האם אנחנו נודרים את אותם נדרים בכל יום ויום מחדש?


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 268
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם אנחנו נודרים את אותם נדרים בכל יום ויום מחדש?

שליחה על ידי אח שלך » 13 ספטמבר 2019, 02:31

יש המון פסוקים שדוד המלך אמר לה' כהבטחה ואנחנו גם אומרים כמותו בתפילה.
ואם תסכימו איתי שהבטחה מפורשת הנאמרת לפני ה' - היא ממש ממש לא 'בלי נדר'.
[כי לא המילה 'נדר' היא זו שמחייבת אותו לא לחלל דברו - אלא עצם הרצינות של הדיבור, ולכן יש מושג של נדר במחשבה, וכן יש חלות נדר ע"י עשיית המעשה הטוב ג' פעמים אפילו שלא דיבר מילה]
אם כן נשאר רק לברר האם גם באמירתנו אנו זה נדר (ואם זה בביהכ"נ זה כבר שאלה של נדר ברבים על דעת רבים שאין לו התרה) - או שהננו רק מצטטים את דברי דוד המלך בלי שום התחייבות.
(סתם מצטטים?
אז מה זה בדיוק? - תורה/תפילה/סתם סיפורי צדיקים וציטוטיהם?
אולי תלוי בכונה האישית של כל אחד לגבי מה שעולה לו בראש באותה הפעם?)

דוגמאות על קצה המזלג ממש:

אשירה לה' כי גמל עלי.
(נאמר ע"י דוד בעת צרה כהבטחה מראש אם יוושע)

ואני אשתחוה ואכרעה.

אשלם לעליון נדרי, לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא.

הושיענו וקבצנו מן הגויים להודות לשם קדשך.

>בכל יום< אברכך אהללה שמך לעולם ועד.

ובעצם למה לי להכביד ולשעמם?
יפתח כל אחד סידור או ספר תהלים ויחליט על כל פסוק שמדבר בלשון של התחייבות - האם זה נדר או לא, והאם רק דוד נדר ואנחנו סתם מצטטים כמו לימוד סתמי.

לכאורה יש כאן נושא ענק גדול ורחב ידים.
כי בכל פסוק יש הרבה לדון ולדקדק מצד עצמו מכמה אנפי.
מוזמנים להחכים ביחד.


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 268
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנחנו נודרים את אותם נדרים בכל יום ויום מחדש?

שליחה על ידי אח שלך » 13 ספטמבר 2019, 02:53

ואם נניח שבחלק מהפסוקים זה אכן נדר.
מה המשמעות ההלכתית של החזרה שוב ושוב על אותו נדר בכל יום?

ומה קורה כשלא מכוונים כלל? זה עדיין נחשב חלות התחייבות ונדר?
ואם זה לא חל - אז אולי כבר עדיף לא לכוין כדי לא להסתבך?...
מוזר!


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 268
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנחנו נודרים את אותם נדרים בכל יום ויום מחדש?

שליחה על ידי אח שלך » 13 ספטמבר 2019, 15:17

מאידך אני מהרהר עכשיו שאולי גם להיפך: דוקא כן כדאי לו לכוין.

כי מי שלא מכוין במודים על מה שנהיה לו יותר טוב מבעבר - אולי יש לדון שהוא עובר על נדריו בשעת צרותיו.
כי הרי הוא קרא תהלים בשעת צערו (או פסוד"ז = תהלים שבסידור).
ויתכן שהוא התכוין למחצה לשליש ולרביע להזדהות עם מה שדוד המלך מבטיח אינספור פעמים להודות לה' לכשיוושע.
כגון:
"בקהל רב בתוך רבים אהללנו" "בקול רנה ותודה המון חוגג"
" אודך בעמים אזמרך בלאומם כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי"
ועוד ועוד הבטחות שכאלו בסידור ובתהלים ובשאר התפילה.

(והגם שלא מתכוין ממש לנדור להודות ע"י קרבן תודה וכדו' - הוא כן פונה לה' ואומר לו את המילים של דוד המלך עם כונה כללית למסר הכללי שלו.
ומסתמא כונת אדם רגיל היא בערך כך:
'רבוש"ע אני בצרה! פונה אני אליך ה' לעזרה, ומבטיח לך מראש להכיר בטובתך לכשתגיע ולהודות לך עליה'.
כי זה דוחק לומר שאדם רגיל הוא סתם אומר מעין 'צירופי שמות' כאלו בתקוה שזה יעבוד באופן מיסטי המתאים לרצונו האישי ולא באותו מהלך עצמו של כותב הדברים = דוד המלך)

נ. ב.
כלפי כל מה שהאדם אומר במרוצתו בתפילה והוא עצמו אינו יודע או לא שם לב שזה פסוקי תהלים.
כאן זה כבר דוחק יותר גדול לומר שהכל הכל הוא אך ורק סתם ציטוטים יבשים.
ומוזר לומר שזה ממש בלי שום כונה [בתת מודע] למעשה אמיתי של עמידה לפני המלך בבקשה על הצרה או הבעיה, ובלי כונה כלשהיא להתחייב באמת לפניו להודות אחר הישועה.
כי דוקא בגלל שהוא לא זוכר שזה פסוקים - אז הוא כן מתייחס לזה (בלי לחשוב) כדיבור אישי שלו אל ה' - ולא כציטוט דברי מישהו אחר.

אלא מאי? תאמרו מה לך לפרש כונתו הרי ממילא אינו מכוין...
אך כמו מה שחידש החיי אדם שיוצאים בזכירת יצי"מ בלי כונה.
כי סו"ס גם בלי לחשוב יש כונה סתמית גם כשזה שיגרא דלישנא.
כך גם בזה כבר נודעה הגדרת החזו"א על כונת התפילה שלכולם יש "כונה כהה" בתת מודע.
(בהשגות על חידוש הגר"ח שיסד שעמידה לפני המלך מעכבת בכל התפילה ולא רק באבות).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח