מהות כלל ברכת הטוב והמטיב

תיובתא

משתמש ותיק
הערה בעניין ברכת הטוב והמטיב:
בָּרוּךְ אַתָּה ... ...מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל. אָבִינוּ. מַלְכֵּנוּ. אַדִּירֵנוּ. בּוֹרְאֵנוּ. גּוֹאֲלֵנוּ. יוֹצְרֵנוּ. קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקב. רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח. הַצָּלָה וְהַצְלָחָה. בְּרָכָה וִישׁוּעָה. נֶחָמָה. פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב. וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ:
לכאורה בפשטות לשון הברכה מראשיתה ועד סופה, נראית כברכת שבח ללא כל מרכיב של בקשה.
גם "הוא יגמלנו וכו'", וגם "ומכל טוב לעולם אל יחסרנו", הם חלק משבחיו של הקב"ה.

בהנחה שהדברים אכן כך, ולא מדובר בבקשות, יוצא שיש לנו ביטוח, שמכל טוב לעולם אל יחסרנו. וא"ת כיצד חסרים לנו דברים?
יש לבאר בזה שהקב"ה הוא מקור הטוב, אלא שלא תמיד מבינים מהו הטוב.
 

HaimL

משתמש ותיק
אם להודות על האמת, מעולם לא הבנתי את האמירה הזאת, כי אז אין משמעות כלל למילה "טוב".
כלומר, אם כל מה שהקב"ה עושה = טוב, אז מיותר בכלל לומר שהקב"ה עושה טוב, כי זה פשוט לקרוא לאותו הדבר במילים שונות (או בניסוח לוגי, זאת טאוטולוגיה).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
וא"ת כיצד חסרים לנו דברים?
יש לבאר בזה שהקב"ה הוא מקור הטוב, אלא שלא תמיד מבינים מהו הטוב.

פעם נפל מרן שה"ת תגר"ח קנייבסקי שליט"א באמצע שמו"ע של תפילת ותיקין , ונשברה ידו, ושאלו אחד המתפללים, הרי אמרו חז"ל (ברכות ט:) רבי יוסי בן אליקים מעיד בשם "קהלא קדישא דבירושלים", שהסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל אותו היום. והתוספות שם מסבירים, שהמדובר בסמיכת גאולה לתפילה כותיקין (וכן הוא ברא"ש שם)וא"כ איך ניזוק מרן שליט"א ועוד תוך כדי תפילת ותיקין.
והשיב לו מרן הגר"ח שליט"א מיניה וביה, "ממקום שבאת" מאותו גמרא שממנו שאלת משם מוכח שמה שקרא לי אין זה נזק, שהרי אמרו חז"ל אינו ניזוק כל אותו היום, וע"כ שזה רק נראה לנו כנזק אבל בודאי ובודאי לא נוזקתי!"
 

מה אדבר

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הערה בעניין ברכת הטוב והמטיב:
בָּרוּךְ אַתָּה ... ...מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל. אָבִינוּ. מַלְכֵּנוּ. אַדִּירֵנוּ. בּוֹרְאֵנוּ. גּוֹאֲלֵנוּ. יוֹצְרֵנוּ. קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקב. רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח. הַצָּלָה וְהַצְלָחָה. בְּרָכָה וִישׁוּעָה. נֶחָמָה. פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב. וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ:
לכאורה בפשטות לשון הברכה מראשיתה ועד סופה, נראית כברכת שבח ללא כל מרכיב של בקשה.
גם "הוא יגמלנו וכו'", וגם "ומכל טוב לעולם אל יחסרנו", הם חלק משבחיו של הקב"ה.

בהנחה שהדברים אכן כך, ולא מדובר בבקשות, יוצא שיש לנו ביטוח, שמכל טוב לעולם אל יחסרנו. וא"ת כיצד חסרים לנו דברים?
יש לבאר בזה שהקב"ה הוא מקור הטוב, אלא שלא תמיד מבינים מהו הטוב.
אתה יכול להקשות גם "בורא נפשות רבות וחסרונן", שהרי אינו בורא את כל חסרונן.
 
חלק עליון תַחתִית