קושיית האחרונים מדוע צריך פסוק לומר שחצי עבד וחצי בן חורין פטור מעולת ראייה מאי שנא מטומטום

אור זורח

משתמש ותיק
בחגיגה ד' א' מבואר שאין צריך למעט טומטום מעולת ראיה כיון שהוא פטור מספיקא שמא אשה הוא (ומבואר בתוס' שם שאין יכול להביא על תנאי שאם פטור יהא נדבה משום שמבטל מסמיכה)

ומבואר שם עוג בסוגיא שחצי עבד וחצי בן חורין גם פטור וילפינן לה מדכתיב אל פני האדון אבל עבד גמור לא צריך למעט מפסוק שהרי בלאו הכי פטור שאינו חייב במצות אלא כאשה

ויש לתמוה מדוע צריך פסוק למעט חצי עבד וחצי בן חורין הלא כיון שהוא חצי אשה אינו יכול להביא כי אינו יכול לסמוך ואין לבטל סמיכה ומאי שנא מטומטום.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אבל החצי בן חורין שלו חייב להביא אע"פ שאינו יכול לסמוך, ושונה מטומטום שאולי אינו חייב כלל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
קושיית הטו"א

וכבר תי' שזה תלוי בטעם היתר הסמיכה בקדשים אי מטעם עדל"ת אכן חצי עבד וח"ב אסור, אמנם אם זה מטעם "צורך" הקרבן עצמו, אין זה עבודה בקדשים ומותר גם לחעוחב"ח
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
אבל החצי בן חורין שלו חייב להביא אע"פ שאינו יכול לסמוך, ושונה מטומטום שאולי אינו חייב כלל.
להרב עת הזמיר שליט''א
מועדים לשמחה
כפי שכבר ראיתי כבר ציין ידידנו הרב @בשלמא שליט''א
שזו קושית הטורי אבן

ואני לא יודע מדוע הטורי אבן לא כתב כמו התירוץ שלך
קצת עיינתי בזה ולא ראיתי כעת ביאור בזה
כי לכאורה התירוץ שלך מאוד טוב
אתה אומר שיש לחלק בין טומטום שאולי הוא אשה וכאן חציו חייב בודאי
וכמו שפשיטא לכאורה שאדם גדם יכול להביא קרבן אע''פ שלא סומך
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
טורי אבן מסכת חגיגה דף ד עמוד א

להרב @עת הזמיר שליט''א
הבאתי כאן הטורי אבן


מיהו אכתי ק"ל על פי' התוס' דבסמוך ממעט מי שחציו עבד וחב"ח מקרא דאל פני האדון והא מי שחציו עבד דמי לטומטום וגרע מיניה דאילו טומטום מספיקא אינו ראוי לסמוך דדילמא אשה הוא אבל מי שחציו עבד צד עבדות שבו דדמי לאשה אינו ראוי לסמוך בוודאי כאשה דגמר לה לה מאשה ועבד עבודה בקדשים שלא במקום מצוה,
ואף על גב דצד חירות שבו דמי לאיש ומצווה על הסמיכה הא אמר סוף פ"ג דר"ה (דף כ"ט) גבי תקיעת שופר דמי שחציו עבד אף לעצמו אינו מוציא דלא אתי צד עבדות דידיה ומפיק צד חירות דידיה, אלמא אחר כל צד דידיה אזלינן להחמיר ולחיוב אזלינן בתר צד חירות שבו ומ"מ צד עבדות שבו מעכב עליו שאף עצמו אינו יכול להוציא, וה"נ צד חירות שבו מחייבו בסמיכה וצד עבדות מעכב עליו שאינו יכול לסמוך, וא"כ כיון דחייב בסמיכה ואינו יכול לסמוך קרא למעוטי מראיה ל"ל

ואי משום דאתי עשה דסמיכה דצד חירות ודחי ל"ת דעבודה בקדשים דצד עבדות הא אין ל"ת שבמקדש דוחה עשה כמ"ש. והא א"א ליישב שיטת התוס' אלא ע"ד זה וכדפי'. אלא שבהא י"ל אף על גב דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש מ"ע דסמיכה שאני, דע"כ עשה זו שאני דהא בכל הסמיכות א"א להם בלא דחיית הל"ת דעבודה בקדשים דבכל כחו הוא סומך ואפ"ה אמר רחמנ' דסומך מש"ה מי שחציו עבד נמי סומך דגזרת הכתוב היא גבי סמיכה דדוחה ל"ת זו אף על גב דבקדשים היא. והא ל"ל דמי שחציו עבד ע"כ אינו יכול לסמוך על שום קרבן שמביא דלא אתי עשה דצד חירות ודוחה ל"ת דצד עבדות הואיל ואין העשה הדוחה והל"ת הנדחת בפניה בחד צד דעשה דסמיכה הוא של צד חירות והל"ת דעבודה בקדשים הוא של צד עבדות. הא ליתא דהא כבר נתבאר לעיל דכל כה"ג נמי אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת. מ"מ הדבר קשה מצד עצמו לומר דקרבן שאינו יכול לסמוך עליו יהיה בטל לגמרי. וגם יש ראיה להיפך שאין קרבן נדחה ובטל לגמרי מפני שא"א לקיימו בכל מצותיו וחוקותיו ויתבאר במ"א: 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
עת הזמיר אמר:
אבל החצי בן חורין שלו חייב להביא אע"פ שאינו יכול לסמוך, ושונה מטומטום שאולי אינו חייב כלל.
להרב עת הזמיר שליט''א
מועדים לשמחה
כפי שכבר ראיתי כבר ציין ידידנו הרב @בשלמא שליט''א
שזו קושית הטורי אבן

ואני לא יודע מדוע הטורי אבן לא כתב כמו התירוץ שלך
קצת עיינתי בזה ולא ראיתי כעת ביאור בזה
כי לכאורה התירוץ שלך מאוד טוב
אתה אומר שיש לחלק בין טומטום שאולי הוא אשה וכאן חציו חייב בודאי
וכמו שפשיטא לכאורה שאדם גדם יכול להביא קרבן אע''פ שלא סומך
מה לי גידם ומה לי טומטום.
וטעם הטורי אבן הוא כי אי אפשר לסמוך דהוי משתמש בקדשים ועשה דוחה ל''ת לא שייך כי בחצי עבד אין עשה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
מה לי גידם ומה לי טומטום.
וטעם הטורי אבן הוא כי אי אפשר לסמוך דהוי משתמש בקדשים ועשה דוחה ל''ת לא שייך כי בחצי עבד אין עשה.

גידם חייב קרבן בודאי לכן שיביא בלי לסמוך
טומטום שספק חייב אין לבטל סמיכה עבור זה
 
חלק עליון תַחתִית