מיהו מחברו של 'נשמת כל חי'

פיניפיני

משתמש ותיק
זכור לי שיש מחלוקת בנידון מיהו המחבר ויש שרצו לומר שחברו שמעון - פטר הראשון(?) ורש"י אמר שאסור לומר כן
זכור לי שמובא דבר כזה במחזור ויטרי אך לא מצאתיו 
אשמח אם מישהו יוכל להביא לי את המקור
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
מתוך המכלול
מקורו של הפיוט נתון במחלוקת. הפיוט, בנוסח הקרוב לזה המופיע כיום בסידורים, נמצא כבר במשנה תורה לרמב"ם ובדילוגים של וכו' בסדר רב עמרם גאון (הקטע מ"מי ידמה לך" עד "ובקרב קדושים תתהלל" חסר לגמרי מסדר רב עמרם גאון). חלק מתפילת נשמת כל חי, הפותח במלים "ואילו פינו מלא שירה כים", תוקן בזמן המשנה[3], והשתמשו בו לברכת הגשמים[4]. חלקים אחרים של התפילה מוזכרים כבר בתלמוד במסכת פסחים קי"ח שם מצוינת דעת רבי יוחנן ש"ברכת השיר", שעל פי המשנה יש לאומרו בליל הסדר, הוא מ"נשמת כל חי" עד "לך לבדך אנחנו מודים", שהוא החלק הראשון של תפילת נשמת בנוסח של הסידורים בימינו. הדעות חלוקות האם רבי יוחנן התכוון לכל תפילת נשמת ורק ציין חלק ממנה, התכוון שרק את החלק הראשון של נשמת יש לומר בליל הסדר, אולם הכיר את כל תפילת נשמת, או שמא כלל לא הכיר את כל תפילת נשמת כיחידה אחת.

על פי הדעה האחרונה, תפילת נשמת השלמה הורכבה בתקופת הגאונים משלושה חלקים:

מ"נשמת כל חי" עד "לך לבדך אנחנו מודים" - שהיה לפי דעת רבי יוחנן "ברכת השיר" של ליל הסדר.
מ"אילו פינו מלא שירה כים" עד "כל קומה לך תשתחווה" או עד "ועני ואביון מגוזלו" שהיה חלק מתפילת ההודאה על הגשמים של רבי יוחנן בתלמוד[5].
מ"כל פה לך יודה" עד "עבדך משיחך" - תוספת של הגאונים
יש המייחסים את חיבור התפילה השלמה לשמעון כלשהו בהתאם לאות הראשונה של חמישה חלקים בתפילה, מהסוף להתחלה: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה עזרונו, ואילו פינו, נשמת. בהתאם יש המייחסים את התפילה לתנא שמעון בן שטח. אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישו. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל.

המשפט "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע" בעייתי לשתי דעות אלו, שכן הוא נשמע כמכוון ישירות כנגד ישו הנוצרי. על פי הסברה ששמעון בן שטח כתב את התפילה, יש המשערים שהמשפט נוסף בתקופה מאוחרת יותר, לאחר הופעת הנצרות. המציינים שהתפילה נכתבה על ידי פטרוס אומרים שהוא הכניס את המשפט בכוונה לתוך התפילה כדי להראות שהוא קיבל את הנצרות רק מן השפה ולחוץ.

לפי האבודרהם, שם המחבר הוא "יצחק" בהתאם לראשי התיבות של ישרים, צדיקים, חסידים וקדושים, ושם אשתו הוא "רבקה", בהתאם לראשי התיבות תתרומם, תתברך, תתקדש, תתהלל.

סגולת הפיוט
 

פיניפיני

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכימא דיהודאי אמר:
אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישו. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל.
היכן זה מובא במחזור ויטרי? ראיתי בעבר את המחזור ויטרי ואיני מוצאו
 

יושב אהל

משתמש רגיל
מצאתי גם כאן

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=7&t=1820&p=28573&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%98%D7%A8#p28573

ואולי באמת הצעה למנהלים לצרף את 2 אשכולות
 

יושב אהל

משתמש רגיל
פיניפיני אמר:
חכימא דיהודאי אמר:
אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישו. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל.
היכן זה מובא במחזור ויטרי? ראיתי בעבר את המחזור ויטרי ואיני מוצאו
אם איני טועה זה במחזור ויטרי על פסח לגבי אמירת נשמת בליל הסדר
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אהל אמר:
פיניפיני אמר:
חכימא דיהודאי אמר:
אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישו. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל.
היכן זה מובא במחזור ויטרי? ראיתי בעבר את המחזור ויטרי ואיני מוצאו
אם איני טועה זה במחזור ויטרי על פסח לגבי אמירת נשמת בליל הסדר
תודה על המ"מ, אכן שם במחזור ויטרי בסי' שכה כתב בשם רבינו תם ששמעון כיפא תיקן את סדר יום הכיפורים 'אתן תהלה' כך שיכול להיות שר"ת יסבור גם שתיקן את נשמת
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי עתה שני חידושים בעיני ב'סידור חסידי אשכנז' [ירושלים תשל"ב]:
א. עד עתה לא ראיתי שיש א' מהראשונים שאומר במפורש ששמעון כיפא חיבר את נשמת אלא שהמח"ו הביא ש'יש אומרים' והנ"ל הביא כך בשם ר' יודא ב"ר יעקב [מתלמידי רבי יהדה החסיד].
ב. עוד כתב שם שתפילת 'אהבה רבה' בשחרית י"א ששמעון כיפא יסדו!

הצג קובץ מצורף סידור חסידי אשכנז.pdf
 

פיניפיני

משתמש ותיק
פותח הנושא
פיניפיני אמר:
ב. עוד כתב שם שתפילת 'אהבה רבה' בשחרית י"א ששמעון כיפא יסדו!
זה קצת דוחק לומר כן כיון דבברכות י'א רואים שבמקדש כבר אמרו אהבה רבה [אכן סתירה זה לא כיון ששמעון כיפא היה בזמן ביהמ"ק אך זה קצת דוחק]
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
פיניפיני אמר:
ב. עוד כתב שם שתפילת 'אהבה רבה' בשחרית י"א ששמעון כיפא יסדו!
זה קצת דוחק לומר כן כיון דבברכות י'א רואים שבמקדש כבר אמרו אהבה רבה [אכן סתירה זה לא כיון ששמעון כיפא היה בזמן ביהמ"ק אך זה קצת דוחק]

יש הבדל בין חיבור הברכה שזה אכן נעשה קודם ובין יסוד הברכה כחלק מהתפילה
 

פיניפיני

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
פיניפיני אמר:
פיניפיני אמר:
ב. עוד כתב שם שתפילת 'אהבה רבה' בשחרית י"א ששמעון כיפא יסדו!
זה קצת דוחק לומר כן כיון דבברכות י'א רואים שבמקדש כבר אמרו אהבה רבה [אכן סתירה זה לא כיון ששמעון כיפא היה בזמן ביהמ"ק אך זה קצת דוחק]

יש הבדל בין חיבור הברכה שזה אכן נעשה קודם ובין יסוד הברכה כחלק מהתפילה
לא הבנתי מה התשובה
 
 
חלק עליון תַחתִית