שכר על כל מילה ומילה בתפילה


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 12:02

האם בתפילה קבלת השכר היא על כל מילה ומילה כמו בתלמוד תורה?
את"ל שכן, האם מתפללי נוסח ספרד (אשר בדר"כ מוסיפים הוספות שונות בנוסח התפילה) יקבלו שכר גדול יותר על תפילתם?


דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 452
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 225 פעמים
קיבל תודה: 194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי דורדיא » 31 מרץ 2019, 12:16

למאי נפק"מ..?


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 12:55

דורדיא כתב:
31 מרץ 2019, 12:16
למאי נפק"מ..?
לקידושי אשה.
השאלה היסודית יותר היא האם יתכן שאדם שלא קיים מצווה מחמת מנהגו, שיקבל פחות שכר, או שמא בגלל שקיים את מנהגו אז ביטולה זהו קיומה.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 805
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי במבי » 31 מרץ 2019, 13:19

צריך לזכור שהנקודה המרכזית בתפילה היא הכוונה.
כמו שאמרו גדולינו, מוטב מעט שלא בכוונה מהרבה שלא בכוונה...


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 13:26

במבי כתב:
31 מרץ 2019, 13:19
צריך לזכור שהנקודה המרכזית בתפילה היא הכוונה.
כמו שאמרו גדולינו, מוטב מעט שלא בכוונה מהרבה שלא בכוונה...
אמת. שאלתי היא שמכוונים שניהם כהוגן.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי אסף » 31 מרץ 2019, 14:12

כמה ציטוטים מנפש החיים שער ב שמרחיב ביסודות התפילה -
פרק י
"ולא זו בלבד שבתיבת ברוך אתה שפירושו הוא תוספת ריבוי ברכה ושפע שייך זאת הכוונה. אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפלה. שייך ג"כ זאת הכוונה הק'. כי כל תיבה מהתפילה או של איזה ברכה. היא העולה למעלה מעלה ע"י מארי קלין וגדפין דנטלין לה. לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה. והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית. לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות"
"ולכן קראו רז"ל את ענין התפילה דברים העומדים ברומו של עולם. היינו שהדברים עצמם הם תיבות התפלה עומדים ברום העולמות."
פרק יג
"כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז"ל. אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים. אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה"ג מתקני התפילה. שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים וכל מבין יבין דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וכו' והוא בלתי אפשר אם לא ע"י הנבואה העליונה ורוח קדשו יתברך אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תיקון נוסח מטבע התפילה והברכות. שם הוא ית"ש בפיהם אלו התיבות ספורות וגנוזות בתוכם כל התיקונים. לזאת מי הוא אשר עמד בסוד ה' על עומק כוונתו ית"ש. איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם".
פרק טו
"והנה כל הנ"ל בענין התפילה. שעיקרה שפיכת הנפש לדבקה לו יתברך בכל תיבה היינו שפיכת כלל הנפש לו יתברך".

לכאורה מפורש שהתיבות הפועלות למעלה (ואין ידוע האיך שוקלים את השכר ומנין המצוות המקוימות לפי זה ולמאי נפק"מ) הם אלו שנתקנו ע"י אנכה"ג בלבד.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 805
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 336 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי במבי » 31 מרץ 2019, 14:22

אינו מוכח מדברי נפה"ח כלל, שהרי יתכן שעל תוספת המילים יהיה תוספת שכר.
לדוגמא שאומרים "כי לישועתך קיוותינו כל היום" אנו מעמידים עצמינו ברמה גבוהה מאד, ובנוסח ספרד מוסיפים "ומצפים לישועה" אכן כדי להיות כך באמת.
ומדוע שלא יקבל האומר שכר ע"כ?


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי אסף » 31 מרץ 2019, 14:52

במבי כתב:
31 מרץ 2019, 14:22
אינו מוכח מדברי נפה"ח כלל, שהרי יתכן שעל תוספת המילים יהיה תוספת שכר.
לדוגמא שאומרים "כי לישועתך קיוותינו כל היום" אנו מעמידים עצמינו ברמה גבוהה מאד, ובנוסח ספרד מוסיפים "ומצפים לישועה" אכן כדי להיות כך באמת.
ומדוע שלא יקבל האומר שכר ע"כ?
דווקא תוספת זו אינה מקובלת על כל נוסחאות ספרד - עיין היטב.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 מרץ 2019, 19:04

תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:02
האם בתפילה קבלת השכר היא על כל מילה ומילה כמו בתלמוד תורה?
את"ל שכן, האם מתפללי נוסח ספרד (אשר בדר"כ מוסיפים הוספות שונות בנוסח התפילה) יקבלו שכר גדול יותר על תפילתם?
ערביך ערבא צריך - וכי מישהו שיכול לומר מילים במהירות ומספיק יותר מילים של תלמוד תורה בדקה מקבל ע"ז יותר שכר? ומי שלוקח לו יותר זמן להרהר בכל דבר מקבל פחות שכר?

במחכ"ת נראה שכל החישוב הזה הנהוג לאחרונה לגבי מצוות (כמה מליארדים וטריליונים מספיקים בכך וכך זמן וכו') הוא מתאים לקטני הדעת*, ולא לבר דעת שמבין שאת השכר מקבלים על עשיית רצון ה', כל אחד לפי מה שה' רוצה ממנו. רק קל דעות יודע לחשב כמה שכר כל אחד מקבל על המצוות שעושה. וכמו ששנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים" (מנחות קי,א), וכן מעלת הראשונים היתה גדולה מהאחרונים אף שלמדו רק נזיקין והאחרונים ידעו ששה סדרים כיון ש"הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב" (סנהדרין קו,ב). והדברים פשוטים לכל בר דעת.

(וא"ת, מהו שכתב הגר"א בשנות אליהו שחלק ממעלת תלמוד תורה יותר משאר מצוות היא שבת"ת מקיים מצוה בכל תיבה ותיבה? ומהו שחישב החפץ חיים 200 תיבות בדקה? הביאור הוא, שבודאי אין הכוונה שהשכר נמדד לפי כמות התיבות שאומר, שהרי א"כ אין עדיפות לת"ת מתפילה או מניחום אבלים וביקור חולים וכדומה שמשמחן בדברים, דגם בהם מקבל שכר על כל תיבה ותיבה. אלא כוונתו שבתלמוד תורה יש חידוש שאין בשאר מצוות, שכל תיבה נחשבת כמצוה בפנ"ע ואינה רק חלק ממצווה אחת גדולה, והנפק"מ שיש לזה חשיבות גדולה יותר וע"כ אין מפסיקין ת"ת למצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. אבל בודאי שקיבול השכר נמדד לפי הרבה נתונים שונים שרק קל דעות יכול לחשבן, ופשוט)



*אין כוונתי ח"ו שהרב השואל הוא מקטני הדעת, אלא שפשוט שלא מודדים את עשיית רצון ה' לפי כמות מילים אלא לפי השקעה וטהרת הלב כמבואר בחז"ל, וממילא אלו שמפיצים חישובים שונים ומשונים לגבי כמות הטריליונים של מצוות שמספיקים בדקה אחת (ואם תורמים לאיזו קופה כמובן מכפילים את זה כנגד כל כלל ישראל שתורם...) אם כי בוודאי כוונתם לטובה לעורר המון העם לעשיית מצוות ואשריהם שמזכים הרבים, מ"מ אין זה מתאים לבר דעת.
ואולי כוונת הרב השואל לשאול האם יש חשיבות לכל תיבה ותיבה בתפילה כמו בת"ת, וע"ז יש להשיב שמעצם מה שכתב הגר"א שזו גופא מעלת ת"ת מוכח כמ"ש דהוא חידוש בת"ת שכל תיבה היא מצוה נפרדת, ולא שכוונתו לגבי קיבול השכר על אמירת תיבות הרבה.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 901
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 171 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי יאיר » 31 מרץ 2019, 20:07

תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:55
דורדיא כתב:
31 מרץ 2019, 12:16
למאי נפק"מ..?
לקידושי אשה.
השאלה היסודית יותר היא האם יתכן שאדם שלא קיים מצווה מחמת מנהגו, שיקבל פחות שכר, או שמא בגלל שקיים את מנהגו אז ביטולה זהו קיומה.
ראשית חייב לקיים מנהגו "אל תיטוש תורת אמך" אם יחליף לספרד רק בגלל ששם יש יותר מילים אולי ירויח קצת מזה אך ההפסד יהיה הרבה הרבה יותר גדול ויצא שכרו בהפסדו

אם אשכנזי וספרדי מכוונים אותו דבר (בהתחשב במצבם וכו') והספרדי אמר יותר מילים - פשוט לי שיקבל יותר שכר

אבל באותו זמן שהאשכנזי "חסך" הוא גם יכול ללמוד...ופשוט (לי בכל אופן)


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 21:07

אסף כתב:
31 מרץ 2019, 14:12
כמה ציטוטים מנפש החיים שער ב שמרחיב ביסודות התפילה -
פרק י
"ולא זו בלבד שבתיבת ברוך אתה שפירושו הוא תוספת ריבוי ברכה ושפע שייך זאת הכוונה. אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפלה. שייך ג"כ זאת הכוונה הק'. כי כל תיבה מהתפילה או של איזה ברכה. היא העולה למעלה מעלה ע"י מארי קלין וגדפין דנטלין לה. לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה. והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית. לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות"
"ולכן קראו רז"ל את ענין התפילה דברים העומדים ברומו של עולם. היינו שהדברים עצמם הם תיבות התפלה עומדים ברום העולמות."
פרק יג
"כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז"ל. אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים. אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה"ג מתקני התפילה. שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים וכל מבין יבין דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וכו' והוא בלתי אפשר אם לא ע"י הנבואה העליונה ורוח קדשו יתברך אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תיקון נוסח מטבע התפילה והברכות. שם הוא ית"ש בפיהם אלו התיבות ספורות וגנוזות בתוכם כל התיקונים. לזאת מי הוא אשר עמד בסוד ה' על עומק כוונתו ית"ש. איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם".
פרק טו
"והנה כל הנ"ל בענין התפילה. שעיקרה שפיכת הנפש לדבקה לו יתברך בכל תיבה היינו שפיכת כלל הנפש לו יתברך".

לכאורה מפורש שהתיבות הפועלות למעלה (ואין ידוע האיך שוקלים את השכר ומנין המצוות המקוימות לפי זה ולמאי נפק"מ) הם אלו שנתקנו ע"י אנכה"ג בלבד.
גם אם יש תיבות שאינן פועלות, מכ"מ מסתמא דמכלל מצווה לא יצאו.


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 21:12

יאיר כתב:
31 מרץ 2019, 20:07
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:55
דורדיא כתב:
31 מרץ 2019, 12:16
למאי נפק"מ..?
לקידושי אשה.
השאלה היסודית יותר היא האם יתכן שאדם שלא קיים מצווה מחמת מנהגו, שיקבל פחות שכר, או שמא בגלל שקיים את מנהגו אז ביטולה זהו קיומה.
ראשית חייב לקיים מנהגו "אל תיטוש תורת אמך" אם יחליף לספרד רק בגלל ששם יש יותר מילים אולי ירויח קצת מזה אך ההפסד יהיה הרבה הרבה יותר גדול ויצא שכרו בהפסדו

אם אשכנזי וספרדי מכוונים אותו דבר (בהתחשב במצבם וכו') והספרדי אמר יותר מילים - פשוט לי שיקבל יותר שכר

אבל באותו זמן שהאשכנזי "חסך" הוא גם יכול ללמוד...ופשוט (לי בכל אופן)
השאלה נשארת לפי דבריך:
למרות שאיננו יודעים מתן שכרם של מצוות, מקובל שיש מצוות שמקבלים עליהם שכר גדול וכן להיפך.
וא"כ יוצא שמי ששמר על "אל תיטוש" קיים מצווה א', ומי שאמר את המילים הנוספות קיים מצווה ב', ולפי גודל המצווה יקבלו את שכרם, ושוב אין שכרם שווה. כנ"ל לעניין לימוד התורה שהצעת.


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 31 מרץ 2019, 21:25

מבקש אמת כתב:
31 מרץ 2019, 19:04
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:02
האם בתפילה קבלת השכר היא על כל מילה ומילה כמו בתלמוד תורה?
את"ל שכן, האם מתפללי נוסח ספרד (אשר בדר"כ מוסיפים הוספות שונות בנוסח התפילה) יקבלו שכר גדול יותר על תפילתם?
ערביך ערבא צריך - וכי מישהו שיכול לומר מילים במהירות ומספיק יותר מילים של תלמוד תורה בדקה מקבל ע"ז יותר שכר? ומי שלוקח לו יותר זמן להרהר בכל דבר מקבל פחות שכר?

במחכ"ת נראה שכל החישוב הזה הנהוג לאחרונה לגבי מצוות (כמה מליארדים וטריליונים מספיקים בכך וכך זמן וכו') הוא מתאים לקטני הדעת*, ולא לבר דעת שמבין שאת השכר מקבלים על עשיית רצון ה', כל אחד לפי מה שה' רוצה ממנו. רק קל דעות יודע לחשב כמה שכר כל אחד מקבל על המצוות שעושה. וכמו ששנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים" (מנחות קי,א), וכן מעלת הראשונים היתה גדולה מהאחרונים אף שלמדו רק נזיקין והאחרונים ידעו ששה סדרים כיון ש"הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב" (סנהדרין קו,ב). והדברים פשוטים לכל בר דעת.

(וא"ת, מהו שכתב הגר"א בשנות אליהו שחלק ממעלת תלמוד תורה יותר משאר מצוות היא שבת"ת מקיים מצוה בכל תיבה ותיבה? ומהו שחישב החפץ חיים 200 תיבות בדקה? הביאור הוא, שבודאי אין הכוונה שהשכר נמדד לפי כמות התיבות שאומר, שהרי א"כ אין עדיפות לת"ת מתפילה או מניחום אבלים וביקור חולים וכדומה שמשמחן בדברים, דגם בהם מקבל שכר על כל תיבה ותיבה. אלא כוונתו שבתלמוד תורה יש חידוש שאין בשאר מצוות, שכל תיבה נחשבת כמצוה בפנ"ע ואינה רק חלק ממצווה אחת גדולה, והנפק"מ שיש לזה חשיבות גדולה יותר וע"כ אין מפסיקין ת"ת למצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. אבל בודאי שקיבול השכר נמדד לפי הרבה נתונים שונים שרק קל דעות יכול לחשבן, ופשוט)



*אין כוונתי ח"ו שהרב השואל הוא מקטני הדעת, אלא שפשוט שלא מודדים את עשיית רצון ה' לפי כמות מילים אלא לפי השקעה וטהרת הלב כמבואר בחז"ל, וממילא אלו שמפיצים חישובים שונים ומשונים לגבי כמות הטריליונים של מצוות שמספיקים בדקה אחת (ואם תורמים לאיזו קופה כמובן מכפילים את זה כנגד כל כלל ישראל שתורם...) אם כי בוודאי כוונתם לטובה לעורר המון העם לעשיית מצוות ואשריהם שמזכים הרבים, מ"מ אין זה מתאים לבר דעת.
ואולי כוונת הרב השואל לשאול האם יש חשיבות לכל תיבה ותיבה בתפילה כמו בת"ת, וע"ז יש להשיב שמעצם מה שכתב הגר"א שזו גופא מעלת ת"ת מוכח כמ"ש דהוא חידוש בת"ת שכל תיבה היא מצוה נפרדת, ולא שכוונתו לגבי קיבול השכר על אמירת תיבות הרבה.
דבריך נראים, אבל:
א. האם אדם שלא יכול ללמוד הרבה מסיבה מוצדקת, יקבל פחות שכר מאדם שלומד כל היום? לדבריך נראה שלא, ודומני שהמקובל הוא שכן (אומנם אין מביאין ראיה מן המקובל). ר"ל אם באמת המצווה היא הוצאת המילים מהפה, יתכן שמגבלת מהירות הדיבור, דומה למגבלה הנ"ל, ודין שניהם יהיה שווה.

ב. לגבי הביאור על דברי הגר"א והח"ח, אם מישהו מרבני הפורום יוכל להעלות את הקטעים המדוברים, יהיה הדבר לעזר, שכן מזכרוני הקלוש אין זה פשטות דבריהם. ולגבי ההשוואה לשאר מצוות הדיבור, יש לדחות שנקטו הני אחרונים המצווה המצויה בנקל ותמיד, ואה"נ.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 901
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 171 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי יאיר » 31 מרץ 2019, 22:55

תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 21:12
יאיר כתב:
31 מרץ 2019, 20:07
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:55
לקידושי אשה.
השאלה היסודית יותר היא האם יתכן שאדם שלא קיים מצווה מחמת מנהגו, שיקבל פחות שכר, או שמא בגלל שקיים את מנהגו אז ביטולה זהו קיומה.
ראשית חייב לקיים מנהגו "אל תיטוש תורת אמך" אם יחליף לספרד רק בגלל ששם יש יותר מילים אולי ירויח קצת מזה אך ההפסד יהיה הרבה הרבה יותר גדול ויצא שכרו בהפסדו

אם אשכנזי וספרדי מכוונים אותו דבר (בהתחשב במצבם וכו') והספרדי אמר יותר מילים - פשוט לי שיקבל יותר שכר

אבל באותו זמן שהאשכנזי "חסך" הוא גם יכול ללמוד...ופשוט (לי בכל אופן)
השאלה נשארת לפי דבריך:
למרות שאיננו יודעים מתן שכרם של מצוות, מקובל שיש מצוות שמקבלים עליהם שכר גדול וכן להיפך.
וא"כ יוצא שמי ששמר על "אל תיטוש" קיים מצווה א', ומי שאמר את המילים הנוספות קיים מצווה ב', ולפי גודל המצווה יקבלו את שכרם, ושוב אין שכרם שווה. כנ"ל לעניין לימוד התורה שהצעת.
אסביר למרות שלדעתי הדברים פשוטים.

אדם שעושה כך בניגוד להלכה הרי הוא בגדר 'אין חוטא יוצא נשכר'

ולא יתכן כלל שיעבור על הלכה ועוד ירויח ממנה יותר ממה שהיה מרויח לולי שהיה עובר על ההלכה.

ואם תרצה להתעקש ולומר שאולי יקבל יותר שכר על יותר מילים שאמר
עדיין ודאי יענש על מה שעבר על ההלכה עונש כזה שכנראה יגרום לו להתחרט על מה שעשה...


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי מבקש אמת » 01 אפריל 2019, 00:06

תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 21:25
מבקש אמת כתב:
31 מרץ 2019, 19:04
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 12:02
האם בתפילה קבלת השכר היא על כל מילה ומילה כמו בתלמוד תורה?
את"ל שכן, האם מתפללי נוסח ספרד (אשר בדר"כ מוסיפים הוספות שונות בנוסח התפילה) יקבלו שכר גדול יותר על תפילתם?
ערביך ערבא צריך - וכי מישהו שיכול לומר מילים במהירות ומספיק יותר מילים של תלמוד תורה בדקה מקבל ע"ז יותר שכר? ומי שלוקח לו יותר זמן להרהר בכל דבר מקבל פחות שכר?

במחכ"ת נראה שכל החישוב הזה הנהוג לאחרונה לגבי מצוות (כמה מליארדים וטריליונים מספיקים בכך וכך זמן וכו') הוא מתאים לקטני הדעת*, ולא לבר דעת שמבין שאת השכר מקבלים על עשיית רצון ה', כל אחד לפי מה שה' רוצה ממנו. רק קל דעות יודע לחשב כמה שכר כל אחד מקבל על המצוות שעושה. וכמו ששנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים" (מנחות קי,א), וכן מעלת הראשונים היתה גדולה מהאחרונים אף שלמדו רק נזיקין והאחרונים ידעו ששה סדרים כיון ש"הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב" (סנהדרין קו,ב). והדברים פשוטים לכל בר דעת.

(וא"ת, מהו שכתב הגר"א בשנות אליהו שחלק ממעלת תלמוד תורה יותר משאר מצוות היא שבת"ת מקיים מצוה בכל תיבה ותיבה? ומהו שחישב החפץ חיים 200 תיבות בדקה? הביאור הוא, שבודאי אין הכוונה שהשכר נמדד לפי כמות התיבות שאומר, שהרי א"כ אין עדיפות לת"ת מתפילה או מניחום אבלים וביקור חולים וכדומה שמשמחן בדברים, דגם בהם מקבל שכר על כל תיבה ותיבה. אלא כוונתו שבתלמוד תורה יש חידוש שאין בשאר מצוות, שכל תיבה נחשבת כמצוה בפנ"ע ואינה רק חלק ממצווה אחת גדולה, והנפק"מ שיש לזה חשיבות גדולה יותר וע"כ אין מפסיקין ת"ת למצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. אבל בודאי שקיבול השכר נמדד לפי הרבה נתונים שונים שרק קל דעות יכול לחשבן, ופשוט)



*אין כוונתי ח"ו שהרב השואל הוא מקטני הדעת, אלא שפשוט שלא מודדים את עשיית רצון ה' לפי כמות מילים אלא לפי השקעה וטהרת הלב כמבואר בחז"ל, וממילא אלו שמפיצים חישובים שונים ומשונים לגבי כמות הטריליונים של מצוות שמספיקים בדקה אחת (ואם תורמים לאיזו קופה כמובן מכפילים את זה כנגד כל כלל ישראל שתורם...) אם כי בוודאי כוונתם לטובה לעורר המון העם לעשיית מצוות ואשריהם שמזכים הרבים, מ"מ אין זה מתאים לבר דעת.
ואולי כוונת הרב השואל לשאול האם יש חשיבות לכל תיבה ותיבה בתפילה כמו בת"ת, וע"ז יש להשיב שמעצם מה שכתב הגר"א שזו גופא מעלת ת"ת מוכח כמ"ש דהוא חידוש בת"ת שכל תיבה היא מצוה נפרדת, ולא שכוונתו לגבי קיבול השכר על אמירת תיבות הרבה.
דבריך נראים, אבל:
א. האם אדם שלא יכול ללמוד הרבה מסיבה מוצדקת, יקבל פחות שכר מאדם שלומד כל היום? לדבריך נראה שלא, ודומני שהמקובל הוא שכן (אומנם אין מביאין ראיה מן המקובל). ר"ל אם באמת המצווה היא הוצאת המילים מהפה, יתכן שמגבלת מהירות הדיבור, דומה למגבלה הנ"ל, ודין שניהם יהיה שווה.
ההנחה הזו לצערי מקובלת אצל אנשים שחושבים שהמצוות הם כמין מכונת ממתקים - מכניסים מצוות ויוצא שכר, וככל שמכניסים יותר מצוות ככה יוצא יותר שכר. אבל זה עיוות חמור של מהות עבודת ה'. האמת היא שמצוות הם הדרך לעבוד את ה', והשכר שהאדם מקבל הוא לפי כמה הוא עבד את ה', ולא לפי כמה מצוות הכניס למכונה, ולכן אין זה משנה כמה מצוות קיים אלא כמה עבד את בוראו והשתדל לעשות רצונו.
ועל אף שהדברים פשוטים לכל בר דעת, מ"מ למסתפק אביא שהדברים מפורשים בגמ' ברכות יז,א:
"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי (פירש"י עם הארץ) בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (פירש"י ושמא תאמר הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי והיה ממעיט ואין לו שכר) שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (פירש"י שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה).

וכן איתא בגמ' סנהדרין קו,ב שציינתי לעיל, וז"ל הגמ':
"אמר רב ארבע מאה בעיין בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין, וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא, ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא, ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן, אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב"


יש להוסיף שמי שמבין מהו השכר בעולם הבא הדברים מובנים לו מאליהם. שכר עוה"ב הוא לא מכוניות יוקרה ובתים יפים, וגם לא להבדיל יכולת לחדש חידושים מבריקים ולהתפלפל עם גדולי הדור בלימוד בלי גבאים שדוחפים החוצה (אם כי יש את זה גם כן אבל לא זה מהות השכר), אלא מהותו הוא השגת ידיעת ה', וככל שהאדם התקרב לה' בעוה"ז הרי שהוא יזכה לעוה"ב ליהנות הנאה עצומה מקרבה זו שהשיג ע"י עמלו בעוה"ז. מי שמבין זאת ממילא מבין שהמצוות אינן מכונה של "לחץ וקבל", אלא דרך להעלותו למצב נפשי של קרבה להקב"ה, וע"כ הכל תלוי בקרבת לבבו לאלקיו כמאמרם ז"ל רחמנא לבא בעי.




נ.ב. יש לי השערה שעיוות זה בהסתכלות על המצוות כעל אופציות טכניות להשגת שכר רוחני נוצר אצל חוגים מסויימים כריאקציה מתנועת החסידות. החסידות באה (בין השאר) לעקור את הטכנוקרטיה מהמצוות ולחזק את השייכות בין האדם לקונו (וכפי שאמרו: לא לירא מהשו"ע אלא לירא מהרבש"ע), וכתוצאה מכך היו שהקצינו וזלזלו בחשיבות הטכניקה של המצוות עם דקדוקיהן ופרטיהן כיון שבין כך הכל הולך אחר כוונת הלב, וכריאקציה לזה היו שהקצינו לכיוון השני והשרישו תודעה לפיה המצוות הם תוכנת מחשב שאם לא ממלאים בדיוק את כל הפרטים בתוכנה לא מושגת התוצאה הרצויה. איני יודע אם השערה זו נכונה, אבל אולי יש בה משהו מן האמת.

האמת - כמו תמיד - נמצאת באמצע: המצוות הם לא תוכנה אלא דרך לעבודת ה' ולקיום רצונו, אבל מאידך רצון הקב"ה שנקיים אותן בדיוק מדוקדק (כמו שנוהגים להבדיל עם תוכנה) ולא רק בצורה של "העיקר שהבנו את הרעיון הכללי".


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 01 אפריל 2019, 11:54

יאיר כתב:
31 מרץ 2019, 22:55
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 21:12
יאיר כתב:
31 מרץ 2019, 20:07

ראשית חייב לקיים מנהגו "אל תיטוש תורת אמך" אם יחליף לספרד רק בגלל ששם יש יותר מילים אולי ירויח קצת מזה אך ההפסד יהיה הרבה הרבה יותר גדול ויצא שכרו בהפסדו

אם אשכנזי וספרדי מכוונים אותו דבר (בהתחשב במצבם וכו') והספרדי אמר יותר מילים - פשוט לי שיקבל יותר שכר

אבל באותו זמן שהאשכנזי "חסך" הוא גם יכול ללמוד...ופשוט (לי בכל אופן)
השאלה נשארת לפי דבריך:
למרות שאיננו יודעים מתן שכרם של מצוות, מקובל שיש מצוות שמקבלים עליהם שכר גדול וכן להיפך.
וא"כ יוצא שמי ששמר על "אל תיטוש" קיים מצווה א', ומי שאמר את המילים הנוספות קיים מצווה ב', ולפי גודל המצווה יקבלו את שכרם, ושוב אין שכרם שווה. כנ"ל לעניין לימוד התורה שהצעת.
אסביר למרות שלדעתי הדברים פשוטים.

אדם שעושה כך בניגוד להלכה הרי הוא בגדר 'אין חוטא יוצא נשכר'

ולא יתכן כלל שיעבור על הלכה ועוד ירויח ממנה יותר ממה שהיה מרויח לולי שהיה עובר על ההלכה.

ואם תרצה להתעקש ולומר שאולי יקבל יותר שכר על יותר מילים שאמר
עדיין ודאי יענש על מה שעבר על ההלכה עונש כזה שכנראה יגרום לו להתחרט על מה שעשה...
לא ביקשתי לעבור על ההלכה, שאלתי היא עקרונית האם תיתכן קבלת שכר לאחד יותר מרעהו, מכורח הנסיבות (המציאותיות או ההלכתיות - דתיות במקרה דנן).


פותח הנושא
תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי תיובתא » 01 אפריל 2019, 11:57

מבקש אמת כתב:
01 אפריל 2019, 00:06
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 21:25
מבקש אמת כתב:
31 מרץ 2019, 19:04

ערביך ערבא צריך - וכי מישהו שיכול לומר מילים במהירות ומספיק יותר מילים של תלמוד תורה בדקה מקבל ע"ז יותר שכר? ומי שלוקח לו יותר זמן להרהר בכל דבר מקבל פחות שכר?

במחכ"ת נראה שכל החישוב הזה הנהוג לאחרונה לגבי מצוות (כמה מליארדים וטריליונים מספיקים בכך וכך זמן וכו') הוא מתאים לקטני הדעת*, ולא לבר דעת שמבין שאת השכר מקבלים על עשיית רצון ה', כל אחד לפי מה שה' רוצה ממנו. רק קל דעות יודע לחשב כמה שכר כל אחד מקבל על המצוות שעושה. וכמו ששנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים" (מנחות קי,א), וכן מעלת הראשונים היתה גדולה מהאחרונים אף שלמדו רק נזיקין והאחרונים ידעו ששה סדרים כיון ש"הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב" (סנהדרין קו,ב). והדברים פשוטים לכל בר דעת.

(וא"ת, מהו שכתב הגר"א בשנות אליהו שחלק ממעלת תלמוד תורה יותר משאר מצוות היא שבת"ת מקיים מצוה בכל תיבה ותיבה? ומהו שחישב החפץ חיים 200 תיבות בדקה? הביאור הוא, שבודאי אין הכוונה שהשכר נמדד לפי כמות התיבות שאומר, שהרי א"כ אין עדיפות לת"ת מתפילה או מניחום אבלים וביקור חולים וכדומה שמשמחן בדברים, דגם בהם מקבל שכר על כל תיבה ותיבה. אלא כוונתו שבתלמוד תורה יש חידוש שאין בשאר מצוות, שכל תיבה נחשבת כמצוה בפנ"ע ואינה רק חלק ממצווה אחת גדולה, והנפק"מ שיש לזה חשיבות גדולה יותר וע"כ אין מפסיקין ת"ת למצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. אבל בודאי שקיבול השכר נמדד לפי הרבה נתונים שונים שרק קל דעות יכול לחשבן, ופשוט)



*אין כוונתי ח"ו שהרב השואל הוא מקטני הדעת, אלא שפשוט שלא מודדים את עשיית רצון ה' לפי כמות מילים אלא לפי השקעה וטהרת הלב כמבואר בחז"ל, וממילא אלו שמפיצים חישובים שונים ומשונים לגבי כמות הטריליונים של מצוות שמספיקים בדקה אחת (ואם תורמים לאיזו קופה כמובן מכפילים את זה כנגד כל כלל ישראל שתורם...) אם כי בוודאי כוונתם לטובה לעורר המון העם לעשיית מצוות ואשריהם שמזכים הרבים, מ"מ אין זה מתאים לבר דעת.
ואולי כוונת הרב השואל לשאול האם יש חשיבות לכל תיבה ותיבה בתפילה כמו בת"ת, וע"ז יש להשיב שמעצם מה שכתב הגר"א שזו גופא מעלת ת"ת מוכח כמ"ש דהוא חידוש בת"ת שכל תיבה היא מצוה נפרדת, ולא שכוונתו לגבי קיבול השכר על אמירת תיבות הרבה.
דבריך נראים, אבל:
א. האם אדם שלא יכול ללמוד הרבה מסיבה מוצדקת, יקבל פחות שכר מאדם שלומד כל היום? לדבריך נראה שלא, ודומני שהמקובל הוא שכן (אומנם אין מביאין ראיה מן המקובל). ר"ל אם באמת המצווה היא הוצאת המילים מהפה, יתכן שמגבלת מהירות הדיבור, דומה למגבלה הנ"ל, ודין שניהם יהיה שווה.
ההנחה הזו לצערי מקובלת אצל אנשים שחושבים שהמצוות הם כמין מכונת ממתקים - מכניסים מצוות ויוצא שכר, וככל שמכניסים יותר מצוות ככה יוצא יותר שכר. אבל זה עיוות חמור של מהות עבודת ה'. האמת היא שמצוות הם הדרך לעבוד את ה', והשכר שהאדם מקבל הוא לפי כמה הוא עבד את ה', ולא לפי כמה מצוות הכניס למכונה, ולכן אין זה משנה כמה מצוות קיים אלא כמה עבד את בוראו והשתדל לעשות רצונו.
ועל אף שהדברים פשוטים לכל בר דעת, מ"מ למסתפק אביא שהדברים מפורשים בגמ' ברכות יז,א:
"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי (פירש"י עם הארץ) בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (פירש"י ושמא תאמר הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי והיה ממעיט ואין לו שכר) שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (פירש"י שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה).

וכן איתא בגמ' סנהדרין קו,ב שציינתי לעיל, וז"ל הגמ':
"אמר רב ארבע מאה בעיין בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין, וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא, ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא, ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן, אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב"


יש להוסיף שמי שמבין מהו השכר בעולם הבא הדברים מובנים לו מאליהם. שכר עוה"ב הוא לא מכוניות יוקרה ובתים יפים, וגם לא להבדיל יכולת לחדש חידושים מבריקים ולהתפלפל עם גדולי הדור בלימוד בלי גבאים שדוחפים החוצה (אם כי יש את זה גם כן אבל לא זה מהות השכר), אלא מהותו הוא השגת ידיעת ה', וככל שהאדם התקרב לה' בעוה"ז הרי שהוא יזכה לעוה"ב ליהנות הנאה עצומה מקרבה זו שהשיג ע"י עמלו בעוה"ז. מי שמבין זאת ממילא מבין שהמצוות אינן מכונה של "לחץ וקבל", אלא דרך להעלותו למצב נפשי של קרבה להקב"ה, וע"כ הכל תלוי בקרבת לבבו לאלקיו כמאמרם ז"ל רחמנא לבא בעי.




נ.ב. יש לי השערה שעיוות זה בהסתכלות על המצוות כעל אופציות טכניות להשגת שכר רוחני נוצר אצל חוגים מסויימים כריאקציה מתנועת החסידות. החסידות באה (בין השאר) לעקור את הטכנוקרטיה מהמצוות ולחזק את השייכות בין האדם לקונו (וכפי שאמרו: לא לירא מהשו"ע אלא לירא מהרבש"ע), וכתוצאה מכך היו שהקצינו וזלזלו בחשיבות הטכניקה של המצוות עם דקדוקיהן ופרטיהן כיון שבין כך הכל הולך אחר כוונת הלב, וכריאקציה לזה היו שהקצינו לכיוון השני והשרישו תודעה לפיה המצוות הם תוכנת מחשב שאם לא ממלאים בדיוק את כל הפרטים בתוכנה לא מושגת התוצאה הרצויה. איני יודע אם השערה זו נכונה, אבל אולי יש בה משהו מן האמת.

האמת - כמו תמיד - נמצאת באמצע: המצוות הם לא תוכנה אלא דרך לעבודת ה' ולקיום רצונו, אבל מאידך רצון הקב"ה שנקיים אותן בדיוק מדוקדק (כמו שנוהגים להבדיל עם תוכנה) ולא רק בצורה של "העיקר שהבנו את הרעיון הכללי".
דבריך נאים כרגיל, והמורם מהם הוא שג'וג'ו בעל המשאית, ישב בג"ע לצד גדולי עולם, או אף במקום גבוה מהם, אמת?


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 901
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 171 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי יאיר » 01 אפריל 2019, 12:04

מהתחלה. אני לא מבין את הספק.

איזה צד יש שמי שאמר יותר מילים לא יקבל יותר שכר??

ודאי שגם בתפילה הדבר תלוי במילים, בזמן ובהשקעה שמשקיע (כ"ש שמכוון וכ"ש כראוי) באמירתן!

ממש לא מובן לי כיצד ניתן לומר לא כך.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי מבקש אמת » 01 אפריל 2019, 17:47

יאיר כתב:
01 אפריל 2019, 12:04
מהתחלה. אני לא מבין את הספק.

איזה צד יש שמי שאמר יותר מילים לא יקבל יותר שכר??

ודאי שגם בתפילה הדבר תלוי במילים, בזמן ובהשקעה שמשקיע (כ"ש שמכוון וכ"ש כראוי) באמירתן!

ממש לא מובן לי כיצד ניתן לומר לא כך.
הצד (והאמת) הוא מה שאמרו חז"ל: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים".


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי מבקש אמת » 01 אפריל 2019, 17:51

תיובתא כתב:
01 אפריל 2019, 11:57
מבקש אמת כתב:
01 אפריל 2019, 00:06
תיובתא כתב:
31 מרץ 2019, 21:25
דבריך נראים, אבל:
א. האם אדם שלא יכול ללמוד הרבה מסיבה מוצדקת, יקבל פחות שכר מאדם שלומד כל היום? לדבריך נראה שלא, ודומני שהמקובל הוא שכן (אומנם אין מביאין ראיה מן המקובל). ר"ל אם באמת המצווה היא הוצאת המילים מהפה, יתכן שמגבלת מהירות הדיבור, דומה למגבלה הנ"ל, ודין שניהם יהיה שווה.
ההנחה הזו לצערי מקובלת אצל אנשים שחושבים שהמצוות הם כמין מכונת ממתקים - מכניסים מצוות ויוצא שכר, וככל שמכניסים יותר מצוות ככה יוצא יותר שכר. אבל זה עיוות חמור של מהות עבודת ה'. האמת היא שמצוות הם הדרך לעבוד את ה', והשכר שהאדם מקבל הוא לפי כמה הוא עבד את ה', ולא לפי כמה מצוות הכניס למכונה, ולכן אין זה משנה כמה מצוות קיים אלא כמה עבד את בוראו והשתדל לעשות רצונו.
ועל אף שהדברים פשוטים לכל בר דעת, מ"מ למסתפק אביא שהדברים מפורשים בגמ' ברכות יז,א:
"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי (פירש"י עם הארץ) בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (פירש"י ושמא תאמר הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי והיה ממעיט ואין לו שכר) שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (פירש"י שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה).

וכן איתא בגמ' סנהדרין קו,ב שציינתי לעיל, וז"ל הגמ':
"אמר רב ארבע מאה בעיין בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין, וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא, ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא, ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן, אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב וה' יראה ללבב"


יש להוסיף שמי שמבין מהו השכר בעולם הבא הדברים מובנים לו מאליהם. שכר עוה"ב הוא לא מכוניות יוקרה ובתים יפים, וגם לא להבדיל יכולת לחדש חידושים מבריקים ולהתפלפל עם גדולי הדור בלימוד בלי גבאים שדוחפים החוצה (אם כי יש את זה גם כן אבל לא זה מהות השכר), אלא מהותו הוא השגת ידיעת ה', וככל שהאדם התקרב לה' בעוה"ז הרי שהוא יזכה לעוה"ב ליהנות הנאה עצומה מקרבה זו שהשיג ע"י עמלו בעוה"ז. מי שמבין זאת ממילא מבין שהמצוות אינן מכונה של "לחץ וקבל", אלא דרך להעלותו למצב נפשי של קרבה להקב"ה, וע"כ הכל תלוי בקרבת לבבו לאלקיו כמאמרם ז"ל רחמנא לבא בעי.




נ.ב. יש לי השערה שעיוות זה בהסתכלות על המצוות כעל אופציות טכניות להשגת שכר רוחני נוצר אצל חוגים מסויימים כריאקציה מתנועת החסידות. החסידות באה (בין השאר) לעקור את הטכנוקרטיה מהמצוות ולחזק את השייכות בין האדם לקונו (וכפי שאמרו: לא לירא מהשו"ע אלא לירא מהרבש"ע), וכתוצאה מכך היו שהקצינו וזלזלו בחשיבות הטכניקה של המצוות עם דקדוקיהן ופרטיהן כיון שבין כך הכל הולך אחר כוונת הלב, וכריאקציה לזה היו שהקצינו לכיוון השני והשרישו תודעה לפיה המצוות הם תוכנת מחשב שאם לא ממלאים בדיוק את כל הפרטים בתוכנה לא מושגת התוצאה הרצויה. איני יודע אם השערה זו נכונה, אבל אולי יש בה משהו מן האמת.

האמת - כמו תמיד - נמצאת באמצע: המצוות הם לא תוכנה אלא דרך לעבודת ה' ולקיום רצונו, אבל מאידך רצון הקב"ה שנקיים אותן בדיוק מדוקדק (כמו שנוהגים להבדיל עם תוכנה) ולא רק בצורה של "העיקר שהבנו את הרעיון הכללי".
דבריך נאים כרגיל, והמורם מהם הוא שג'וג'ו בעל המשאית, ישב בג"ע לצד גדולי עולם, או אף במקום גבוה מהם, אמת?
למה לא? הרי כבר שנינו (ב"ב י,ב) שבעולם האמת "עליונים למטה ותחתונים למעלה" ומדובר גם על אנשים שמצד דרגתם הרוחנית היו נחשבים בעולם הזה עליונים יותר מאחרים, ובעוה"ב הם פחות מהם (כמבואר בתוס' שם בשם הגאונים).

וזה לשון המסילת ישרים בסופו: "וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה, וכתיב כל פעל ה' למענהו. ואומר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך"

(כמובן הדברים אמורים בתנאי שג'וג'ו בעל המשאית עשה כל אשר ביכולתו והשקיע את כל מאמציו לעבוד את בוראו כמו גדול הדור)


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 637
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 192 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי פרלמן משה » 01 אפריל 2019, 18:23

בלי קשר אם כל תיבה מצוה או לא, ברור שמשך הזמן שמתפללים נחשב הכל בכלל מצוות תפילה, ואיכא מעלה למאריך בתפילתו.
ומה ששואל דלפי"ז נמצא שמי שנוסחו ארוך יותר יקבל שכר, הקב"ה יודע איך לחשב שכר ועונש, ולא מחמת שנוסחא זו קצרה שכרה פחות.
ויפה ציין @מבקש אמת שגו'גו' יכול להיות חסיד כגדול הדור... כמש"כ המס"י ומביא הכתוב "בכל דרכיך דעהו וג'"


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 901
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 171 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שכר על כל מילה ומילה בתפילה

שליחה על ידי יאיר » 01 אפריל 2019, 19:16

מבקש אמת כתב:
01 אפריל 2019, 17:47
יאיר כתב:
01 אפריל 2019, 12:04
מהתחלה. אני לא מבין את הספק.

איזה צד יש שמי שאמר יותר מילים לא יקבל יותר שכר??

ודאי שגם בתפילה הדבר תלוי במילים, בזמן ובהשקעה שמשקיע (כ"ש שמכוון וכ"ש כראוי) באמירתן!

ממש לא מובן לי כיצד ניתן לומר לא כך.
הצד (והאמת) הוא מה שאמרו חז"ל: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים".
אשאל פשוט. אחד שמתפלל בכוונה 20 מילים בדקה ואחד שמתפלל 100 מילים ב-5 דקות יקבלו אותו שכר?!

הרי על זה מדובר וברור שזה שאמר 100 מילים יקבל יותר שכר.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים