שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?
שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)
ומתרץ:
שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !
ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!
ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.
שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.
(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?
שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)
ומתרץ:
שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !
ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!
ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.
שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.
(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)