כידוע הרבה לפני שאנשי כנה"ג קבעו את נוסח התפילות - כל תפילה תקנית הראויה להתקבל לפני המלך היתה מבוססת על הסדר הזה = 1. שבח. 2. בקשה. 3. הודאה.
וכבר הרמב"ם בריש הלכות תפילה האריך להסביר הענין בטוב טעם ואכמ"ל ע"ש.
ואם כדבריו שם שדוקא כך ראוי לבקש מהמלך, ודוקא כך זה תפילה מכובדת שעשויה להתקבל - אז למה לא שמענו מעולם שזה צורת תפילה גם בבקשות פרטיות?
ואף גם בבקשות שתקנו חז"ל או בתהלים - עובדה היא שיש הרבה תפילות ובקשות שאינן מתחילות בשבח ולא מסיימות בהודאה.
(דוגמא גבולית קצת שיש לדון בה: תפילת הדרך)
וכבר הרמב"ם בריש הלכות תפילה האריך להסביר הענין בטוב טעם ואכמ"ל ע"ש.
ואם כדבריו שם שדוקא כך ראוי לבקש מהמלך, ודוקא כך זה תפילה מכובדת שעשויה להתקבל - אז למה לא שמענו מעולם שזה צורת תפילה גם בבקשות פרטיות?
ואף גם בבקשות שתקנו חז"ל או בתהלים - עובדה היא שיש הרבה תפילות ובקשות שאינן מתחילות בשבח ולא מסיימות בהודאה.
(דוגמא גבולית קצת שיש לדון בה: תפילת הדרך)