הערות והארות בגפ״ת מסכת מגילה

שמואל דוד

משתמש ותיק
ב:

רש״י ד״ה כדכתיב להיות עושים
 - מסקנא דקושיא היא ולא תירוצא הוא

לכאורה כפל לשון הוא וצ״ע 
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ג:

רש״י ד״ה שמת לו מת - אח או אחות

ק״ק מדוע נקט אלו דוקא. ועיין רש״י ברכות יט וסנהדרין לה שכתב ״קרובו״ וצ״ע.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
א) מגילה ה:

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳

צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳

וכעין זה יש להעיר על דברי יוסף בפרשת ויחי ״ויאמר יוסף לא כן אבי״ וכו׳ וצ״ע מיו"ד סי' ר״מ - ב: איזהו מורא כו׳ ולא סותר את דבריו כו׳


ב) מגילה ה:

רש״י ד״ה ולא נענו - מן השמים

צ״ע בכוונתו.


ג) מגילה ו.

ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא

איזה עדיפות יש לציפורי?


ד) מגילה ו.

רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום

קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
בדר"א דהקנס אינו על העבירה אלא על ההשתמשות במה שאינו שלו ואינו מחזירו, ובפחות משו"פ ליכא חיוב השבה וליכא לעונש זו [ובפשטות גם מחלו הבעלים].
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
א) מגילה ה:

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳

צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳
בירושלמי (יבמות פרק ו) מובא מחלו' זו (של דחיית רבינו הק' את תשעה באב ועוד מחלו' במהלך דומה) ושם איתא שהוא אמר 'עמך הייתי' דהיינו (וזה מתאים עם השנים) ששניהם היו אצל רבי חנינא ביחד כשאבי חנינא אמר את זה.
וא"כ נראה שלא היה רבו, אולי תלמיד חבר או שהיות והוא נהיה ראש ישיבה חייב לקרוא לו רבי אך מותר להתווכח.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ד) מגילה ו.
רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום
קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
לזבולון לא איכפת מצד דיני גניבה אלא מצד הפסד רווח שלו
וכן מדויק במענה של הקב"ה
 שכל הנוטל ממנו (דהיינו הגזלן) אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום (וגם פרקמטיא עושים עם שווה פרוטה)
 

חדש ימינו כקדם

משתמש ותיק
ו. רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון

מהו ייחודו של טבריה, הלא כתיב כן על כל פושעי ישראל?
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
חדש ימינו כקדם אמר:
ו. רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון

מהו ייחודו של טבריה, הלא כתיב כן על כל פושעי ישראל?
עיין באשכול זה (בעיקר הודעת הרב @אלימלך )
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
חדש ימינו כקדם אמר:
ו. רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון

מהו ייחודו של טבריה, הלא כתיב כן על כל פושעי ישראל?
עיין באשכול זה (בעיקר הודעת הרב @אלימלך )

לענ"ד, עפ"י שיר השירים רבה - פרשה ד:
כפלח הרמון רקתך, רבי אבא בר כהנא ורבי אחא, חד אמר הריקן שבשלש שורות - רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין בסנהדרין עצמה, וחד אמר הריקן שבסנהדרין - רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה...
וברש"י שבת קה, ב:
שאין לך ריק בישראל - שאין בו תורה ומצות.
מבואר שבמאמר זה נכלל שתיהם: תורה ומצוות.
טבריה היא עיר של סנהדרין, ראש השנה לא, א, ממילא שייך לשונם במדרש שם לגבי טבריה, ואם אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות דווקא, ריקי טבריה הינם מלאים תורה, היותו מקום תורה היותר מובהק שבימיהם, אשר מצוות שלהם ר"ל בפרט תורה, וכמפורש במדרש שם, וברש"י שבת שם.
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ב:

רש״י ד״ה כדכתיב להיות עושים
 - מסקנא דקושיא היא ולא תירוצא הוא

לכאורה כפל לשון הוא וצ״ע 
 
אף ברש"י מסכת כתובות דף מו עמוד ב ד"ה אלא ההיא בהפרת נדרים כתיב - מסקנא דקושיא היא ולא שינויא הוא
רש"י מסכת זבחים דף לט עמוד א ד"ה בשלש מתנות כו' - וכולה חדא מלתא היא דמסקנא דקושיא היא ולאו שינויא...
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ג:
רש״י ד״ה שמת לו מת - אח או אחות
ק״ק מדוע נקט אלו דוקא. ועיין רש״י ברכות יט וסנהדרין לה שכתב ״קרובו״ וצ״ע.

עיין המצורף פה:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_פירוש רש-י למסכת מגילה - שלמה בן יצחק (רש-י)_114 (2).pdf
    1.2 MB · צפיות: 2

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
א) מגילה ה:
אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳
צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳

מן האפשר ש"לא כך היה מעשה" היא שאלה ובתמיה: וכי לא כך היה המעשה?
 
וכעין זה יש להעיר על דברי יוסף בפרשת ויחי ״ויאמר יוסף לא כן אבי״ וכו׳ וצ״ע מיו"ד סי' ר״מ - ב: איזהו מורא כו׳ ולא סותר את דבריו כו׳
ראה המצורף פה.

ב) מגילה ה:
רש״י ד״ה ולא נענו - מן השמים
צ״ע בכוונתו.

נוסח אחר: ולא נענו - מן הגשמים
אמנם לענ"ד, מי שעכשיו סיים מסכת תענית, אמנם מבין לבד. 
מי שלא למד תענית, אינו מבין לבדו מהו "עברו אלו - ולא נענו".


ג) מגילה ו.
ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא
איזה עדיפות יש לציפורי?

מסתבר שהעיר ציפורי, יפה הייתה ומפוארת מאוד, כדברי יוסיפון (מזמן הבית שני), המכנה לציפורי: "פאר הגליל כולו".

ד) מגילה ו.
רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום
קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
הלא מדובר במציאה, וכלשון רש"י שם: מי מודיעני על זאת: לתת לי דמים, שמא כל המוצאו לחלזון ולכל אלה, יטלם בלא דמים.
פחות משווה פרוטה, הרי פטורה מהשבת אבידה.
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_צפנת פענח על התורה - א (בראשית) - רוזין, יוסף בן אפרים פישל_256 (1).pdf
    841.3 KB · צפיות: 1

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
כ:

רש״י ד״ה למליקה - של עוף:
לקבלה - לקבלת הדם:

לכאורה זיל קרי ביה רב הוא, ומה כוונת רש״י בזה?
 
חלק עליון תַחתִית