ברכת המזון, ועל שולחן "זה" שאכלנו עליו, מה המשמעות של שולחן "זה"

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בברכת המזון הרחמן וכו' ועל שולחן זה שאכלנו עליו,
ברצוני להבין למה מבקשים על שולחן זה, וכי רק על שולחן זה מבקשים ברכה?
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אולי לא הכוונה על השולחן הספציפי הזה, אלא כמו שיש מושג "בן הסמוך על שולחן אביו", כלומר שהשולחן הוא הגדרה למי שמפרנס את הבן אדם, שהוא סמוך על שולחנו
וזה מה שאנחנו מבקשים על שולחן זה - כלומר שישלח לנו ברכה בדרך הזו שאנחנו מתפרנסים ממנה כבר עכשיו
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
למה מבקשים 'על שולחן זה'?
'שלחן זה' – על שם הכתוב 'זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ', כדאמרינן בפרק הרואה:
כְּתִיב 'הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ', וּכְתִיב 'וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ', פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַיְהוּ, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו.
ובשולים:
כתב ב'אליה רבה': כשעושין שני שולחנות בסעודה גדולה, או בעל הבית אחד שאוכל עם בני ביתו על שני שולחנות – מברך 'עַל שֻׁלְחָנוֹת אֵלּוּ שֶׁאָכַלְנוּ עֲלֵיהֶם'.
 

בן של רב

משתמש ותיק
הכרת הטוב לי אליך!
היה לי ויכוח השבוע עם ת"ח אחד ואני טענתי שהסיבה היותר עמוקה לכך שיש דין של "דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן" היא מחמת שהמקום שבו אכלו הוא מקום השפע שהיה כבר - ושיבוא ע"י הברכה
כי השפע קשור לארץ שבה אכלו (ולא רק למקום שצמח)
ולכן דין זה לא נוהג במה שלא גידולי הארץ
וכמובן זה נשמע מוזר אבל יש לי ראיות וכעת גם זה זכר לדבר.
 
חלק עליון תַחתִית