזכירים שים שלום, ובמנחה וערבית שאין קוראים בתורה אומרים שלום רב, אבל מנחה של שבת, ת"צ ויוהכ"פ שקוראים בתורה אמרינן שים שלום, וכמדומה שההסבר שאיכא קריאת התורה א"כ יש את המעלה של תורה, ובשים שלום יש שם בתוך הברכה "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו תורת חיים", היינו שהברכה משום התורה (ואולי הזכיר תורה "שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם" לשון הרמב"ם סוף הל' חנוכה, וכן ת"ח מרבים שלום בעולם), שנתן לנו בהארת פנים, וכן בברכת כהנים הברכה "יאר ה' פניו אליך", הארת פנים, אבל במנחה שאין קוראים בתורה אין הברכה של התורה, לכך אין מזכירים שים שלום. ונוסח ספרד החסידים אוחזים שיש השפעה של התורה משחרית עד למנחה, כך שמעתי. פי' זה הינו מועט לברכה, אבל עכ"פ מרחיב במשהו. (צריך לבדוק בספר מנהגים, ואינני בקי בהם)


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי אחד התלמידים » 12 דצמבר 2018, 02:37

לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
בנוסח אשכנז יש חילוקי מהנהגים. בחו"ל אומרים שים שלום רק בשחרית ומנחה בתעניות. בא"י אומרים שים שלום גם בשבת במנחה, ודומני שיש לזה מקור ברמ"א. נדמה לי שגם מנהג אשכנז הישן [ייק'ס] הוא לומר שים שלום בשבת במנחה.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יצחק » 12 דצמבר 2018, 07:38

הברכה הזו בעצם היא ברכת כהנים, בערבית אין ברכת כהנים לכן מקצרים בה אבל בשחרית שיש ברכת כהנים מפרטים ומאריכים בה, במנחה יש חילוקי מנהגים משום שמעיקר הדין הכהנים היו צריכים לברך גם במנחה אלא שגזרו שמא ישתה יין וכו' ולכן האשכנזים אומרים שלום רב גם במנחה, בתענית גם האשכנזים אומרים במנחה שים שלום משום שלא אוכלים ולא שותים ולכן גם יש ברכת כהנים במנחה. במחנה בשבת אומרים שים שלום משום קריאת התורה שיש בה מאור פנים וכפי שציין @אחד התלמידים לרמ"א בסימן קכז


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 10:05

חשוב לציין את הביאור הלכה בסי' קכ''ז שכתב דאם אמר שים שלום במקום שלום רב אפילו נזכר קודם החתימה אינו צריך לחזור, דאטו מפני שהוסיף בבקשה מגרע גרע?!


עם חכם ונבון
הודעות: 52
הצטרף: 17 נובמבר 2018, 20:33
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי עם חכם ונבון » 12 דצמבר 2018, 13:57

אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 14:03

עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
בסאטמאר אומרים שלום רב במעריב.


אליהוא
הודעות: 59
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי אליהוא » 12 דצמבר 2018, 16:37

מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 16:42

אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יצחק » 12 דצמבר 2018, 19:38

דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 19:50

יצחק כתב:
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.
הסיבה לשינוי הנוסח ממינים למלשינים הוא משום פחד הגוים שהבינו שמינים קאי על הנוצרים, ולא משום ש 'פחדו ממלשינים'.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 716
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי במבי » 12 דצמבר 2018, 20:37

עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
ראיתי פעם באחד מספרי מנהגי החת"ס שגם הוא היה אומר שים שלום בערבית.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 20:42

במבי כתב:
עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
ראיתי פעם באחד מספרי מנהגי החת"ס שגם הוא היה אומר שים שלום בערבית.
וכן נהג ר' יוחנן סופר ז''ל מערלוי.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי סופר » 12 דצמבר 2018, 20:52

אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 20:53

סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי אחד התלמידים » 12 דצמבר 2018, 21:34

בדקתי קצת בסידורים נוסח ספרד, כלהלן, ואין בהם אחידות.
שלום רב:
אור לישרים. זיטאמיר. תרכ"ה.
מקור התפילות. משקולץ. תרצ"ה.
תפילת השלום. ירושלים. תשי"ז (כנראה שייך לבעלזא או מושפע מהם).
שים שלום:
תפילה ישרה חדש. ירושלים. תשנ"ח (נוסח ברדיטשב בוסטון).
סידור תפילה ע"פ נוסח האר"י. ברדיטשוב. תרע"ג.
שתי הנוסחאות:
תפילת רש"י. ירושלים. תשע"א.
דעת קדושים (תפילה לדוד). פרעמישלא. תרנ"ב: מובא שלום רב כנ"א למנחה ומעריב. בעמוד השער כתוב שזה ע"פ נוסח ספרד ואשכנז, ואולי זה החלוקה.


עם חכם ונבון
הודעות: 52
הצטרף: 17 נובמבר 2018, 20:33
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי עם חכם ונבון » 12 דצמבר 2018, 23:04

דרומאי כתב:
סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.
במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 12 דצמבר 2018, 23:39

עם חכם ונבון כתב:
דרומאי כתב:
סופר כתב: נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.
במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.
תקנתי.


אברעמעלע
הודעות: 83
הצטרף: 07 מאי 2018, 17:32
מיקום: ירושלם עיה"ק תובב"א
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי אברעמעלע » 13 דצמבר 2018, 16:38

דרומאי כתב:
סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.
הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.

אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יצחק » 13 דצמבר 2018, 20:07

דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסח


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 13 דצמבר 2018, 20:21

יצחק כתב:
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסח
לא אמרתי שלא הוסיפו או גרעו מהנוסח. אבל לא עשו 'פשרות' בין שני נוסחאות וכדומה. וגם הדבר נעשה ע''י גדולי הדור וחכמיו, ולא מאליו.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 13 דצמבר 2018, 20:23

אברעמעלע כתב:
דרומאי כתב:
סופר כתב: נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.
הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.

אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב
בענין סאטמר תמוה למה לא שמעו וכי לא יכלו לעמוד לידו ולהקשיב?
בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 654
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 186 פעמים
קיבל תודה: 213 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי הכהן » 14 דצמבר 2018, 00:02

דרומאי כתב: בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי דרומאי » 14 דצמבר 2018, 00:09

הכהן כתב:
דרומאי כתב: בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.
ודאי כן הוא מנהג היקים עד היום, אולם לומר בחול שים שלום ובשבת שלום רב- זה לא שמענו.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 381
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי שניאור » 24 יוני 2019, 10:43

שמעתי פעם ממישהו (אני לא יודע םא זה מוסמך או לא) שכשהדפיסו את הסידור של נוסח וויזניץ נכנס המדפיס להאמו"ר ממונסי זצ"ל והאדמו"ר מיד דפדף לתפילת ערבית ושאל את המדפיס מנין לך שבערבית אומרים שים שלום ולא שלום רב? המדפיס נאלם דום ואחרי שהתאושש שאל את האדמו"ר מה באמת אומרים, ענה לו האדמו"ר שים שלום, שאל אותו המדפיס מנין לאדמו"ר. ענהו כשהייתי ילד עמדתי ליד סבי האהבת ישראל ובראש השנה הרי מתפללים קצת בקול אז הקשבתי ושמעתי אותו אומר שים שלום... ללמדך שלכל מנהג צריך מקור ולא לסמוך על המדפיסים וכו'.
כעי"ז מסופר על האדמו"ר האמרי אמת ששאל את אחד ממקורביו (אולי אחד הבנים שלו) על איזה קטע מפיוטי ראש השנה אם אמר אותו, וההוא אמר הרי בבית המדרש שלנו מדלגים קטע זה (ידוע שבפולין דילגו הרבה), ואמר האמרי אמת תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1435
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 273 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יהודה1 » 24 יוני 2019, 16:02

שניאור כתב:
24 יוני 2019, 10:43
תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.
זה נראה כסותר את תחילת הסיפור. שהרי אם מודפס במחזור ולא אומרים היה לך לשאול מניין שצריכים לומר. ולא לסמוך על המדפיסים (שאולי היו במקום ששם נהגו וכו'), אלא שהוא כנראה סבר להיפך שמסתמא לא הודפס לחינם ואם אינו כמו הדפוס צריך מקור או טעם לשינוי.
ייתכן שזה גם תלוי מתי הודפס וביזה דפוס השתמשו.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי מאן דהו » 24 יוני 2019, 18:12

שניאור כתב:
24 יוני 2019, 10:43
שמעתי פעם ממישהו (אני לא יודע םא זה מוסמך או לא) שכשהדפיסו את הסידור של נוסח וויזניץ נכנס המדפיס להאמו"ר ממונסי זצ"ל והאדמו"ר מיד דפדף לתפילת ערבית ושאל את המדפיס מנין לך שבערבית אומרים שים שלום ולא שלום רב? המדפיס נאלם דום ואחרי שהתאושש שאל את האדמו"ר מה באמת אומרים, ענה לו האדמו"ר שים שלום, שאל אותו המדפיס מנין לאדמו"ר. ענהו כשהייתי ילד עמדתי ליד סבי האהבת ישראל ובראש השנה הרי מתפללים קצת בקול אז הקשבתי ושמעתי אותו אומר שים שלום... ללמדך שלכל מנהג צריך מקור ולא לסמוך על המדפיסים וכו'.
כעי"ז מסופר על האדמו"ר האמרי אמת ששאל את אחד ממקורביו (אולי אחד הבנים שלו) על איזה קטע מפיוטי ראש השנה אם אמר אותו, וההוא אמר הרי בבית המדרש שלנו מדלגים קטע זה (ידוע שבפולין דילגו הרבה), ואמר האמרי אמת תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.

לזה יקרא מקור? עדות של ילד קטן?


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1207
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 יוני 2019, 18:19

למה לא?


יוסף ה'
הודעות: 108
הצטרף: 30 מאי 2019, 00:12
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי יוסף ה' » 24 יוני 2019, 18:30

חלק א׳ ממעל כתב:
24 יוני 2019, 18:19
למה לא?

עי' סנהדרין נב ע"ב


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 381
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

שליחה על ידי שניאור » 01 יולי 2019, 16:58

מיד דיבר על מקור? הוא שאל את האדמו"ר מה הוא אומר ועל סמך מה אז הוא ענה לו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח