דף טו מוחרם שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בגמ' טו. מנודה מהו בדברי תורה, אמר רב יוסף ת''ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו, מוחרם לא שונה ולא שונין לו, לא נשכר ולא נשכרין לו, אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו.
וצ"ב מאי שנא מוחרם מאבל, שבאבל אין אומרים שיכול ללמוד לעצמו כדי שלא יפסיק את לימודו, כיון שאין כאן ביטול תורה לגמרי, כיון שיכול ללמוד דברים המותרים, ובמוחרם אומרים שיכול ללמוד כל דבר כדי שלא יפסיק את לימודו.
ואת"ל דשאני מוחרם שהוא מוחרם לל' יום, משא"כ אבל הוא רק לשבעה ימים, ובמשך ל' יום יש יותר חשש שלא יפסיק את לימודו, א"כ למה לא אמרינן שבשבעה ימים הראשונים שהוא מוחרם ילמד רק דברים המותרים לאבל, ואח"כ יחזור ללמוד את לימודו הרגיל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
דשאני מוחרם שהוא מוחרם לל' יום
נראה לי דלא מוגבל לשלושים יום.
אבל עדיין צ"ע שהרי באבל רואים שלז' ימים אין חשש שיפסיק תלמודו, וא"כ לכה"פ בז' ראשונים ילמד דברים המותרים שאינם משמחים.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
הרי אין חומרא יתירה בשבעת הימים הראשונים, לכן תמוה יהיה לומר לו לא ללמוד בהם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
הרי אין חומרא יתירה בשבעת הימים הראשונים, לכן תמוה יהיה לומר לו לא ללמוד בהם.
לא מפני חומרא יתירה אלא משום שמפורש בגמ' שכל הטעם שהתירוהו ללמוד הוא משום שלא יפסיק לימודו, ומאבל רואים שהפסקה של עד ז' ימים אין חשש כזה, וא"כ בז' ימים הראשונים לכאורה אין טעם להתיר.
 

חימקו

משתמש ותיק
אז אולי שלא ילמד שמונה ימים? הרי אין סיבה דווקא שבעה ימים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
אז אולי שלא ילמד שמונה ימים? הרי אין סיבה דווקא שבעה ימים.
באבל רואים שבשבעה ימים אין חשש שיפסיק מתלמודו, וליותר מזה אין לנו הוכחה, וא"כ מהי"ת להתיר יותר מז'?? אולי ביותר מז' ימים של הפסקת הלימוד אכן יש חשש.
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
אז אולי שלא ילמד שמונה ימים? הרי אין סיבה דווקא שבעה ימים.
באבל רואים שבשבעה ימים אין חשש שיפסיק מתלמודו, וליותר מזה אין לנו הוכחה, וא"כ מהי"ת להתיר יותר מז'?? אולי ביותר מז' ימים של הפסקת הלימוד אכן יש חשש.
חז"ל לא יקבעו איסור לימוד של שבעה ימים למוחרם, אחרי שאין שום משמעות במניין שבע לגביו.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
אז אולי שלא ילמד שמונה ימים? הרי אין סיבה דווקא שבעה ימים.
באבל רואים שבשבעה ימים אין חשש שיפסיק מתלמודו, וליותר מזה אין לנו הוכחה, וא"כ מהי"ת להתיר יותר מז'?? אולי ביותר מז' ימים של הפסקת הלימוד אכן יש חשש.
חז"ל לא יקבעו איסור לימוד של שבעה ימים למוחרם, אחרי שאין שום משמעות במניין שבע לגביו.
למה זה צריך להיות ענין לגביו דווקא? הענין הוא לכל אדם, שיותר מז' ימים הוא לא יכול להפסיק מלמודו הרגיל, ולכן לא יאסרוהו יותר מז' ימים.
 

נתן סברסוב

משתמש ותיק
בריף ובראש הגרסא היא "שלא יפסיד תלמודו"
במסכת שמחות כתוב "שלא ישכח את לימודו"
זה מתכתב עם הסברה שזה שייך יותר ב30 יום ולא בשבעה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתן סברסוב אמר:
בריף ובראש הגרסא היא "שלא יפסיד תלמודו"
במסכת שמחות כתוב "שלא ישכח את לימודו"
זה מתכתב עם הסברה שזה שייך יותר ב30 יום ולא בשבעה
וא"כ עוד יותר קשה למה מותר למוחרם ללמוד לפני כן ולא ילמד בדברים הרעים שמותרים לאבל?
 
 

נתן סברסוב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נתן סברסוב אמר:
בריף ובראש הגרסא היא "שלא יפסיד תלמודו"
במסכת שמחות כתוב "שלא ישכח את לימודו"
זה מתכתב עם הסברה שזה שייך יותר ב30 יום ולא בשבעה
וא"כ עוד יותר קשה למה מותר למוחרם ללמוד לפני כן ולא ילמד בדברים הרעים שמותרים לאבל?
לזה ודאי נזדקק לומר כמו שאמרו כאן מכיוון שאין שיעור של 7 ימים אצל מוחרם או מצורע
לכן או שנאסור עליו בכלל או שנתיר לו הכל

 
 

נתן סברסוב

משתמש ותיק
מה שבאתי לומר שרואים בגרסאות השונות בגמרא
שהסיבה היא לא סתם שלא ילמד תורה אלא שישכח מה שלמד
 

יחיה

משתמש ותיק
תלמיד הרשב"א:
ועד כאן לא הותר לכדי חייו, אלא כדי שלא ימות ברעב, מפני שאין לדבר קצבה כמו שכתבנו למעלה, ומשום האי טעמא שונה לעצמו - שלא ישתכח תלמודו, ואי קשיא, אם כן, למה איצטריך למיתני ולא שונה ולא נשכר פשיטא, י"ל סיפא איצטריכא ליה דעושה חנות קטנה, ושונה לעצמו, אף על גב דאבל כי האי גוונא אסור.
 
חלק עליון תַחתִית