מגילה דף טו,א: "ויגידו למרדכי את דברי אסתר, ואילו איהו לא אזל לגביה - מכאן שאין משיבין על הקלקלה".
ובח"א למהרש"א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש"י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ"ל וצריך לומר דאותן אחרים לא חשו להך מלתא דאין משיבין כו', עכ"ל.
והיינו, שהוקשה להמהרש"א למה לא חששו האחרים להא דאין משיבין על הקלקלה כפי שחששה אסתר.
ובח"א למהרש"א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש"י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ"ל וצריך לומר דאותן אחרים לא חשו להך מלתא דאין משיבין כו', עכ"ל.
והיינו, שהוקשה להמהרש"א למה לא חששו האחרים להא דאין משיבין על הקלקלה כפי שחששה אסתר.
לכאו' נראה, דביאור 'אין משיבין על הקלקלה' הוא, דהנה בכל שליחות, דרך ארץ הוא להשיב לשולחו ולהודיעו קיום דבר השליחות, כדאי' במכילתא יתרו: "וישב משה את דברי העם אל ה'. וכי צריך היה משה להשיב, אלא למדה תורה דרך ארץ; בא משה והשיב תשובה לשולחו, שכן אמר משה, אף על פי שהוא יודע ועד, אשיב תשובה לשולחני".
וכנגד זה אמרו שעל הקלקלה אינו כן. דשליח לא ישיב למשלחו כאשר אין תכלית השליחות מצליחה והיא מקולקלת [וכגון הכא שהתך נשלח ע"י מרדכי, ולא הסכימה אסתר לעשות כדברי מרדכי], וזהו פי' אין 'משיבין', וכן לשו' רש"י בד"ה על הקלקלה "לפיכך לא השיב התך את שליחותו".
ולפ"ז ל"ק כלל קו' המהרש"א ששאל לגבי אחרים למה לא חששו לזה, כי להמבואר הרי אצלם אין שייך כלל 'אין משיבין'.
וכן נראה מהסוגיא ביומא דף ע"ז ע"א שהביאו הא ד'אין משיבין על הקלקלה' לגבי מה שהשיב השליח גבריאל 'עשיתי כאשר צויתני', עי"ש. (ויל"ע בס' חסידים תת"ב).