דף טו 'אין משיבין על הקלקלה'

יואל נהרי

משתמש ותיק
מגילה דף טו,א: "ויגידו למרדכי את דברי אסתר, ואילו איהו לא אזל לגביה - מכאן שאין משיבין על הקלקלה".

ובח"א למהרש"א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש"י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ"ל וצריך לומר דאותן אחרים לא חשו להך מלתא דאין משיבין כו', עכ"ל.

והיינו, שהוקשה להמהרש"א למה לא חששו האחרים להא דאין משיבין על הקלקלה כפי שחששה אסתר.

   
לכאו' נראה, דביאור 'אין משיבין על הקלקלה' הוא, דהנה בכל שליחות, דרך ארץ הוא להשיב לשולחו ולהודיעו קיום דבר השליחות, כדאי' במכילתא יתרו: "וישב משה את דברי העם אל ה'. וכי צריך היה משה להשיב, אלא למדה תורה דרך ארץ; בא משה והשיב תשובה לשולחו, שכן אמר משה, אף על פי שהוא יודע ועד, אשיב תשובה לשולחני".

וכנגד זה אמרו שעל הקלקלה אינו כן. דשליח לא ישיב למשלחו כאשר אין תכלית השליחות מצליחה והיא מקולקלת [וכגון הכא שהתך נשלח ע"י מרדכי, ולא הסכימה אסתר לעשות כדברי מרדכי], וזהו פי' אין 'משיבין', וכן לשו' רש"י בד"ה על הקלקלה "לפיכך לא השיב התך את שליחותו".

ולפ"ז ל"ק כלל קו' המהרש"א ששאל לגבי אחרים למה לא חששו לזה, כי להמבואר הרי אצלם אין שייך כלל 'אין משיבין'.

וכן נראה מהסוגיא ביומא דף ע"ז ע"א שהביאו הא ד'אין משיבין על הקלקלה' לגבי מה שהשיב השליח גבריאל 'עשיתי כאשר צויתני', עי"ש. (ויל"ע בס' חסידים תת"ב).

 
 
יואל נהרי אמר:
מגילה דף טו,א: "ויגידו למרדכי את דברי אסתר, ואילו איהו לא אזל לגביה - מכאן שאין משיבין על הקלקלה".

ובח"א למהרש"א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש"י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ"ל וצריך לומר דאותן אחרים לא חשו להך מלתא דאין משיבין כו', עכ"ל.

והיינו, שהוקשה להמהרש"א למה לא חששו האחרים להא דאין משיבין על הקלקלה כפי שחששה אסתר.

   
לכאו' נראה, דביאור 'אין משיבין על הקלקלה' הוא, דהנה בכל שליחות, דרך ארץ הוא להשיב לשולחו ולהודיעו קיום דבר השליחות, כדאי' במכילתא יתרו: "וישב משה את דברי העם אל ה'. וכי צריך היה משה להשיב, אלא למדה תורה דרך ארץ; בא משה והשיב תשובה לשולחו, שכן אמר משה, אף על פי שהוא יודע ועד, אשיב תשובה לשולחני".

וכנגד זה אמרו שעל הקלקלה אינו כן. דשליח לא ישיב למשלחו כאשר אין תכלית השליחות מצליחה והיא מקולקלת [וכגון הכא שהתך נשלח ע"י מרדכי, ולא הסכימה אסתר לעשות כדברי מרדכי], וזהו פי' אין 'משיבין', וכן לשו' רש"י בד"ה על הקלקלה "לפיכך לא השיב התך את שליחותו".

ולפ"ז ל"ק כלל קו' המהרש"א ששאל לגבי אחרים למה לא חששו לזה, כי להמבואר הרי אצלם אין שייך כלל 'אין משיבין'.

וכן נראה מהסוגיא ביומא דף ע"ז ע"א שהביאו הא ד'אין משיבין על הקלקלה' לגבי מה שהשיב השליח גבריאל 'עשיתי כאשר צויתני', עי"ש. (ויל"ע בס' חסידים תת"ב).

 
כנראה הבין המהרש"א דשליחותם אינה שליחות חדשה
וכביכול ממשיכים שליחות התך 
דמה שהם הולכים לומר למרדכי זוהי תשובה... 
השליחות אשר באמתחתם היא שליחות של תשובה. 

צא ולמד, מהו עניין אין משיבין, 
להבנתך זהו מי שנשלח בתחילה לא ישיב... 
להבנת המהרש"א, אין משיבין פירושו, לא אומרים שליחות של תשובה שיש בה קלקלה
ופה השליחות היא תשובת קלקלה... 
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ניצוץ מן המדורה אמר:
יואל נהרי אמר:
מגילה דף טו,א: "ויגידו למרדכי את דברי אסתר, ואילו איהו לא אזל לגביה - מכאן שאין משיבין על הקלקלה".

ובח"א למהרש"א: מכאן שאין משיבין על הקלקלה כו'. מדכתיב מעיקרא ותאמר אסתר להתך וגו' וכתיב בתר הכי ויגידו למרדכי וגו' משמע דאחרים הגידו לו ופרש"י לפיכך לא השיב התך ואסתר שלחה על ידי אחרים עכ"ל וצריך לומר דאותן אחרים לא חשו להך מלתא דאין משיבין כו', עכ"ל.

והיינו, שהוקשה להמהרש"א למה לא חששו האחרים להא דאין משיבין על הקלקלה כפי שחששה אסתר.

   
לכאו' נראה, דביאור 'אין משיבין על הקלקלה' הוא, דהנה בכל שליחות, דרך ארץ הוא להשיב לשולחו ולהודיעו קיום דבר השליחות, כדאי' במכילתא יתרו: "וישב משה את דברי העם אל ה'. וכי צריך היה משה להשיב, אלא למדה תורה דרך ארץ; בא משה והשיב תשובה לשולחו, שכן אמר משה, אף על פי שהוא יודע ועד, אשיב תשובה לשולחני".

וכנגד זה אמרו שעל הקלקלה אינו כן. דשליח לא ישיב למשלחו כאשר אין תכלית השליחות מצליחה והיא מקולקלת [וכגון הכא שהתך נשלח ע"י מרדכי, ולא הסכימה אסתר לעשות כדברי מרדכי], וזהו פי' אין 'משיבין', וכן לשו' רש"י בד"ה על הקלקלה "לפיכך לא השיב התך את שליחותו".

ולפ"ז ל"ק כלל קו' המהרש"א ששאל לגבי אחרים למה לא חששו לזה, כי להמבואר הרי אצלם אין שייך כלל 'אין משיבין'.

וכן נראה מהסוגיא ביומא דף ע"ז ע"א שהביאו הא ד'אין משיבין על הקלקלה' לגבי מה שהשיב השליח גבריאל 'עשיתי כאשר צויתני', עי"ש. (ויל"ע בס' חסידים תת"ב).

 
כנראה הבין המהרש"א דשליחותם אינה שליחות חדשה
וכביכול ממשיכים שליחות התך 
דמה שהם הולכים לומר למרדכי זוהי תשובה... 
השליחות אשר באמתחתם היא שליחות של תשובה. 

צא ולמד, מהו עניין אין משיבין, 
להבנתך זהו מי שנשלח בתחילה לא ישיב... 
להבנת המהרש"א, אין משיבין פירושו, לא אומרים שליחות של תשובה שיש בה קלקלה
ופה השליחות היא תשובת קלקלה... 
 
אכן כך גם אני חשבתי בדעת המהרש''א.

ואולם ודאי יש גם מקום לו' כמש''נ שהנושא הוא רק ענין הדרך ארץ שיש בשליח להשיב דבר לשולחו, שזה שייך רק בשליח ראשון עצמו.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
קצת בדומה לדבריך איתא ב׳בן יהוידע׳ על הדף וז״ל:
עיין מהרש"א ז"ל, ולא היה צריך לזה דאפילו אם יחושו ליכא בהו האי מלתא דהם לא היו שלוחי מרדכי ואין דבריהם נקראים תשובה אלא הם שלוחי אסתר מחדש ובודאי דניאל עשה התנצלות לעצמו ובקש מאסתר שתשלח אחרים מטעם זה.
ע״כ
יואל נהרי אמר:
ויל"ע בס' חסידים תת"ב
וגם הרב @קדמא ואזלא 
אכן מהדוג׳ שמביא בספר חסידים (הוגד ליוסף שאביו חולה, ריב״ז סיפר לרחב״ד שבנו חולה ועוד) משמע שעצם סיפור הקלקלה גם בלי שליחות נכלל ב ׳אין משיבין׳ (לולי כשעל ידי זה יוכל לתקן קצת - כגון יוסף שהלך לבקר עם בניו)
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן יהוידע אמר:
קצת בדומה לדבריך איתא ב׳בן יהוידע׳ על הדף וז״ל:
עיין מהרש"א ז"ל, ולא היה צריך לזה דאפילו אם יחושו ליכא בהו האי מלתא דהם לא היו שלוחי מרדכי ואין דבריהם נקראים תשובה אלא הם שלוחי אסתר מחדש ובודאי דניאל עשה התנצלות לעצמו ובקש מאסתר שתשלח אחרים מטעם זה.
ע״כ
יואל נהרי אמר:
ויל"ע בס' חסידים תת"ב
וגם הרב @קדמא ואזלא 
אכן מהדוג׳ שמביא בספר חסידים (הוגד ליוסף שאביו חולה, ריב״ז סיפר לרחב״ד שבנו חולה ועוד) משמע שעצם סיפור הקלקלה גם בלי שליחות נכלל ב ׳אין משיבין׳ (לולי כשעל ידי זה יוכל לתקן קצת - כגון יוסף שהלך לבקר עם בניו)
ייש''כ הרב @בן יהוידע על המקור מ @בן יהוידע.

יש לך איזה קשר מיוחד אתו?
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
אלא למדה תורה דרך ארץ; בא משה והשיב תשובה לשולחו, שכן אמר משה, אף על פי שהוא יודע ועד, אשיב תשובה לשולחני".

וכן בב''ב כה ע''א
שלוחי בשר ודם - ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן,
וברש"י
לשם מחזירין שליחותן - כשבאין לומר עשינו שליחותך צריכין לשוב אל מקום שהשולחם עומד שם.
 
חלק עליון תַחתִית