"נפשי כעפר לכל תהיה" הכוונה הנכונה

יעקב שלם

משתמש ותיק
מסקר אישי שעשיתי כל אחר מבין שזה תפילה שנזכה לענוה מופלגת
דא עקא שתוס' בברכות יז. מפרש שלזרעו לא תהיה כליה כמו עפר שקיים לעולם
ובמהרש"א שם שהאויבים יחשיבוהו כעפר ולא ירעו לו

מה המקור של הפירוש המקובל
ואמנם זה נראה יותר פשוט לפרק כך מפני מה נמנעו תוס' והמהרשא מלפרש כך
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נהגתי לכוון ב' הכוונות בתיבות אלו, ובוודאי גם לכוונה הפשוטה יש מקור.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ספר אבודרהם- שמונה עשרה

ונפשי כעפר לכל תהיה, הוא מוסיף על ושפתותי מדבר מרמה. כלומר לא מבעיא שאני שואל מניעת הדבור של מרמה אלא אף אני שואל להיות כעפר לפני הכל, והטעם, לרמוז כמו שהעפר הכל רומסים אותו ברגליהם ועולה על ראשיהם וגם לסוף הכל צריכים לו כך המשפיל עצמו בעולם הזה יהיה לראש לעולם הבא.


ספר חובות הלבבות שער ו - שער הכניעה פרק י

ואמרו: מאד מאד הוי שפל רוח, ואמרו: יהי אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז, לפיכך זכה קנה לחתך ממנו קולמוס לכתב בו ספר תורה, תפלין ומזוזות. והרביעי, שהוא בעניני העוה"ב, כי הנכנע קרוב להשיג החכמה, בהמשכו אחרי החכמים והכנעו להם והליכתו אליהם, כמו שנאמר הולך את חכמים יחכם, ואמרו רז"ל: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. והאלהים יעזר לו על החכמה, כמו שנאמר: ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו. ומי שהוא גבה לב, לא תתקיים בידו חכמה על אמתתה, ולא יגיע אל תכלית ידיעה ברורה, מפני שמתנשא מלכת אל אנשי החכמה והתורה, כמו שנאמר: רשע כגובה אפו בל ידרש וגו'. והחמישי, כי הנכנע ממהר למעשה העבודה בחריצות ובזריזות, איננו מתגאה בהם ולא בוזה שום דבר מהם, כמו שאמרו רז"ל: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. והמתגאה בעצמו מתאחר מעשות העבודה לרום לבבו ולגסות רוחו, ואיננו מרגיש עד אשר יפול וישפל, כמו שאמר: אמור למלך ולגבירה השפילו שבו, ואמר: שש הנה שנא ה', ואמר: עינים רמות וגו'. והששי, כי מעשה הנכנע מקובל אצל האלהים, כמו שאמר: זבחי אלהים רוח נשברה, ועוונו נמחל מהרה, כשהוא שב ממנו, כמ"ש: ומודה ועוזב ירוחם, ונאמר: כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושיע. ואלה עשרת שרשי הכניעה יתבאר לך מהם, אחי, שאר מעלות המדה החשובה הזאת העליונה הרמה, אשר לא זכרתים בשער הזה. וזכר מה שהעירותיך עליו מהם ושימנו נגד עיניך וחשב בו תמיד והשתדל לקנותו ופקדהו עם נפשך ומדותיך תדיר, והעזר באלהים עליו, ושאל אותו ממנו, להתקרב אליו ולהגיע לרצונו, אולי יישירך לו ויכין לך הדרך אליו,
כמו שמתפללים החסידים אחר תפלתם: אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה.

וכמו כן האריך בזה השל"ה בכמה מקומות.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בדברי התוס' בברכות הנ"ל יש לציין ללשון הרמב"ם באיגרת תימן שבקרא "והיה זרעך כעפר הארץ" יש הבטחה על קיום ישראל וז"ל: וכבר הבטיח הקב"ה ליעקב ע"ה שאע"פ שישתעבדו האומות בזרעו ויענו אותם ויגברו עליהם, הם ישארו ויעמדו והמשתעבדים בהם יחלופו ויאבדו, כמו שנא' "והיה זרעך כעפר הארץ" כלומר אע"פ שהם נתונים למרמס ולמרפס כעפר הזה שהכל דורסים אותו, סוף שיגברו וינצחו, וכן ע"ד הנמשל, כמו שהעפר באחריתו יעלה על הדורסים אותו וישאר הוא, והדורסים לא יעמדו, עכ"ל.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח למגיבים
רציתי ללבן פרט אחד
האם זה שתוס' נמנעו מלפרש כך זה אומר שזה דרגה גבוהה שאין ראוי לבקש עליה ככלל = לכל הציבור
מעין דובר שקרים לא יכון לנגד עיני
או שתוס אחזו שזה הפשט האמיתי
 
חלק עליון תַחתִית