דף ד מגילה דף ד עמוד א - לוד אונו {אונה} וגיא חרשים

בבלי

משתמש ותיק
הגמרא במגילה בדף ד עמוד א כותבת:
ואמר ריב"ל לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו. - והני יהושע בננהי? והא אלפעל בננהי, דכתיב (בני) [ובני] אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה. - ולטעמיך, אסא בננהי, דכתיב ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה) +[מסורת הש"ס: ערי מצורה ביהודה]+! - אמר רבי אלעזר: הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו, חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי, הדור אינפול - אתא אסא שפצינהו. דיקא נמי, דכתיב ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה - מכלל דערים הוו מעיקרא, שמע מינה. 
רש"י כותב:
לוד ואונו וגיא החרשים - מערי בנימין היו, כדכתיב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את לוד ואת אונו וגו' ובספר דברי הימים מיחסו על שבט בנימין, וגמרא גמיר לה רבי יהושע בן לוי מרביה דמוקפות חומה מימות יהושע בן נון הן, ובמתניתין דערכין תנן תרתי מינייהו דקא מני לוד ואונו אצל ערי חומה, שאינן נוהגות אלא מימות יהושע בן נון, ולפי שחומותיהן נראות חדשות, כדאמרינן לקמן שנפלו והחזיקן, הוזקק ר' יהושע בן לוי להעיד שבכלל מוקפות חומה הן, לקרות מגילה בחמשה עשר.
ויחזק אסא - אינו בכל המקרא, אבל מקרא אחר כתיב ויבן ערים ביהודה, ואף על גב דהני לאו מיהודה נינהו, ומבנימין היו - מלכי יהודה מושלים על בנימין, ומצינו באסא שאף ערי בנימין חיזק, דכתיב (דברי הימים ב' טז) וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בה את גבע ואת המצפה והן ערי בנימין, כדכתיב בספר יהושע.
בימי פילגש בגבעה - שהחריבו ישראל את בנימין ואת עריו, כדכתיב גם כל הערים הנמצאות שלחו באש (שופטים כ).
שפצינהו - החזיק את בדקיהן, ודומה לו ביבמות (סג, א): טום ולא תשפץ, שפיץ ולא תבנה.

תוספות כותב:
לוד ואונו וגיא החרשים - הקשה ה"ר אלחנן אמאי אצטריך ליה לרבי יהושע לאשמועינן דאונו מוקפת מימות יהושע והא משנה שלימה היא בפרק בתרא דערכין (דף לב.) ויש לומר דאגב דאצטריך לאשמועינן לוד וגיא החרשים תנא נמי אונו בהדייהו.
הא אלפעל בננהו - קשה אמאי לא פריך בפרק בתרא דערכין כי האי גוונא וי"ל דהתם לא תנן אלא אונו והיה יודע דמצי לשנויי תרי אונו הוו אבל הכא דהוו ג' בשלשתן לא שייך למימר שהן כפולות.
שאלות:
1- האם העובדה ששואלים רק על לוד ואונו אומרת שמלכתחילה כולם מסכימים על גיא חרשים?
2- איך הגמרא פה שואלת על המשנה בערכין ומפקפקת על אונו? {אלא אם כן תרי אונו הווי וחדא כאן וחדא בערכין}
3- למה צריך להשמיע גם את אונו? {תירוץ התוספות לא מובן}
4- למה שיהושע יבנה? הרי אנו אומרים אפילו יבנו לפני כיבוש יהושע אבל שישארו מבוצרות בזמן יהושע!
5- איפה המקומות הללו?

אשמח לתשובות עם מקורות בבקשה
 

שלו'

משתמש ותיק
1 על גיא החרשים אין קו', דלא כ' בפס'. [וע"ע בטו"א דבסמוך].
לגבי 2ו3 ע' טורי אבן.

אגב, כמדומה שרש"י בא לישב קו' התוס', דכיון דנראות חדשות הו"א שלא אלו המנויות בערכין, ולכן הוצרך להעיד שהן הן.

4 נהנתי מדקדוקך היפה. בפשוטו הו"א שזו גופא כוונת הגמ', אך יותר טוב להשאר בשאלה כדקדוקך הנחמד!
 

תיובתא

משתמש ותיק
לגבי שאלתך על זיהוי המקומות, וכן האשכול על מגידון, התשובה הפשוטה היא שאנחנו לא יודעים. אין מסורת שהשתמרה על רוב רובם של המקומות הנזכרים בתנ"ך.
 

בת עין

משתמש ותיק
בבלי אמר:
5- איפה המקומות הללו?
העיר לוד מזוהה כמעט בוודאות עם העיר לוד שבימינו.
למרות שהחוקרים מסכימים לכך שלוד שבימינו יושבת לפחות בחלקה על לוד העתיקה (ואף התגלו קברים קדומים מימי התנאים בעיר לוד) הכריעו פוסקי ההלכה (כמו הגרי"ש אלישיב, המנחת יצחק ועוד) בתשובתם לשאלת הג"ר נתן אורטנר זצ"ל רבה של לוד כי יש להמשיך עם המנהג הקדום לקרוא את המגילה בלוד גם בי"ד וגם בט"ו, למרות שמעיקר הדין היו צריכים לקרוא רק בט"ו.
'לוד ואונו וגיא החרשים' מופיעות בפסוק אחד בספר יהושע כך שהם מקומות סמוכים זה לזה (הפסוקים בספר יהושע מונים את הערים לפי אזורים, כך שמקומות הנזכרים בפסוק אחד היו סמוכים זה לזה). אך כמובן שקשה לקבוע את מקומם המדוייק.
 
חלק עליון תַחתִית