בחגיגה ד' א' מבואר שאין צריך למעט טומטום מעולת ראיה כיון שהוא פטור מספיקא שמא אשה הוא (ומבואר בתוס' שם שאין יכול להביא על תנאי שאם פטור יהא נדבה משום שמבטל מסמיכה)
ומבואר שם עוג בסוגיא שחצי עבד וחצי בן חורין גם פטור וילפינן לה מדכתיב אל פני האדון אבל עבד גמור לא צריך למעט מפסוק שהרי בלאו הכי פטור שאינו חייב במצות אלא כאשה
ויש לתמוה מדוע צריך פסוק למעט חצי עבד וחצי בן חורין הלא כיון שהוא חצי אשה אינו יכול להביא כי אינו יכול לסמוך ואין לבטל סמיכה ומאי שנא מטומטום.
ומבואר שם עוג בסוגיא שחצי עבד וחצי בן חורין גם פטור וילפינן לה מדכתיב אל פני האדון אבל עבד גמור לא צריך למעט מפסוק שהרי בלאו הכי פטור שאינו חייב במצות אלא כאשה
ויש לתמוה מדוע צריך פסוק למעט חצי עבד וחצי בן חורין הלא כיון שהוא חצי אשה אינו יכול להביא כי אינו יכול לסמוך ואין לבטל סמיכה ומאי שנא מטומטום.