האם ניתן לעשות תנאי בתפילה למפרע?

במבי

משתמש ותיק
האם ניתן לעשות תנאי בתפילה למפרע?

ואפרט - לדוגמא אם ביום כיפור אזכיר את אותיות הא' ב' ואתנה לכשארצה שיצטרפו האותיות לתפילה למפרע וא"כ כל השנה אוכל להתפלל ולכוון שהתפילה תחול למפרע  ולזכות בתפילה עם חשיבות של יום כיפור?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
במחילה מכבוד תורתו
לא זכיתי לרדת לעומק דעתו
משהו מאד מוזר מה זה קשור לתנאי למפרע,
והאם לעתיד זה כן עוזר ?? אולי תיכנס מחר לבית כנסת ותתחיל להגיד את הא"ב ותגיד שיצטרף לתפילת שחרית, או במקום לעשות ברכה תגיד א"ב ותגיד שיצטרף לברכה,
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ישיבה אמר:
במחילה מכבוד תורתו
לא זכיתי לרדת לעומק דעתו
משהו מאד מוזר מה זה קשור לתנאי למפרע,
והאם לעתיד זה כן עוזר ?? אולי תיכנס מחר לבית כנסת ותתחיל להגיד את הא"ב ותגיד שיצטרף לתפילת שחרית, או במקום לעשות ברכה תגיד א"ב ותגיד שיצטרף לברכה,

אם יש את התנאי של הבוטצ'אצ'ער בהזכרת שם ה' בכוונה אף שהאדם בפועל לא כיוון בהזכרת שם ה'  מדוע שלא יועיל גם תנאי מעין זה?
 

דורדיא

משתמש ותיק
התנאי של הבוטשאטאש'ר (לא נראה לי בוטצאטצ..)
זה יותר גילוי דעת מאשר תנאי,
היינו כל פעם שאזכיר שם אדנות כוונתי לאדון הכל וכו'.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
במבי אמר:
בן ישיבה אמר:
במחילה מכבוד תורתו
לא זכיתי לרדת לעומק דעתו
משהו מאד מוזר מה זה קשור לתנאי למפרע,
והאם לעתיד זה כן עוזר ?? אולי תיכנס מחר לבית כנסת ותתחיל להגיד את הא"ב ותגיד שיצטרף לתפילת שחרית, או במקום לעשות ברכה תגיד א"ב ותגיד שיצטרף לברכה,

אם יש את התנאי של הבוטצ'אצ'ער בהזכרת שם ה' בכוונה אף שהאדם בפועל לא כיוון בהזכרת שם ה'  מדוע שלא יועיל גם תנאי מעין זה?
אתה לא מוצא הבדל בין להזכיר את שם ה' כדבעי ועל זה מתנה כוונתו ובין אותיות שאינם תחביר של משפט כלשהו
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדינו העצני אמר:
יש עצה מהחיד"א שאם אדם מתפלל בלא מניין יחשב לו שהתפלל במניין!
וזו העצה: בזמן שאדם מתפלל בעשרה יאמר (בשומע תפילה או באלקי נצור) יהי רצון שאם אצטרך להתפלל ביחיד יעלה לי כאילו התפללתי במניין.
וההבנה בזה לענ"ד, כיון שהוא כעת מתפלל על זה במניין עשרה, אז כביכול התפילה שלו גם ביחיד! תכנס להיכל שבו נכנסות תפילות במניין!!!.

וא"כ יש מקור לרעיון שלי.
 

עדינו העצני

משתמש רגיל
במבי אמר:
עדינו העצני אמר:
יש עצה מהחיד"א שאם אדם מתפלל בלא מניין יחשב לו שהתפלל במניין!
וזו העצה: בזמן שאדם מתפלל בעשרה יאמר (בשומע תפילה או באלקי נצור) יהי רצון שאם אצטרך להתפלל ביחיד יעלה לי כאילו התפללתי במניין.
וההבנה בזה לענ"ד, כיון שהוא כעת מתפלל על זה במניין עשרה, אז כביכול התפילה שלו גם ביחיד! תכנס להיכל שבו נכנסות תפילות במניין!!!.

וא"כ יש מקור לרעיון שלי.
היה לך לצטט מה שנכתב שם בהמשך האשכול (היינו שהמקור הוא מקדמונים).
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ועפ"ז יש להוסיף שיש ללמד דבר זה לכל חתן שזה מה שיתפלל בעת חופתו (שאז לכ' הוא אף יותר מנעילה)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין לי ראיה ברורה, אך השבט מוסר כותב:

בני, הוי זהיר שתהיה מי׳ ראשונים בבית הכנסת, להיותך נוטל שכר כנגד כולם, .......... בני, הוי זהיר בהכנסת כלה לחופה ולשמח חתן, שכל המשמחו כאילו קבל תורה מהר סיני, שנאמר ויתן אל משה ככלותו. כלתו כתיב ודאי, יום שנתנה תורה כיום שנכנסה כלה לחופה.  (פרק טז')


ומשמע שמדמים את שעת החופה למתן תורה שאז בעצם קבלנו הגדרה של "יהודים" ומסתמא גם נשמה של יהודים ומובן שרגע זה גדול מאד ואולי אכן אף יותר מנעילה שהרי גם לגבי בר מצווה שאז יורדת נשמה לנער, מובא שיש להתפלל שתכנס בו נשמה קדושה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
במבי אמר:
בן ישיבה אמר:
במחילה מכבוד תורתו
לא זכיתי לרדת לעומק דעתו
משהו מאד מוזר מה זה קשור לתנאי למפרע,
והאם לעתיד זה כן עוזר ?? אולי תיכנס מחר לבית כנסת ותתחיל להגיד את הא"ב ותגיד שיצטרף לתפילת שחרית, או במקום לעשות ברכה תגיד א"ב ותגיד שיצטרף לברכה,
אם יש את התנאי של הבוטצ'אצ'ער בהזכרת שם ה' בכוונה אף שהאדם בפועל לא כיוון בהזכרת שם ה'  מדוע שלא יועיל גם תנאי מעין זה?
גם התנאי של הבוטשאטאש'ר אינו מועיל לחשוב כאילו כיוון בהזכרת השם,
וכמו שמעיד הוא עצמו, שאינו מועיל להזכרת השמות בקרי"ש שבהם הכוונה מעכבת,
כל התועלת בזה היא רק לעניין הקבלי של הזכרת שמו יתברך בלא הקדשה וכוונה לשם השם, ולזה מועיל תנאי מראש, שמקשר את כל ההזכרות להיה הווה ויהיה וכו',
אבל לא שייחשב באמת כאילו כיון בזה באותה השעה, ופשוט.
 
חלק עליון תַחתִית