בנוסח ברכת האורח "הוא ובניו ואשתו". מדוע לא מקדימים את האם לפני הבנים

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בברכת המזון נוסח עדות המזרח אומרים בברכת האורח "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה...הוא ובניו ואשתו"

ולכאו' קשה שראוי להקדים את האם לבנים. שהרי הבנים גם הם חייבים בכבודה. וגם שמן הסתם היא זו שעמלה על הסעודה.

אשמח לתשובה. וכן למקורות על מקור נוסח ברכת האורח
 

אוריאל

משתמש ותיק
הנוסח האשכנזי הוא קרוב מאד ללשון הגמרא בברכות מו. וללשון השולחן ערוך בסי' רא.
והמ"ב שם מביא שבס' לחם חמודות [הכוונה למעדני יום טוב שעל הרא"ש ברכות שם] תמה למה משנים את הנוסח שנזכר בגמרא.
ואמנם, הרמב"ם בפ"ב מהל' ברכות כתב שרשאי להוסיף דברים בנוסח הברכה, כך שאין כאן מצד משנה ממטבע שטבעו חכמים, אבל אין הכי נמי עדיין צריך להבין למה משנים הנוסח כמו שתמה הל"ח, וכמובן הערתך היקרה למה מקדימים את הבנים לאשה.
 

אליהו52

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בברכת המזון נוסח עדות המזרח אומרים בברכת האורח "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה...הוא ובניו ואשתו"

ולכאו' קשה שראוי להקדים את האם לבנים. שהרי הבנים גם הם חייבים בכבודה. וגם שמן הסתם היא זו שעמלה על הסעודה.

אשמח לתשובה. וכן למקורות על מקור נוסח ברכת האורח


רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו
שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר +דברים ט"ז+ ושמחת בחגך וגו', אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו.
גם ברמב"ם כאן רואים לשון זאת והוא פלאי

לגבי נוסח זה הוא מופיע גם בספר אור חדש מתלמידי רש"ס (אשכנזי)
אור חדש ברכת המזון
יש אומרים אחר בעיני אלקים ואדם ברכת אורח: הרחמן הוא יברך את השלחן הזה שאכלנו עליו ויסדר בו כל מעדני עולם ויהיה כשלחנו של אברהם אבינו וכל רעב ממנו יאכל וכל צמא ממנו ישתה. הרחמן הוא יברך בעל הבית הזה ובעל הסעודה הזאת הוא ובניו ואשתו וכל אשר לו בבנים שלא ימותו ובנכסים שלא יתמו יהי רצון שלא יבוש בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו....
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בברכת המזון נוסח עדות המזרח אומרים בברכת האורח "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה...הוא ובניו ואשתו"

ולכאו' קשה שראוי להקדים את האם לבנים. שהרי הבנים גם הם חייבים בכבודה. וגם שמן הסתם היא זו שעמלה על הסעודה.

אשמח לתשובה. וכן למקורות על מקור נוסח ברכת האורח
אינו ענין לכיבוד וכיון שכך הברכה על הבעל כוללת גם את האישה ומכל מקום מוסיפים מפני כבודה ומפני כך אולי מקדימים את הבנים
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
הטעם האמיתי לכאו' נראה כי חלק מהברכה של הבעה"ב זה על בניו ואח"כ מזכירים לברכה גם את אשתו
כלומר הכוונה כך: הוא ובניו, ואשתו וכו'
דאין הפי' שמברכים אותו ואת בניו ואת אשתו - אלא אותו וחלק מזה כלול גם בניו שזה חלק מברכת הבעה"ב ואח"כ בלחוד את אשתו
 

אוריאל

משתמש ותיק
@יוסף יוסף דברים נכוחים. והיינו כי בניו של אדם נחשבים כחלק ממנו ויורשים אותו משא"כ אישה שבאה ע"י קידושין, וכידוע.
ובנ"ט להוסיף דברי המד"ר (פרשת ויצא פע"ד) "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת נָשָׁיו. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו, (בראשית לו, ו): וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו".
ועיין ע"ד המד"ר הללו מה שכתב רבי אליהו הכהן בעל השבט מוסר בס' חוט של חסד פרשת שמות (פרק ד פסוק כ).
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ליכאו' הפוך הלא אשתו כגופו ופלג גופא וכו' והיה להקדים האשה לבנים,
הבנים זה "המשך" דידיה,
אך האשה זה "חלק" ממנו.
אני חושב שדי ברור החילוקים בין העדות או הפלגים בין השקו"ט
 

נבשר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ליכאו' הפוך הלא אשתו כגופו ופלג גופא וכו' והיה להקדים האשה לבנים,
הבנים זה "המשך" דידיה,
אך האשה זה "חלק" ממנו.
לא הבנתי אם אתה שואל או עונה, רק ההבדל שהיא כגופו, ולמשל אדם יכול שידו תחתך ויהיה גדם, אבל ודאי שלא ישפיע על נפשו או על אישיתו או על שכלו או מעלתו, אמנם ודאי שהיא צורך גמור אליו, ובנין האדם בשלימות היא עם ידו, ואולי יחסר לו להוציא עצמו לפועל במידה הדרושה כפי הכונה, אבל בחלק העיקרי או הפנימי לא יפגם (אמנם שרוי בלא שמחה, אבל ההבדל ברור), משא"כ בניו שהם נמשכים ממנו במלא המובן, לכך הקדימם, כך אני מבין מהמדרש. ועיין בטוב טעם באשכולו של הרב @המימד הנוסף של הענין "אשכול רעיונות של חיזוק והעצמה מול ההתמודדויות של בנות דורנו" שהרחיב בענין כדרכו.
 
חלק עליון תַחתִית