ייעוץ תורני
משתמש ותיק
ראיתי שכתבו בספרי הפוסקים הספרדים שאשה תברך שלא עשני שפחה.
מישהו יודע למה אצל האשכנזים לא נהגו כן אלא אומרות שלא עשני עבד?
מישהו יודע למה אצל האשכנזים לא נהגו כן אלא אומרות שלא עשני עבד?
אכן הן אומרות שלא עשאני גויהיוסף יוסף אמר:[highlight=yellow]אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???[/highlight]
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.
ערומים ועוורים זה על הרבים, שם ודאי הנוסח הוא בלשון זכר אבל בגוי ועבד הנוסח הוא בלשון יחיד שכל אחד אומר על עצמו בלבד והיה ראוי לומר גויה, שפחהיצחק אמר:אכן הן אומרות שלא עשאני גויהיוסף יוסף אמר:[highlight=yellow]אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???[/highlight]
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.
יצחק אמר:ערומים ועוורים זה על הרבים, שם ודאי הנוסח הוא בלשון זכר אבל בגוי ועבד הנוסח הוא בלשון יחיד שכל אחד אומר על עצמו בלבד והיה ראוי לומר גויה, שפחהיצחק אמר:אכן הן אומרות שלא עשאני גויהיוסף יוסף אמר:[highlight=yellow]אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???[/highlight]
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.
יצחק אמר:לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)
כתבתי שא"א לומר בלשון רבים שלא עשאנו עבדים כי גם עבדים מתפללים איתנו בבית הכנסת.נדיב לב אמר:לא הבנתייצחק אמר:לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)
יצחק אמר:כתבתי שא"א לומר בלשון רבים שלא עשאנו עבדים כי גם עבדים מתפללים איתנו בבית הכנסת.נדיב לב אמר:לא הבנתייצחק אמר:לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)
מה יועיל מה שהעבד אינו אומר את הברכה הזו?! סו"ס הציבור אומרים על הציבור והעבד בכלל הציבור.נדיב לב אמר:ואז מה?
שלא עשאנו עבדים יתפרש: את כל אלה שאינם עבדים בתוך הציבור [highlight=yellow]שהלא העבד עצמו לא אומר ברכה זו[/highlight]
יצחק אמר:מה יועיל מה שהעבד אינו אומר את הברכה הזו?! סו"ס הציבור אומרים על הציבור והעבד בכלל הציבור.נדיב לב אמר:ואז מה?
שלא עשאנו עבדים יתפרש: את כל אלה שאינם עבדים בתוך הציבור [highlight=yellow]שהלא העבד עצמו לא אומר ברכה זו[/highlight]
לי היה קשה על מה שכתבתי קושיא אחרת, למה עכ"פ לא אומרים שלא עשאנו גוים, כי הרי גוים הם ודאי לא בכלל הציבור, אבל י"ל אגב עבדים
יעבץ אמר:אשמח למ"מ בנושא זה ולא סברות בעלמא.
ומה שנכתב כאן לא הבנתי. יהיה איך שיהיה הטעם לחילוק במטבע הברכה, וודאי שברכת פוקח עוורים מנוסחת באופן כללי ובדין שיהיה הנוסח עוורים ערומים וכיו"ב.
אולם מטבע שלא עשני גוי ועבד הוא לשון אישי. ולא מתאים לכאו' להגיד גוי ועבד במקום גויה ושפחה. וצ"ע.
אני מניח מבלי לעיין שהטעם הוא שלא נזכר נוסח זה בגמ' ואין לנו לחדש נוסח משלנו. [highlight=yellow]ואכן נראה שבזמן חז"ל לא היו הנשים אומרות ברכות אלו.[/highlight]
ובמיוחד מפליא שאפי' נוסח מודה אני שאין בן שום קדושה בעיקר הנוסח, ובסידורי הספרדים אכן כתוב מודה אני בפת"ח הדל"ת, אצל האשכנזים כתיב וקרי מודה בסגו"ל אף לנשים. ולמה ידברו לשון עלגים לפני המלך??
ייעוץ תורני אמר:ראיתי שכתבו בספרי הפוסקים הספרדים שאשה תברך שלא עשני שפחה.
מישהו יודע למה אצל האשכנזים לא נהגו כן אלא אומרות שלא עשני עבד?
יוספזון אמר:הברכה שלא עשני עבד מברכים מאותו סיבה שמברכים שלא עשני אשה, כי אשה יש לה הרבה פחות מצוות מגבר, והוא הדין עבד. משא"כ שפחה יש לה אותה מצוות כמו שיש לאשה. זה ממה שעלה בזכרוני.
ולכן מברכות שלא עשני גוי, כי הוא פטור מכל המצוות, משא"כ אשה חייבת בכל המצוות חוץ ממצות עשה שהזמן גרמא.
יש כאן טעות לוגית מכיון ששפחה זה לא נחשב "שהיא לא היתה היא" מכיון שעבדות היא מצב מסויםבמבי אמר:זכור לי שראיתי אולי בשם החזון איש, שבאותו מידה שהיא לא נוצרה שפחה היא גם לא נוצרה עבד,
שאילו היא לא היתה היא, היא היתה יכולה להיות בין זכר ובין נקיבה.
נדיב לב אמר:האמת שגם חשבתי כך
והסברא שבזמן חז"ל נשים פחות ידעו לקרוא