דקדוקים באמירת הלל

אריך

משתמש ותיק
א. בקטע "מה אשיב" יש פעמיים "נדרי לה' אשלם", ופשוט שהפיסוק הוא: נדרי לה', אשלם. כלומר, את הנדרים שנדרתי לה' אשלם. ולא: שאת הנדרים שנדרתי, אשלם לה'. שאז כביכול משמע שהנדר לא היה לה' והיה אפשר לשלמו לכמה מקומות, ולבסוף בחרתי לשלמו לה'. וזו טעות כמובן. והנה במנגינה הידועה ל"מה אשיב" אני שומע שבפעם הראשונה מפסקים כהוגן, אך משום מה, בפעם השנייה המנגינה הולכת, נדר-א-א-א-י, לה' אשלם. ובזה באתי להעיר שזו טעות.

ב. צריך לשים לב (בהלל שלם) ב'לא לנו' לומר: "על חסדך על אמתך", ולא "ועל אמיתך".

אם אפשר להביא כאן עוד הערות כאלה.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
שמעתי פעם ווארט יפה בקפיטל 'בצאת ישראל' דהנה אומרים שם 'הים וכו' וינוס... הירדן יסוב לאחור.
ההרים רקדו כאלים... גבעות כבני צאן...
והנה לכאו' היה צריך להיות בהיפוך.. הים שהוא גדול מתאים בו יותר 'יסוב לאחור' ואילו הירדן שהוא קטן מתאים בו יותר 'וינוס'
וכן ההרים שהם גדולים יותר מגבעות צריך להיות בהם 'רקדו כצאן'. ואילו הגבעות הקטנים יותר יכלו 'לרקוד כאלים'.
ומתרצים: שאת כל זה שואל דוד המלך עצמו, 'מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור? הלא צריך להיות להיפך..... וממשיך בשאלה.. ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן? הלא צריך להיות להיפך.....
והתשובה על כל זה............
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב וכו'........ שכשהמדובר הוא על מלכות שמים וכבוד שמים שם אין קטנים ואין גדולים אין קשה ואין קל... הכל נמס ומתערבב ומתגמד מול אלוקותו יתברך ומלכותו...
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אריך אמר:
א. בקטע "מה אשיב" יש פעמיים "נדרי לה' אשלם", ופשוט שהפיסוק הוא: נדרי לה', אשלם. כלומר, את הנדרים שנדרתי לה' אשלם. ולא: שאת הנדרים שנדרתי, אשלם לה'. שאז כביכול משמע שהנדר לא היה לה' והיה אפשר לשלמו לכמה מקומות, ולבסוף בחרתי לשלמו לה'. וזו טעות כמובן. והנה במנגינה הידועה ל"מה אשיב" אני שומע שבפעם הראשונה מפסקים כהוגן, אך משום מה, בפעם השנייה המנגינה הולכת, נדר-א-א-א-י, לה' אשלם. ובזה באתי להעיר שזו טעות.
אני הסתפקתי בזה רבות, ונטיתי יותר לומר כנ"ל דצ"ל "נדרי לה', אשלם", אך לא מוכרע לי דהאומרים "נדרי, לה' אשלם" הכוונה שהנדרים הם לכמה מקומות ובסוף בחרתי לשלמם לה'. האם יש לך מקור או אסמכתא לענין זה??
 

בני ברקי

משתמש רגיל
יודע ספר אמר:
שמעתי פעם ווארט יפה בקפיטל 'בצאת ישראל' דהנה אומרים שם 'הים וכו' וינוס... הירדן יסוב לאחור.
ההרים רקדו כאלים... גבעות כבני צאן...
והנה לכאו' היה צריך להיות בהיפוך.. הים שהוא גדול מתאים בו יותר 'יסוב לאחור' ואילו הירדן שהוא קטן מתאים בו יותר 'וינוס'
וכן ההרים שהם גדולים יותר מגבעות צריך להיות בהם 'רקדו כצאן'. ואילו הגבעות הקטנים יותר יכלו 'לרקוד כאלים'.
ומתרצים: שאת כל זה שואל דוד המלך עצמו, 'מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור? הלא צריך להיות להיפך..... וממשיך בשאלה.. ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן? הלא צריך להיות להיפך.....
והתשובה על כל זה............
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב וכו'........ שכשהמדובר הוא על מלכות שמים וכבוד שמים שם אין קטנים ואין גדולים אין קשה ואין קל... הכל נמס ומתערבב ומתגמד מול אלוקותו יתברך ומלכותו...
גם אני שמעתי ווארט זה לפני הרבה שנים ומעניין אותי לשעת מי אומרו. האם ידוע לכם מי אמר זאת???
 

shchiche.com

משתמש רגיל
יהודה בן יעקב אמר:
אריך אמר:
א. בקטע "מה אשיב" יש פעמיים "נדרי לה' אשלם", ופשוט שהפיסוק הוא: נדרי לה', אשלם. כלומר, את הנדרים שנדרתי לה' אשלם. ולא: שאת הנדרים שנדרתי, אשלם לה'. שאז כביכול משמע שהנדר לא היה לה' והיה אפשר לשלמו לכמה מקומות, ולבסוף בחרתי לשלמו לה'. וזו טעות כמובן. והנה במנגינה הידועה ל"מה אשיב" אני שומע שבפעם הראשונה מפסקים כהוגן, אך משום מה, בפעם השנייה המנגינה הולכת, נדר-א-א-א-י, לה' אשלם. ובזה באתי להעיר שזו טעות.
אני הסתפקתי בזה רבות, ונטיתי יותר לומר כנ"ל דצ"ל "נדרי לה', אשלם", אך לא מוכרע לי דהאומרים "נדרי, לה' אשלם" הכוונה שהנדרים הם לכמה מקומות ובסוף בחרתי לשלמם לה'. האם יש לך מקור או אסמכתא לענין זה??
המקור הוא ברד"ק שם, נדרי לה' אשלם. הנדרים שנדרתי כשהייתי בורח וגוֹלֶה, אם ישיבני האל יתברך לביתי, אותם הנדרים אשלם עתה נגד כל עמו. נדרי לה' אשלם. הנדרים שנדרתי כשהייתי בורח וגוֹלֶה, אם ישיבני האל יתברך לביתי, אותם הנדרים אשלם עתה נגד כל עמו. עכ"ל.
ועי' אלשיך מה שהאריך [ואולי הוא רק ע"ד האגדה והדרוש] ובתוך דבריו כתב, אך שאלתי היא שנדרי לה' אשלם, שנדרי [אשלם] אם אמצא מקום לה' שאבנה בית המקדש נגדה נא שהוא עתה. עי"ש בכל דבריו.
 

אליהוא

משתמש רגיל
בענין קריאת הלל, אפשר ומותר להוריד את הקובץ שלי - חוברת קטנה של הלל [מוטעם ומפוסק במרווחים] עם הערות על הקריאה הנכונה:
http://www1.saad.org.il/elihu/hallel2.pdf
אני מקווה שתצליחו ותיהנו. אשמח להערות מחכימות, אפשר פה או אליי לדואל:
[email protected]
[מי שכבר קנה את הסידור ימצא הכל בהערות בתוך ההלל ובסוף בקובץ 'בנעימה קדושה'.]
 

שלום על ישראל

משתמש חדש
"אריך" אמר: א. בקטע "מה אשיב" יש פעמיים "נדרי לה' אשלם", ופשוט שהפיסוק הוא: נדרי לה', אשלם.

לענ"ד אי אפשר להתעלם מהטעמים [טעמי אמ"ת: איוב משלי תהילים], שמורים חד משמעית לקרוא נדרי, לה' אשלם. משום שמילת נדרי בטעם "דחי" שהוא מפסיק [מעין טפחא בתורה הבאה לפני הניקוד של המילה הראשונה] בדרגת "מלך". ואחריו לה' בטעם שופר ["גלגל"] שהוא טעם מוליך ואשלם בטעם אתנחתא שהוא מפסיק כהוראתו בתורה.
הן אמת שלא פעם המפרשים מפרשים את הפסוק שלא כפיסוק הטעמים, מ"מ לענין הקריאה בפועל [בלא קשר למה מתכוונים תוך כדי] יש לקרוא לפי הוראות היצרן...
ויש עוד להאריך בזה בכמה דוגמאות, וליקרת החברים אציג כאן חידוש מרענן:
הנה בפסוק "ד, נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך" [תהילים ה'] המילה שוררי שאתנח ולכאו' שם חילוק הפסוק. וא"כ נחני בצדקתך- למען שוררי. רק שהוקשה לי למה מילת בצדקתך היא בסגול תחת התיו ולא בשווא נע, למשל פעם מופיע "תורתך" בשווא תחת התיו האחרונה ופעם תורתך בסגול תחת התיו, והחילוק בזה הוא [חוץ ממה שלפעמים זה יחיד ורבים כמו ידך - ידיך] שאם המילה בסוף הענין היא תהיה בסגול כיון שמנגינתה מעט ארוכה יותר משא"כ באמצע הענין תהיה בשווא נע.
וא"כ למה כאן, בצדקתך הוא עוד לא סיום המשפט ובא בסגול להוראת עצירה? הן אמת שמילת בצדקתך מוטעמת ברביע שמעמיד מעט לפני האתנח מ"מ הניקוד לא מתאים למשמעות.
נפלאתי לגלות שהמצודות מסביר הפסוק בב' אופנים, או נחני בצדקתך בשביל שוררי או שהוראת הפסוק כך היא: נחני בצדקתך. נקודה. וחוץ מזה למען שוררי הישר לפני דרכך. עיי"ש טעמו. וזה נפלא ששני הפירושים רמוזים בפסוק. הראשון [והפשוט] כך הוא לפני הטעמים. והשני רמוז בניקוד המילה בצדקתך שהיא כסוף ענין לרמז שיש כאן מקו לפירוש אחר שלמען שוררי קאי על ההמשך. ודו"ק. ובאמתחתי עוד כמה דוגמיות כה"ג.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מלך הבשן אמר:
תילים סו יג אשלם לך נדרי. יש לראות דלא כפשיטותי' דמר אריך
יש לחלק בין אמירת "אשלם לך את החוב" לבין "לך אשלם את החוב"
 
חלק עליון תַחתִית