דברים שצריך לאמרם בניגון:

[שלומי טויסיג]

א] כתב בשו"ע (נ, א) "קבעו לשנות אחר פרשת התמיד, פרשת איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל", וכתב במשנ"ב (שם סק"ב) בשם השל"ה, שכשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פיטום הקטורת, יעשה קול של ניגון משניות.
ב] כתב השו"ע (סימן נ"א סעיף ט') "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה"
ג] מי שלא אמר "אשרי" קודם מנחה [כגון שאיחר ובא אחר שהתחילו שמו"ע] לא ימנע מלאומרו אחר מנחה. ובדברי הזוה"ק (ח"ג דף רכ"ו) משמע שלא יאמרנו דרך חובה רק כקורא בתורה (משנ"ב סי' ק"ח סקי"ד).
ובספר אגן הסהר (סי' שצ"א) הובא שהגר"א גנחובסקי זצ"ל היה אומרו בנגינה.

[אבר כיונה]

ד] פרי עץ חיים (שער עולם העשיה פ"ב): אנא בכח, גדולת ימינך, תתיר צרורה... וצריך לאומרו בניגון.
ה] שם: ומורי זלה"ה בהגיעו לשום פסוק מפסוקי התורה ובתפילה, היה קוראם בניגון ובנעימה, כפי טעמי הפסוק במקומו ממש.

[אבר כיונה]

ספר חסידים (סימן קנח):
לכך טוב להתפלל ולכוון בשמחה ובכבוד להקב"ה להתפלל בכוונה, שלא תדבר עם אדם קודם שתעמוד בתפלה, אלא אמור דברים המכניעים את הלב תחילה ברחמים. וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מענינה לצרכיך, כי ביותר הם מכינים את הלב... ואם לא תוכל להוסיף - חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך ותתפלל תפילתך בכוונה, וימשוך לבך אחר מוצא פיך: לדבר בקשה ושאלה - ניגון שמכין את הלב, לדברי שבח - ניגון המשמח את הלב; למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך, ותברכהו בחיבה רחבה וגילה. כל אלה הדברים המכינים את הלב.

[צמאה לך נפשי]

תמיד תמהתי על מזמור לתודה שאולי המנהג כנגד השו"ע, אבל כמו שרגיל הגרח"ק לכתוב פחמע"ד, ואם נניח שכך המנהג אולי זהו ראיה שאין דברי השו"ע חובה.

[אבר כיונה]

החיד"א, צפורן שמיר (סימן ב, אות כד):
הפליגו בזוה"ק באמירת שירת הים וסודה אחר פסד"ז, שהוא עילוי מאד ונחת רוח לשכינת עוזנו, וע"כ צריך לאומרה בשמחה רבה ובנעימה. ויצייר בדעתו כאלו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים נטבעים והוא ניצול. והוא סגולה לכפרת עונותיו כידוע.

[HaimL]

רש"י על הגמרא ברכות, דף ו.

במקום רנה - בבהכ"נ ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב:

שמא כוונתו לתהילים (או שאר כתבי הקודש), או שכבר בזמן התנאים היו פייטים.

[יעקב שלם]

יעשה קול של ניגון משניות.

זכור לי שקראתי פעם שחלק מהחסורי מיחסרא במשניות הוא שיסתדר עם הניגון שהיו רגילים לשנן המשניות

האם מישהו מכיר

[יהודי רציני]

יעשה קול של ניגון משניות.

זכור לי שקראתי פעם שחלק מהחסורי מיחסרא במשניות הוא שיסתדר עם הניגון שהיו רגילים לשנן המשניות

האם מישהו מכיר

תפארת ישראל בועז מסכת ערכין פרק ד סק"א-

ולולא מסתפינא היה נ"ל ע"פ מ"ש תוס' שלהי מגילה [דל"ב א'] על השונה בלא זימרא, וכ"כ אמרי' [ביצה כ"ד א'] גמרא גמור זמורתא תהא, שהיו להן זמירות מיוחדין לכל משנה ומשנה. ולפע"ד היה זה כדי לחזק המשנה בכח הזכרון, מדהיו שונין המשניות על פה אפי' בימי רבי [כרש"י ב"מ דל"ג א]. וע"י הניגון נזכר היטב לישנא דמתני', באשר שהיה הזמר מסודר לפי המלות והבבות שבמשנה. ולכן כמה פעמים בחר התנא ג"כ במלה זאת ולפעמים באחר, הכל כפי הנאות לקול השיר המיוחד להמשנה. ומה"ט לפעמים נשנה בבא שנראית יתירה במשנה זו ואצ"ל זו, אבל היה כדי לשקול בבות המשנה כפי הבבות שבפרקי השיר. ומה"ט אף שהי' חסורי מחסרא הניחוה כך, מדמובן ממילא דאל"כ יהיה מעשה לסתור, ואם היו מבלבלים המלות יתבלבל השיר המיוחד לה ויתבלבל הזכרון, ותשתכח המשנה ח"ו, ובדבר זה יתורץ כמה קושיות ודקדוקים. ושמור זה, דאם גם ברוב פעמים מונחים פנינים יקרים בשינוי לשון התנא עכ"פ במקום שלא ידענו טעם אחר נסתפק א"ע בטעם זה, שהוא ג"כ אמיתי בעצמו.
 

[פראנק]

קריאת שמע לשו"ע חייב לקרוא בטעמים ולפי הרמ"א זה מידת חסידות