מהיכן המנהג לענות אמן אחרי ברוך ה' המבורך לעולם ועד

חגי פאהן

משתמש ותיק
שלום וברכה.
עברתי דירה למקום חדש, והנה אני שם לב שיש בית כנסת אחד שאחרי "ברכו" הקהל עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר "ברוך ה' המבורך עולם ועד", וכל הציבור עונה "אמן, בא"י אמ"ה יוצר אור" וכו'. האם מישהו יודע מהיכן הם לקחו 'אמן' זה? יש משהו דומה לזה, שאם אדם לא שמע את האומר "ברכו את ה' המבורך" אלא רק את הציבור עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", אז צריך לענות "אמן", כדי להראות שהוא מאמין במה שהם מאמינים, כיון שלענות 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד' אסור לו אם לא שמע את ה'ברכו'. אבל להיות שם מתחילה ולענות סתם 'אמן' יתומה?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לאחר קצת עיון ראיתי שהפמ"ג הקשה מה שהקשיתי ועוד כמה קושיות, וכתב "ומ"מ יראה רשות הוא, אם ירצה הציבור עונין אמן. וכעת לא מצאתיו" עכ"ל. ולא כתב למה זו אינה נחשבת אמן יתומה. בינתיים מכל ההפניות שלו לרמ"א ולמגן אברהם עולה כי לדעתו זה הגיע מבתי כנסת שלא שמעו את החזן אלא רק את אלו שלידו שכן שמעו וענו ביהל"ו, והרחוקים שבו וענו 'אמן' אחריהם כדין. ומכאן זה נתפשט שתמיד ענו 'אמן' ואף ששמעו את החזן אומר 'ברכו', ורק הכריע שעכ"פ אמן זו אינה נחשבת יתומה. השערי אפרים אמנם לא כותב טעם, אך השערי חיים שעליו הפנה לפמ"ג סי' קצח וכותב עליו "חזר ופסק להלכה דאין עונה אמן" וכוונתו למה שכתב הפמ"ג "ואני מסופק" וכו' ואח"כ כתב "ועיין מה שכתבנו בסי' נ"ז, וכתב אליה רבה דנוהגין כלבוש (שאין לענות)". וא"כ אחרי שכתב בסימן נ"ז "יראה רשות הוא", הכריע בסי' קצח שאין לענות ולא כמו שהמשנ"ב כתב בשמו בנ"ז.

ועדיין צ"ע מהו מקור השערי אפרים שעונים לכתחילה.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
גם הקיצוש"ע (סי' טו' סעיף ח) ציין שיש הנוהגים לענות אמן אחד הש"ץ העונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
 אבל להיות שם מתחילה ולענות סתם 'אמן' יתומה?

אפשר לכתוב אותה שאלה ותמיהה בלי להשתמש בניסוחים כאלה. 

כדי לכתוב על ציבור בישראל ( שאלפים נוהגים בו...) שעונים אמן יתומה, צריך לשבת קודם שבעה נקיים ולבדוק את מקור המנהג. 

מניסיון רב שנים, נדיר למצוא מנהג שנוהגים בו ציבור שאין לו על מה לסמוך. 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
 אבל להיות שם מתחילה ולענות סתם 'אמן' יתומה?

אפשר לכתוב אותה שאלה ותמיהה בלי להשתמש בניסוחים כאלה. 

כדי לכתוב על ציבור בישראל ( שאלפים נוהגים בו...) שעונים אמן יתומה, צריך לשבת קודם שבעה נקיים ולבדוק את מקור המנהג. 

מניסיון רב שנים, נדיר למצוא מנהג שנוהגים בו ציבור שאין לו על מה לסמוך. 

אוקיי, אז אשמח שתענה לי למה זו לא אמן יתומה.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מספיק פסק של הקיצור שו''ע בשביל זה.

בודאי שאפשר לדון כדרכה של תורה אם ראוי לנהוג כן או עדיף להמנע ולחשוש מחשש אמן יתומה, וזאת בלי להתבטא באופן שקובע שהציבור עונה אמן יתומה.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
והכי הכי גרוע זה לשאול "מהיכן המנהג"? כשזה מנהג ידוע ומקובל בכל תפוצות ישראל כבר מאות בשנים, מהם שקיבלו את המנהג ומהם שלא קיבלוהו.
 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
והכי הכי גרוע זה לשאול "מהיכן המנהג"? כשזה מנהג ידוע ומקובל בכל תפוצות ישראל כבר מאות בשנים, מהם שקיבלו את המנהג ומהם שלא קיבלוהו.

נסחפת רחוק, ממש ממש לא ידוע, ובטח שלא מקובל, לא בכל תפוצות ישראל ולא ברוב תפוצות ישראל.
אמונת אומן אמר:
מספיק פסק של הקיצור שו''ע בשביל זה.

בודאי שאפשר לדון כדרכה של תורה אם ראוי לנהוג כן או עדיף להמנע ולחשוש מחשש אמן יתומה, וזאת בלי להתבטא באופן שקובע שהציבור עונה אמן יתומה.

אליביה אני שואל. ולא קבעתי שום דבר.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
כלפי ליא אמר:
והכי הכי גרוע זה לשאול "מהיכן המנהג"? כשזה מנהג ידוע ומקובל בכל תפוצות ישראל כבר מאות בשנים, מהם שקיבלו את המנהג ומהם שלא קיבלוהו.

נסחפת רחוק, ממש ממש לא ידוע, ובטח שלא מקובל, לא בכל תפוצות ישראל ולא ברוב תפוצות ישראל.
אמונת אומן אמר:
מספיק פסק של הקיצור שו''ע בשביל זה.

בודאי שאפשר לדון כדרכה של תורה אם ראוי לנהוג כן או עדיף להמנע ולחשוש מחשש אמן יתומה, וזאת בלי להתבטא באופן שקובע שהציבור עונה אמן יתומה.

אליביה אני שואל. ולא קבעתי שום דבר.

לא נסחפתי רחוק. א' זה נידון גדול ומוכר בפוסקים. ב' עם ישראל לא התחיל היום. ג' עם ישראל הרבה יותר גדול מהקונכיה והריבוע של המקום שבו אתה נמצא. דווקא אצל רוב עם ישראל זה נהוג. וכמו שכתבתי, המנהג ידוע בכל תפוצות ישראל כבר מאות בשנים, מהם שקיבלוהו ומהם שלא קיבלוהו.
ועל כל השאלות כבר דנו, וכבר כתבו על זה הפוסקים את מה שכתבו, וכל שאלתך באה מחוסר ידע בסיסי הן בדברים הפשוטים בספרי הפוסקים הגלויים לכל, והן במנהג עם ישראל הרווח בכל אתר ואתר.

ולהגיד שזה "אמן יתומה" זה חוסר הבנה בסיסי ממש בא' ב'. יש כאן ברכה שמחייבת אמן, כל השאלה בגלל שהוא כבר אמר את הברכה, אבל בחיים זה לא יהיה אמן יתומה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ודאי ששאלתי באה מחוסר ידע. אלא ממה תבוא?
עם ישראל גם לא התחיל לפני מאתים שנה, וטרם ראיתי זכר לאמן זו לפני יותר ממאתים שנה. והטענה שאצל רוב עם ישראל זה נהוג, זה פשוט הפך האמת. הקהילה שלך היא לא 'רוב עם ישראל'.
מנין צצה כאן ברכה שמחייבת אמן? ולאיזו ברכה אתה מתכוון? הרי לענות 'ברוך שאכלנו משלו' (שמכאן למדו לביהל"ו) זה דין במשנה, איך מהמשנה ועד לפני 200 שנה לא הוזכר דבר על אמן זו, שלדבריך היא חובה?? האם זה חידוש שלך או שקראת את זה היכן שהוא?
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
ודאי ששאלתי באה מחוסר ידע. אלא ממה תבוא?
עם ישראל גם לא התחיל לפני מאתים שנה, וטרם ראיתי זכר לאמן זו לפני יותר ממאתים שנה. והטענה שאצל רוב עם ישראל זה נהוג, זה פשוט הפך האמת. הקהילה שלך היא לא 'רוב עם ישראל'.
מנין צצה כאן ברכה שמחייבת אמן? ולאיזו ברכה אתה מתכוון? הרי לענות 'ברוך שאכלנו משלו' (שמכאן למדו לביהל"ו) זה דין במשנה, איך מהמשנה ועד לפני 200 שנה לא הוזכר דבר על אמן זו, שלדבריך היא חובה?? האם זה חידוש שלך או שקראת את זה היכן שהוא?

יש חוסר ידע ויש חוסר ידע בסיסי בדבר הגלוי לכל במקומו. כשיש משנה ברורה על המקום, ושואלים "מהיכן בא המנהג" זה מקומם ומכעיס.
הנידון על עניית אמן על בההל"ו, הוא נידון ידוע ומפורסם. כל הפוסקים (מלבד העוה"ש) מסכימים, שבההל"ו יש לו דין ברכה שצריך לענות עליה אמן, בשונה מברכת זימון ששם א', בג' אין בה שם בכלל, ב', קיי"ל להלכה שברכת הזימון היא עד הזן. וגם שם יש נידון בראשונים אם לענות "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד". הנידון כאמור הוא רק כשאדם כבר אמר, אם יש טעם שיענה שוב אמן על ברכה שבירך כבר הוא בעצמו.
מדדת וספרת רוב? אתה יודע כמה אנשים  מונה למשל קהילת סאטמאר?
נכון שהספרדים לא נוהגים לענות אמן, אבל אצל האשכנזים איני בטוח כלל שאין רוב שעונים אמן. 
מה הקשר לקהילה שלי? ההיפך, אתה פתאום גילית שהעולם לא מתחיל ונגמר באיזה "חניכי" במקום כלשהו שהיית גר, ומגלה שיש עם ישראל נוסף שיש לו מנהגים מבוססים ומוכרים וידועים מזה מאות בשנים, ומתחיל לשאול שאלות של א' ב' כאילו העולם התחיל היום.
המשנה לא מזכירה על איזה ברכה עונים אמן, כל ברכה מכל סוג שהוא צריכה עניית אמן, וגדול העונה יותר מהמברך.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
חגי פאהן אמר:
ודאי ששאלתי באה מחוסר ידע. אלא ממה תבוא?
עם ישראל גם לא התחיל לפני מאתים שנה, וטרם ראיתי זכר לאמן זו לפני יותר ממאתים שנה. והטענה שאצל רוב עם ישראל זה נהוג, זה פשוט הפך האמת. הקהילה שלך היא לא 'רוב עם ישראל'.
מנין צצה כאן ברכה שמחייבת אמן? ולאיזו ברכה אתה מתכוון? הרי לענות 'ברוך שאכלנו משלו' (שמכאן למדו לביהל"ו) זה דין במשנה, איך מהמשנה ועד לפני 200 שנה לא הוזכר דבר על אמן זו, שלדבריך היא חובה?? האם זה חידוש שלך או שקראת את זה היכן שהוא?

אתה פתאום גילית שהעולם לא מתחיל ונגמר באיזה "חניכי" במקום כלשהו שהיית גר, ומגלה שיש עם ישראל נוסף שיש לו מנהגים מבוססים ומוכרים וידועים מזה מאות בשנים, ומתחיל לשאול שאלות של א' ב' כאילו העולם התחיל היום.
המשנה לא מזכירה על איזה ברכה עונים אמן, כל ברכה מכל סוג שהוא צריכה עניית אמן, וגדול העונה יותר מהמברך.
לא פתחת את האשכול כהתבוננות בשיטת הקיצשו''ע והמ''ב, אלא מיד כשנתקלת במנהג שלא רווח היכן שגדלת, נראה בעליל כי טרם טרחת לבדוק את הנושא בדיקה ראשונית, יצאת בהכרזה על אמן יתומה.

זוהי הנהגה מקוממת ומכעיסה, גם אם מקורה אינו רוע, אלא צמצום המוחין הרווח אצל כל מי שגדל בתוך קוביה.

זה בערך כמו שיבוא מישהו וישאל בנוסח הזה: ''הרי נפסק בפוסקים שבזמננו מדליקים על שולחנו ודיו, ועל מה סומכים המדליקים בחוץ לברך ברכות לבטלה''? איך זה נשמע לך?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אל תתקומם ואל תכעס. לא עברתי על כל המשנה ברורה, ולא חשבתי שזה מוזכר בדיני ברכו.
כלפי ליא אמר:
מדדת וספרת רוב? אתה יודע כמה אנשים מונה למשל קהילת סאטמאר?
מה הקשר לקהילה שלי?
בימי חיי הקצרים התפללתי בעשרות בתי כנסת מכל הזרמים. וראיתי שאצל הספרדים אף אחד לא עונה אמן. אצל התימנים אף אחד לא עונה אמן. אצל הליטאים אף אחד לא עונה אמן. אצל הד"לים אף אחד לא עונה אמן, לא המתפללים בנוסח אשכנז ולא המתפללים בנוסח ספרד. ואצל החסידים - חלק עונים וחלק לא עונים. לכן הסקתי לפי עניות דעתי שהרוב המוחלט של עם ישראל לא עונים את האמן הזה. ואולי אני עדיין טועה, הכל יכול להיות.
 

זוזו

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
אמונת אומן אמר:
חגי פאהן אמר:
שלום וברכה.
 אבל להיות שם מתחילה ולענות סתם 'אמן' יתומה?

אפשר לכתוב אותה שאלה ותמיהה בלי להשתמש בניסוחים כאלה. 

כדי לכתוב על ציבור בישראל ( שאלפים נוהגים בו...) שעונים אמן יתומה, צריך לשבת קודם שבעה נקיים ולבדוק את מקור המנהג. 

מניסיון רב שנים, נדיר למצוא מנהג שנוהגים בו ציבור שאין לו על מה לסמוך. 

אוקיי, אז אשמח שתענה לי למה זו לא אמן יתומה.
עי' ביה"ל סו"ס רטו שאם יש פוסקים לסמוך עליהם לברך ברכה זו מותר לענות לו אמן כמו בא"י חי העולמים [ול"א ספק אמן יתומה לקולא וה"ה בזה]
 
 

חדא

משתמש ותיק
איזה ציבורים נוהגים כן? (חוץ מהבית כנסת המדובר)
 
חלק עליון תַחתִית