מקורות אני לא יודע. אבל בפשטות, הבדלה צריכה דעת רק בדברים המופשטים, לא בדבר שהוא טבע העולם. וכמו שמועד לשבתות ל"ה מועד לימי החול, לא בגלל שהשור יודע מקדושת השבת, אלא שהוא רואה שינוי בטבע האנשים, ולכן טבעו הבהמי מתפעל מדבר זהיעקב שלם אמר:האם ברכת אתה חונן על בקשת חכמה היא רק על חכמת התורה או שמא גם על שאר חכמות
מעין מה שאמרו אם דעת אין הבדלה מנין
וכן הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה
ת"ח שאין בו דעת
אשמח למקורות
במבי אמר:שיהיו עמלים בתורה שהיא חכמה ומוסר ובינה :
ספר וסופר אמר:מבקשים - 'חננו מאיתך', דהיינו מהדעה שאצלך.
המהרש"א ברכות לגולכן צריך לכוין בה כראוי שזה עיקר השאלה שצריך האדם לשאול מאת הבורא ית׳ שיתן לו שכל ודעת ישר למאוס ברע ולבחור בטוב
גדולה דעה כו׳. מבואר כי הדעת היא המדה העליונה שבג׳ מדות שהם חכמה ובינה ודעת כפירש״י בחומש פרשת כי תשא ע״ש והיא רוה״ק ואמר שהיא נתונה בין שתי אותיות ולא בין שתי תיבות השם לפי שאותיות השם אינן כמו תיבה אחרת המחוברות באותיות מורה על דבר מה אבל מי שיודע לצרף צרופי שמותיו יתברך ב״ה הוא הדעת ורוה״ק בעצמו וכו' עיי"ש
משבט הכהונא אמר:למאוס ברע ולבחור בטוב
ולפעמים שוכחים את הרובד הבסיסי והעיקרי, לעמוד לפני אבינו מלכינו ולבקש מלפניו את צרכינו כבן מאביו ועבד ממלכו.ספר וסופר אמר:כך זה בכל שמו"ע, לא סתם בקשות, אלא רצון להתחבר לעולם דרך הגישה האלוקית, המתאימה לנו בתור יהודים.
בשל כך, זקוקים להקדים לכל תפילה - 'אל' אברהם יצחק ויעקב'.
זה המשמעות העמוקה של 'עומד לפני המלך' שיש בשמו"ע.
מ אלישע אמר:אבל בפרטיות איני מבין הפשט כאן, ולען אני מוכרח להתפלל באתה חונן, להבין התפילה,)
ובהשיבנו אבינו לתורתך מבקשים תורה.
לא ברור מה אתה רוצה.ספר וסופר אמר:כבוד הרב @מלך שבא הנכבד
לידיעתך, מבחינה סטטיסטית, יש יותר ששוכחים שאנחנו יהודים בני אברהם יצחק ויעקב, ולא רק בעלי חיים, אשר בהם נאמר 'הכפירים שואגים לטרף לבקש מאל אוכלם'. חשבת פעם למה האריה יכול לשאוג ביער, והגוי בלבו, ואני צריך לעמוד לפני ממ"ה, בלי תנועה, ובעינים עצומות, להקדים קורבנות, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, הסמכת גאולה לתפילה - וכו' וכו' - ואם לא כיוונתי באבות לא יצאתי ידי חובת בקשת 'פרנסה ורפואה'??????
בשביל לבקש פרנסה יש תפילות מהחיד"א, וכן אתה יכול לקרוא תהלים.
עכ"פ אני מעדיף להיות מאותם מועטים שזוכרים שאנחנו גם יהודים, ולנסות להבין מה רוצים ממני בתור אחד שכזה.
סליחה שאני מתערב, אך אתה היית קצת חריף בתגובה כלפי מה שהוא כתב מה שגם לא תורם לדיון. אני גם לא נוטה להימשך אחרי סגנון הדברים האלה, אבל אין צורך ללגלג, וכי מה מרוויחים בזה.מלך שבא אמר:לא ברור מה אתה רוצה.ספר וסופר אמר:כבוד הרב @מלך שבא הנכבד
לידיעתך, מבחינה סטטיסטית, יש יותר ששוכחים שאנחנו יהודים בני אברהם יצחק ויעקב, ולא רק בעלי חיים, אשר בהם נאמר 'הכפירים שואגים לטרף לבקש מאל אוכלם'. חשבת פעם למה האריה יכול לשאוג ביער, והגוי בלבו, ואני צריך לעמוד לפני ממ"ה, בלי תנועה, ובעינים עצומות, להקדים קורבנות, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, הסמכת גאולה לתפילה - וכו' וכו' - ואם לא כיוונתי באבות לא יצאתי ידי חובת בקשת 'פרנסה ורפואה'??????
בשביל לבקש פרנסה יש תפילות מהחיד"א, וכן אתה יכול לקרוא תהלים.
עכ"פ אני מעדיף להיות מאותם מועטים שזוכרים שאנחנו גם יהודים, ולנסות להבין מה רוצים ממני בתור אחד שכזה.
מישהו דיבר כאן על ברכת אבות? אם יש לך מקורות לקביעה המחודשת שלך על ברכת רפאנו וברך השנים תכתוב, אם לא אתה לא חייב להגיב.
[משפטים מסוג "אלו שאינם חושבים כמוני שוכחים שאנחנו יהודים בני אברהם יצחק ויעקב ולא רק בעלי חיים" או "אני ורק אני מהמועטים שזוכרים שאנחנו גם יהודים ומנסה לבין מה רוצים ממני" אינם תורמים לדיון]
במבי אמר:מ אלישע אמר:אבל בפרטיות איני מבין הפשט כאן, ולען אני מוכרח להתפלל באתה חונן, להבין התפילה,)
ובהשיבנו אבינו לתורתך מבקשים תורה.
רש"י כותב - אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת (ע"ז ח.)
מלך שבא אמר:מישהו דיבר כאן על ברכת אבות?
א. לדעתי, לא מצינו לשון תלמוד אלא על תלמוד תורה.יעקב שלם אמר:במבי אמר:מ אלישע אמר:אבל בפרטיות איני מבין הפשט כאן, ולען אני מוכרח להתפלל באתה חונן, להבין התפילה,)
ובהשיבנו אבינו לתורתך מבקשים תורה.
רש"י כותב - אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת (ע"ז ח.)
יישר כח
אבל האם זה רק על תורה ?
HaimL אמר:א. לדעתי, לא מצינו לשון תלמוד אלא על תלמוד תורה.יעקב שלם אמר:במבי אמר:רש"י כותב - אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת (ע"ז ח.)
יישר כח
אבל האם זה רק על תורה ?
ב. אין בזה כל סתירה להתפלל גם על מילי דעלמא, רק שלתלמוד תורה הוא מסוגל ביותר.
שאלה זו אינה מובנת. בשמו"ע יש כמה חלקים. בחלק של ברכת אבות יש תוכן מסויים שהוא העיקרי והחשוב ביותר בשמו"ע יותר משאר החלקים, ולכן הכוונה שם מעכבת ובשאר שמו"ע לא. אין שום הוכחה שברכת אבות נותנת פירושים חדשים ומוזרים בברכת רפואה וברך עלינו.ספר וסופר אמר:מלך שבא אמר:מישהו דיבר כאן על ברכת אבות?
כוונתי לשאול, אם תוכן השמו"ע הוא הבקשה הספציפית על רפואה ופרנסה, למה מה שמעכב בפועל זה הכוונה בברכת אבות?
המילים 'שוכחים וכו'', היו על משקל מדויק של מה שאתה כתבת, וכמו שהעירו כאן.
במבי אמר:HaimL אמר:א. לדעתי, לא מצינו לשון תלמוד אלא על תלמוד תורה.יעקב שלם אמר:יישר כח
אבל האם זה רק על תורה ?
ב. אין בזה כל סתירה להתפלל גם על מילי דעלמא, רק שלתלמוד תורה הוא מסוגל ביותר.
אבל מסתבר מאד שהברכה הזאת שנמצאת כמעט בראש ברכות השמונה עשרה עוד לפני "רפאנו" ו"סלח לנו" היא בעיקר על דעת התורה ואולי אפשר לכוון גם על מילי דעלמא בשביל העטיפה של התורה שזה החכמות החיצוניות שנצרכות לעיתים לצורך לימוד התורה, אך מי שמכוון בעיקר על מילי דעלמא משתמש בשרביטו של מלך לצורך פתיחת סתימות ביוב (שאכן נצרכות מאד לעיתים)