"אריך" אמר: א. בקטע "מה אשיב" יש פעמיים "נדרי לה' אשלם", ופשוט שהפיסוק הוא: נדרי לה', אשלם.
לענ"ד אי אפשר להתעלם מהטעמים [טעמי אמ"ת: איוב משלי תהילים], שמורים חד משמעית לקרוא נדרי, לה' אשלם. משום שמילת נדרי בטעם "דחי" שהוא מפסיק [מעין טפחא בתורה הבאה לפני הניקוד של המילה הראשונה] בדרגת "מלך". ואחריו לה' בטעם שופר ["גלגל"] שהוא טעם מוליך ואשלם בטעם אתנחתא שהוא מפסיק כהוראתו בתורה.
הן אמת שלא פעם המפרשים מפרשים את הפסוק שלא כפיסוק הטעמים, מ"מ לענין הקריאה בפועל [בלא קשר למה מתכוונים תוך כדי] יש לקרוא לפי הוראות היצרן...
ויש עוד להאריך בזה בכמה דוגמאות, וליקרת החברים אציג כאן חידוש מרענן:
הנה בפסוק "ד, נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך" [תהילים ה'] המילה שוררי שאתנח ולכאו' שם חילוק הפסוק. וא"כ נחני בצדקתך- למען שוררי. רק שהוקשה לי למה מילת בצדקתך היא בסגול תחת התיו ולא בשווא נע, למשל פעם מופיע "תורתך" בשווא תחת התיו האחרונה ופעם תורתך בסגול תחת התיו, והחילוק בזה הוא [חוץ ממה שלפעמים זה יחיד ורבים כמו ידך - ידיך] שאם המילה בסוף הענין היא תהיה בסגול כיון שמנגינתה מעט ארוכה יותר משא"כ באמצע הענין תהיה בשווא נע.
וא"כ למה כאן, בצדקתך הוא עוד לא סיום המשפט ובא בסגול להוראת עצירה? הן אמת שמילת בצדקתך מוטעמת ברביע שמעמיד מעט לפני האתנח מ"מ הניקוד לא מתאים למשמעות.
נפלאתי לגלות שהמצודות מסביר הפסוק בב' אופנים, או נחני בצדקתך בשביל שוררי או שהוראת הפסוק כך היא: נחני בצדקתך. נקודה. וחוץ מזה למען שוררי הישר לפני דרכך. עיי"ש טעמו. וזה נפלא ששני הפירושים רמוזים בפסוק. הראשון [והפשוט] כך הוא לפני הטעמים. והשני רמוז בניקוד המילה בצדקתך שהיא כסוף ענין לרמז שיש כאן מקו לפירוש אחר שלמען שוררי קאי על ההמשך. ודו"ק. ובאמתחתי עוד כמה דוגמיות כה"ג.