דף 1 מתוך 1

תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 14:10
על ידי במבי
תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" (ישעיה סא-ג) וא"כ אמאי אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר"?

אך אולי שבחי הקדיש הינם בלה"ק ואז לא הווי כפל לשון

ואכן גם בברוך שאמר מסיימים "מלך משובח ומפואר,

ויונתן תרגם את מילת "מלוכה" - ל"תושבחא" (שם סב-ג) ואת המילה "תהילה" ל"תושבחתא" (שם שם ז') וא"כ אף אם שבחי הקדיש הם בארמית אינו כפל לשון.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 14:41
על ידי בן של רב
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 15:32
על ידי yosf
בחייכון וביומיכון, כפל לשון בשתי לשונות לחזק הענין. וכאלה רבים בכתובים: הנה בשמים עדי, וסהדי במרומים. ושלומך, יגדל נצח. [תשובת הרשב"א ח"ה ס' נד].וצרף לכאן.
ובאמת דע"פ הסוד יש בזה טעם גדול
וע' גם במגיד מישרים [ה תולדות ה ד"ה אבל רזא דמילתא] דמסדר הי"ס כסדר, ע"ש ותרו"צ.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 16:06
על ידי מתחזק
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
מה הקשר?
לכאורה הפירוש הוא כך. לשבח אדם או דבר מסויים. פירושו הוא שאנו לוקחים דבר שעד עתה היה סגור ואנו מגלים אותו כביכול פותחים ומרחיבים אותו. הדבר או האיש נפרש לעינינו.
כך גם בגלי הים הגל מגיע כשכולו נד אחד של מים עד שבשיא הגל הוא נשבר ומתפוצץ.
[שבח דומה קצת לשפך]
כתבתי בקצרה בתקווה להבנה.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 18:12
על ידי הכהן
במבי כתב:
29 יולי 2019, 14:10
אך אולי שבחי הקדיש הינם בלה"ק
לפי זה צריך להיות הניקוד:
יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבֵּחַ וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרו‍ֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֵּה וְיִתְהַלֵּל

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 21:34
על ידי מתחזק
בן של רב כתב:
29 יולי 2019, 14:41
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
 

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 23:10
על ידי במבי
מתחזק כתב:
29 יולי 2019, 16:06
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
ואולי התכוונת ל - משביח שאון ימים (תהילים סה-ח)
ומפרשי הפשט מפרשים שם תשבחם היינו תשפילם ! והוא מהמילים המתהפכות, ולתוספת דוגמאות עיינו: 

viewtopic.php?f=6&t=4047

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 29 יולי 2019, 23:33
על ידי מתחזק
במבי כתב:
29 יולי 2019, 23:10
מתחזק כתב:
29 יולי 2019, 16:06
אם כבר עוסקים ב'ישתבח'
תמיד התקשיתי מה הקשר בין שבח במובן הפשוט למה שכתוב בפסוק בשוא גליו אתה 'תשבחם' ויש עוד פסוק כעין זה. דהיינו שבח מלשון שבירה.
ואולי התכוונת ל - משביח שאון ימים (תהילים סה-ח)
ומפרשי הפשט מפרשים שם תשבחם היינו תשפילם ! והוא מהמילים המתהפכות, ולתוספת דוגמאות עיינו: 

viewtopic.php?f=6&t=4047&p=48139&hilit= ... %AA#p48069
אכן לזה כוונתי. ייש"כ.
לא חושב שזה שייך למתהפכות.
 

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 30 יולי 2019, 02:44
על ידי בן של רב
מתחזק כתב:
29 יולי 2019, 21:34
בן של רב כתב:
29 יולי 2019, 14:41
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 
 
התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 30 יולי 2019, 08:52
על ידי במבי
בן של רב כתב:
30 יולי 2019, 02:44
מתחזק כתב:
29 יולי 2019, 21:34
בן של רב כתב:
29 יולי 2019, 14:41
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 

התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.

המלבי"ם מביא 18 מילים נרדפות למילה "ענף" !!! (יחזקאל יז' - ד')

אמיר, בד, דליה, זמורה, זלזל, חוטר, יונק, נטישה, נצר, סעיף, שרעף, סנסן, ענף, עפא, פארה, שוחה, שליחה, שריג.

Re: תרגום המילה "להתפאר" הינו "לאשתבחא" וא"כ מדוע אומרים בקדיש "ישתבח ויתפאר" ?

נשלח: 30 יולי 2019, 09:51
על ידי מתחזק
בן של רב כתב:
30 יולי 2019, 02:44
מתחזק כתב:
29 יולי 2019, 21:34
בן של רב כתב:
29 יולי 2019, 14:41
לשון הקודש עשירה מאוד.
יש בה הרבה דקויות שנאבדו מאיתנו, אבל לעולם אין כפל לשונות סתם.
יש קצת דוגמאות המבדילות בין מילים נרדפות שכתבו הגר"א והמלבי"ם וכדו'.

אבל הארמית אולי לא מדוקדקת עד כדי כך - כי אין אפשרות לתרגם במילים שלא קיימות ובדקויות שלא מענינות את הקורא וכו'.
ומסתבר שכל תרגום אינו צמוד למקור במאה % אלא באופן כוללני וקרוב כפי האפשר.
למה נאבדו? לא נאבדו כלל וכלל.
[נדמה לי מובא בשם חידושי הרי"מ כי לפני ביאת המשיח תתגלה חכמת לשון הקודש.] 

התכונתי שנאבדו רוב ההבדלים והחילוקים הדקים בין המילים הנרדפות.
כמו למשל בעלמא - ההבדלים בין גילה/רינה/דיצה/שמחה/צהלה/ששון/יעלוז/אושר/חדוה/שחוק/
צחוק/לצחק/ועוד.
לא היו מגולים בעבר ולא נאבדו היום. ממש כשאר חלקי התורה, מגולים למי שלומד ומתעמק בהם ומכוסים ממי שלא.