לא הבנתי מדוע איכא פירכא לרבי אליעזר, לשם דוגמה
דרבי אליעזר סברא הוא דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה והאי כי קא מפיש טובא ואמר אדעתיה דנפשיה קאמר
אבל אנשי כנה"ג לא כתבו בלשון ספק "ויאמר כנראה המן בלבו", אלא בלשון ודאי. ושמא אמר המן בלבו "למי יחפוץ המלך השוטה וההפכפך לעשות יקר יותר ממני? שמא לאחד משריו האחרים, שעשו לו איזו הנאה? עצם זה שהוא שואל את פי, מראה שאולי הוא חפץ לעשות יקר למישהו אחר. מאידך, אני מעל כל השרים, ומסתבר שהמלך רוצה לעשות לי יקר, ולכן הוא שאל את פי. אני אטול את הסיכון, ממילא לא אני הוא זה שיצטרך לקרוא לפני אותו שר ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"
אם זה לא ברוח הקודש?
דרבי אליעזר סברא הוא דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה והאי כי קא מפיש טובא ואמר אדעתיה דנפשיה קאמר
אבל אנשי כנה"ג לא כתבו בלשון ספק "ויאמר כנראה המן בלבו", אלא בלשון ודאי. ושמא אמר המן בלבו "למי יחפוץ המלך השוטה וההפכפך לעשות יקר יותר ממני? שמא לאחד משריו האחרים, שעשו לו איזו הנאה? עצם זה שהוא שואל את פי, מראה שאולי הוא חפץ לעשות יקר למישהו אחר. מאידך, אני מעל כל השרים, ומסתבר שהמלך רוצה לעשות לי יקר, ולכן הוא שאל את פי. אני אטול את הסיכון, ממילא לא אני הוא זה שיצטרך לקרוא לפני אותו שר ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"
אם זה לא ברוח הקודש?