בדר"א דהקנס אינו על העבירה אלא על ההשתמשות במה שאינו שלו ואינו מחזירו, ובפחות משו"פ ליכא חיוב השבה וליכא לעונש זו [ובפשטות גם מחלו הבעלים].שמואל דוד אמר:קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
בירושלמי (יבמות פרק ו) מובא מחלו' זו (של דחיית רבינו הק' את תשעה באב ועוד מחלו' במהלך דומה) ושם איתא שהוא אמר 'עמך הייתי' דהיינו (וזה מתאים עם השנים) ששניהם היו אצל רבי חנינא ביחד כשאבי חנינא אמר את זה.שמואל דוד אמר:א) מגילה ה:
אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳
צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳
לזבולון לא איכפת מצד דיני גניבה אלא מצד הפסד רווח שלושמואל דוד אמר:ד) מגילה ו.
רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום
קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.
בן יהוידע אמר:עיין באשכול זה (בעיקר הודעת הרב @אלימלך )חדש ימינו כקדם אמר:ו. רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון
מהו ייחודו של טבריה, הלא כתיב כן על כל פושעי ישראל?
וברש"י שבת קה, ב:כפלח הרמון רקתך, רבי אבא בר כהנא ורבי אחא, חד אמר הריקן שבשלש שורות - רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין בסנהדרין עצמה, וחד אמר הריקן שבסנהדרין - רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה...
מבואר שבמאמר זה נכלל שתיהם: תורה ומצוות.שאין לך ריק בישראל - שאין בו תורה ומצות.
שמואל דוד אמר:ב:
רש״י ד״ה כדכתיב להיות עושים - מסקנא דקושיא היא ולא תירוצא הוא
לכאורה כפל לשון הוא וצ״ע
שמואל דוד אמר:ג:
רש״י ד״ה שמת לו מת - אח או אחות
ק״ק מדוע נקט אלו דוקא. ועיין רש״י ברכות יט וסנהדרין לה שכתב ״קרובו״ וצ״ע.
הלא מדובר במציאה, וכלשון רש"י שם: מי מודיעני על זאת: לתת לי דמים, שמא כל המוצאו לחלזון ולכל אלה, יטלם בלא דמים.שמואל דוד אמר:א) מגילה ה:
אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳
צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳
מן האפשר ש"לא כך היה מעשה" היא שאלה ובתמיה: וכי לא כך היה המעשה?
ראה המצורף פה.וכעין זה יש להעיר על דברי יוסף בפרשת ויחי ״ויאמר יוסף לא כן אבי״ וכו׳ וצ״ע מיו"ד סי' ר״מ - ב: איזהו מורא כו׳ ולא סותר את דבריו כו׳
ב) מגילה ה:
רש״י ד״ה ולא נענו - מן השמים
צ״ע בכוונתו.
נוסח אחר: ולא נענו - מן הגשמים
אמנם לענ"ד, מי שעכשיו סיים מסכת תענית, אמנם מבין לבד.
מי שלא למד תענית, אינו מבין לבדו מהו "עברו אלו - ולא נענו".
ג) מגילה ו.
ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא
איזה עדיפות יש לציפורי?
מסתבר שהעיר ציפורי, יפה הייתה ומפוארת מאוד, כדברי יוסיפון (מזמן הבית שני), המכנה לציפורי: "פאר הגליל כולו".
ד) מגילה ו.
רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום
קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.