דף 1 מתוך 1

"שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 00:40
על ידי תיובתא
כמה שאלות בנושא:

א. מדוע נתקנו שתי נוסחאות שונות לאותה ברכה?

ב. מתי אומרים את מה, והמנהגים בזה?

ג. מהם השינויים שבין שתי הנוסחאות מבחינת התוכן? (כמובן ש"שים שלום" מרחיבה נושאים רבים כמו חיים חן וחסד וכו', אבל למה דווקא את עניינים אלו)

אודה על כל הרחבה בעניין.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 01:58
על ידי נבשר
ב. נוסח ספרד אומרים שים שלום בין בשחרית בין במנחה, וערבית צריך לבדוק. נוסח אשכנז בשחרית אומרים שים שלום ובמנחה ובמעריב אומרים שלום רב, ובמנחה בתענית צבור ובשבת אומרים שים שלום, בג' רגלים ובר"ה במנחה אומרים שלום רב, וביוהכ"פ במנחה וכן בנעילה אומרים שים שלום.
ג. לפי נוסח אשכנז שמעתי הביאור בזה שבשחרית שאיכא קריאת התורה מזכירים שים שלום, ובמנחה וערבית שאין קוראים בתורה אומרים שלום רב, אבל מנחה של שבת, ת"צ ויוהכ"פ שקוראים בתורה אמרינן שים שלום, וכמדומה שההסבר שאיכא קריאת התורה א"כ יש את המעלה של תורה, ובשים שלום יש שם בתוך הברכה "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו תורת חיים", היינו שהברכה משום התורה (ואולי הזכיר תורה "שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם" לשון הרמב"ם סוף הל' חנוכה, וכן ת"ח מרבים שלום בעולם), שנתן לנו בהארת פנים, וכן בברכת כהנים הברכה "יאר ה' פניו אליך", הארת פנים, אבל במנחה שאין קוראים בתורה אין הברכה של התורה, לכך אין מזכירים שים שלום. ונוסח ספרד החסידים אוחזים שיש השפעה של התורה משחרית עד למנחה, כך שמעתי. פי' זה הינו מועט לברכה, אבל עכ"פ מרחיב במשהו. (צריך לבדוק בספר מנהגים, ואינני בקי בהם)

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 02:37
על ידי אחד התלמידים
לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
בנוסח אשכנז יש חילוקי מהנהגים. בחו"ל אומרים שים שלום רק בשחרית ומנחה בתעניות. בא"י אומרים שים שלום גם בשבת במנחה, ודומני שיש לזה מקור ברמ"א. נדמה לי שגם מנהג אשכנז הישן [ייק'ס] הוא לומר שים שלום בשבת במנחה.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 07:38
על ידי יצחק
הברכה הזו בעצם היא ברכת כהנים, בערבית אין ברכת כהנים לכן מקצרים בה אבל בשחרית שיש ברכת כהנים מפרטים ומאריכים בה, במנחה יש חילוקי מנהגים משום שמעיקר הדין הכהנים היו צריכים לברך גם במנחה אלא שגזרו שמא ישתה יין וכו' ולכן האשכנזים אומרים שלום רב גם במנחה, בתענית גם האשכנזים אומרים במנחה שים שלום משום שלא אוכלים ולא שותים ולכן גם יש ברכת כהנים במנחה. במחנה בשבת אומרים שים שלום משום קריאת התורה שיש בה מאור פנים וכפי שציין @אחד התלמידים לרמ"א בסימן קכז

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 10:05
על ידי דרומאי
חשוב לציין את הביאור הלכה בסי' קכ''ז שכתב דאם אמר שים שלום במקום שלום רב אפילו נזכר קודם החתימה אינו צריך לחזור, דאטו מפני שהוסיף בבקשה מגרע גרע?!

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 13:57
על ידי עם חכם ונבון
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 14:03
על ידי דרומאי
עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
בסאטמאר אומרים שלום רב במעריב.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 16:37
על ידי אליהוא
מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 16:42
על ידי דרומאי
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 19:38
על ידי יצחק
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 19:50
על ידי דרומאי
יצחק כתב:
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.
הסיבה לשינוי הנוסח ממינים למלשינים הוא משום פחד הגוים שהבינו שמינים קאי על הנוצרים, ולא משום ש 'פחדו ממלשינים'.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 20:37
על ידי במבי
עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
ראיתי פעם באחד מספרי מנהגי החת"ס שגם הוא היה אומר שים שלום בערבית.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 20:42
על ידי דרומאי
במבי כתב:
עם חכם ונבון כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.
ראיתי פעם באחד מספרי מנהגי החת"ס שגם הוא היה אומר שים שלום בערבית.
וכן נהג ר' יוחנן סופר ז''ל מערלוי.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 20:52
על ידי סופר
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 20:53
על ידי דרומאי
סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 21:34
על ידי אחד התלמידים
בדקתי קצת בסידורים נוסח ספרד, כלהלן, ואין בהם אחידות.
שלום רב:
אור לישרים. זיטאמיר. תרכ"ה.
מקור התפילות. משקולץ. תרצ"ה.
תפילת השלום. ירושלים. תשי"ז (כנראה שייך לבעלזא או מושפע מהם).
שים שלום:
תפילה ישרה חדש. ירושלים. תשנ"ח (נוסח ברדיטשב בוסטון).
סידור תפילה ע"פ נוסח האר"י. ברדיטשוב. תרע"ג.
שתי הנוסחאות:
תפילת רש"י. ירושלים. תשע"א.
דעת קדושים (תפילה לדוד). פרעמישלא. תרנ"ב: מובא שלום רב כנ"א למנחה ומעריב. בעמוד השער כתוב שזה ע"פ נוסח ספרד ואשכנז, ואולי זה החלוקה.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 23:04
על ידי עם חכם ונבון
דרומאי כתב:
סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.
במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 12 דצמבר 2018, 23:39
על ידי דרומאי
עם חכם ונבון כתב:
דרומאי כתב:
סופר כתב: נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.
במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.
תקנתי.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 13 דצמבר 2018, 16:38
על ידי אברעמעלע
דרומאי כתב:
סופר כתב:
אחד התלמידים כתב:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.
הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.

אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 13 דצמבר 2018, 20:07
על ידי יצחק
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסח

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 13 דצמבר 2018, 20:21
על ידי דרומאי
יצחק כתב:
דרומאי כתב:
אליהוא כתב:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסח
לא אמרתי שלא הוסיפו או גרעו מהנוסח. אבל לא עשו 'פשרות' בין שני נוסחאות וכדומה. וגם הדבר נעשה ע''י גדולי הדור וחכמיו, ולא מאליו.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 13 דצמבר 2018, 20:23
על ידי דרומאי
אברעמעלע כתב:
דרומאי כתב:
סופר כתב: נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.
הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.

אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב
בענין סאטמר תמוה למה לא שמעו וכי לא יכלו לעמוד לידו ולהקשיב?
בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 14 דצמבר 2018, 00:02
על ידי הכהן
דרומאי כתב: בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 14 דצמבר 2018, 00:09
על ידי דרומאי
הכהן כתב:
דרומאי כתב: בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.
ודאי כן הוא מנהג היקים עד היום, אולם לומר בחול שים שלום ובשבת שלום רב- זה לא שמענו.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 24 יוני 2019, 10:43
על ידי שניאור
שמעתי פעם ממישהו (אני לא יודע םא זה מוסמך או לא) שכשהדפיסו את הסידור של נוסח וויזניץ נכנס המדפיס להאמו"ר ממונסי זצ"ל והאדמו"ר מיד דפדף לתפילת ערבית ושאל את המדפיס מנין לך שבערבית אומרים שים שלום ולא שלום רב? המדפיס נאלם דום ואחרי שהתאושש שאל את האדמו"ר מה באמת אומרים, ענה לו האדמו"ר שים שלום, שאל אותו המדפיס מנין לאדמו"ר. ענהו כשהייתי ילד עמדתי ליד סבי האהבת ישראל ובראש השנה הרי מתפללים קצת בקול אז הקשבתי ושמעתי אותו אומר שים שלום... ללמדך שלכל מנהג צריך מקור ולא לסמוך על המדפיסים וכו'.
כעי"ז מסופר על האדמו"ר האמרי אמת ששאל את אחד ממקורביו (אולי אחד הבנים שלו) על איזה קטע מפיוטי ראש השנה אם אמר אותו, וההוא אמר הרי בבית המדרש שלנו מדלגים קטע זה (ידוע שבפולין דילגו הרבה), ואמר האמרי אמת תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 24 יוני 2019, 16:02
על ידי יהודה1
שניאור כתב:
24 יוני 2019, 10:43
תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.
זה נראה כסותר את תחילת הסיפור. שהרי אם מודפס במחזור ולא אומרים היה לך לשאול מניין שצריכים לומר. ולא לסמוך על המדפיסים (שאולי היו במקום ששם נהגו וכו'), אלא שהוא כנראה סבר להיפך שמסתמא לא הודפס לחינם ואם אינו כמו הדפוס צריך מקור או טעם לשינוי.
ייתכן שזה גם תלוי מתי הודפס וביזה דפוס השתמשו.

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 24 יוני 2019, 18:12
על ידי מאן דהו
שניאור כתב:
24 יוני 2019, 10:43
שמעתי פעם ממישהו (אני לא יודע םא זה מוסמך או לא) שכשהדפיסו את הסידור של נוסח וויזניץ נכנס המדפיס להאמו"ר ממונסי זצ"ל והאדמו"ר מיד דפדף לתפילת ערבית ושאל את המדפיס מנין לך שבערבית אומרים שים שלום ולא שלום רב? המדפיס נאלם דום ואחרי שהתאושש שאל את האדמו"ר מה באמת אומרים, ענה לו האדמו"ר שים שלום, שאל אותו המדפיס מנין לאדמו"ר. ענהו כשהייתי ילד עמדתי ליד סבי האהבת ישראל ובראש השנה הרי מתפללים קצת בקול אז הקשבתי ושמעתי אותו אומר שים שלום... ללמדך שלכל מנהג צריך מקור ולא לסמוך על המדפיסים וכו'.
כעי"ז מסופר על האדמו"ר האמרי אמת ששאל את אחד ממקורביו (אולי אחד הבנים שלו) על איזה קטע מפיוטי ראש השנה אם אמר אותו, וההוא אמר הרי בבית המדרש שלנו מדלגים קטע זה (ידוע שבפולין דילגו הרבה), ואמר האמרי אמת תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.

לזה יקרא מקור? עדות של ילד קטן?

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 24 יוני 2019, 18:19
על ידי חלק א׳ ממעל
למה לא?

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 24 יוני 2019, 18:30
על ידי יוסף ה'
חלק א׳ ממעל כתב:
24 יוני 2019, 18:19
למה לא?

עי' סנהדרין נב ע"ב

Re: "שים שלום" ו"שלום רב"

נשלח: 01 יולי 2019, 16:58
על ידי שניאור
מיד דיבר על מקור? הוא שאל את האדמו"ר מה הוא אומר ועל סמך מה אז הוא ענה לו.