מתי ערל כטמא יחשב

דף ד ע"ב ערל פטור מן הראיה. הא מני ר"ע היא דמרבי ליה לערל כטמא, דתניא ר"ע אומר איש איש לרבות את הערל.
ומק' תוס' למה לנו פסוק למעט ערל מקרבן פסח תיפו"ל מהא? ומת' תוס' שערל שהתמעט מקרבן פסח זה ערל שמתו אחיו מחמת מילה, שהוא אינו בכלל טמא גם ע"י הדרשה של איש איש, וכל מה שר"ע ריבה זה דווקא ערל כזה שלא מל מחמת פחד ודאגה.

ומוסיף תוס' שזה אתי שפיר דווקא אליבא דרש"י שם בפסחים שמעמיד במתו מחמת מילה. אך אליבא דר"ת שם שמעמיד אף כשלא מל מחמת דאגה מביא ביאור אחר.

אך לכאו' תי' זה נסתר מרש"י בסוגייתנו שמפורש מעמיד כאן במתו אחיו מחמת מילה ובכל אופן קרא לו ר"ע טמא שאף הוא התמעט מאיש איש והדרא קושיא לדוכתא...
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
הרי אפשר לתרץ כדברי המשך התוס' (וכן מובא בסתמא בתוס' יבמות):
תוס' חגיגה" post_id אמר:
ויש לומר דמהתם ידעינן ליה בעלמא כיון דמדמה ערל לטמא בפסח דרשינן נמי מאיש איש לרבות ערל כטמא
נ.ב. ההערה שלך מובא בחידושים וביאורים (הגר"ח גרינימן זי"ע)
 
 

נבשר

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
אך לכאו' תי' זה נסתר מרש"י בסוגייתנו שמפורש מעמיד כאן במתו אחיו מחמת מילה ובכל אופן קרא לו ר"ע טמא שאף הוא התמעט מאיש איש והדרא קושיא לדוכתא...
עיין בכמה אחרונים בסוף הגמ' שכן הקשו.
 

יחיה

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
דף ד ע"ב ערל פטור מן הראיה. הא מני ר"ע היא דמרבי ליה לערל כטמא, דתניא ר"ע אומר איש איש לרבות את הערל.
ומק' תוס' למה לנו פסוק למעט ערל מקרבן פסח תיפו"ל מהא? ומת' תוס' שערל שהתמעט מקרבן פסח זה ערל שמתו אחיו מחמת מילה, שהוא אינו בכלל טמא גם ע"י הדרשה של איש איש, וכל מה שר"ע ריבה זה דווקא ערל כזה שלא מל מחמת פחד ודאגה.

ומוסיף תוס' שזה אתי שפיר דווקא אליבא דרש"י שם בפסחים שמעמיד במתו מחמת מילה. אך אליבא דר"ת שם שמעמיד אף כשלא מל מחמת דאגה מביא ביאור אחר.

אך לכאו' תי' זה נסתר מרש"י בסוגייתנו שמפורש מעמיד כאן במתו אחיו מחמת מילה ובכל אופן קרא לו ר"ע טמא שאף הוא התמעט מאיש איש והדרא קושיא לדוכתא...

אולי יש ליישב ע"ד: מילתא דאתיא בקל וחומר - טרח וכתב לה קרא. אף מילתא דאתיא בריבוי (איש - איש), גם טרח וכתב לה קרא.
 

התורה היא חיינו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
אולי יש ליישב ע"ד: מילתא דאתיא בקל וחומר - טרח וכתב לה קרא. אף מילתא דאתיא בריבוי (איש - איש), גם טרח וכתב לה קרא.
רעיון יפה. אך צריך מקור.

ומעתה נשאל מדוע תוס' לא חשב על זה כתשובה נוספת...
 
 

יחיה

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
יחיה אמר:
אולי יש ליישב ע"ד: מילתא דאתיא בקל וחומר - טרח וכתב לה קרא. אף מילתא דאתיא בריבוי (איש - איש), גם טרח וכתב לה קרא.
רעיון יפה. אך צריך מקור.
ומעתה נשאל מדוע תוס' לא חשב על זה כתשובה נוספת...

כללי התלמוד לר' בצלאל אשכנזי - השלמה חלק א מתוך עין זוכר לחיד"א אות נא:
מלתא דאתיא בבנין אב - טרח וכתב לה קרא, חידושי הראב"ד למציעא סוף פרק המקבל, רבינו בצלאל בכלליו כתיבת יד... 
קהלת יעקב תוספת דרבנן מערכת אות נ סימן ריד:
ולכאורה צריך לומר דלפי דברי התוס' אלו דאצטריך צריכותא, למה מעט קרא בבכור ובקדשים, דנראה דס"ל דלא אמרינן בעלמא מילתא דאתיא מגזירה שוה טרח וכתב לה קרא, כדאמרינן בק"ו. וכן מתבאר נמי ממ"ש התוס' שם בד"ה השתא וכו', שכתבו, דהשתא דקרא דעז למעט נדמה ע"כ לא בא למעט כי אם נדמה דדומה קצת במקצת סימנין, דבאינו דומה כלל לא צריך שום מיעוט, דהא ילפינן בגזירה שוה, ואי אמרינן דמילתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכתב לה קרא, מה הכרח יש לומר דאתא למעט דומה קצת, אכתי י"ל דלא מעט אלא אינו דומה כלל, ואף דאתי מגזירה שוה טרח וכתב לה קרא, וכן כתב הר"ב משנה למלך בפרק ד' מהלכות מלוה סוף דין א' ד"ה גרסינן, דדעת התוס' באיזהו נשך [בבא מציעא סא ע"א ד"ה גזירה שוה], הכי הוי, דלא אמרינן בגזירה שוה טרח וכתב לה קרא.

אבל דעת הר"ן בנדרים דף ג' [ע"א ד"ה לנדור], דאפילו בגזירה שוה אמרינן דטרח וכתב לה קרא, יע"ש. וכן נראה מדברי התוס' בבכורות בפרק קמא דף י"ב ע"א ד"ה קמ"ל תחת תחת וכו', דטרחו שם לישב הא דאצטריך מיעוט בבכור וקדשים ולא ילפינן זה מזה בגזירה שוה, אלא שדברי התוס' שם נראים כסותרים לדברי התוס' דפרק מרובה הנזכרים, דהתם מתבאר מדבריהם דאילו היה אפשר לכתוב בבכור רבויא דמקצת סימנין בלא מיעוט אין הכי נמי דהוה שתיק קרא ממיעוט דבכור והוה יליף נדמה גמור דאינו דומה מקדשים, ומדברי התוס' דמרובה לא הוי הכי, דאי הוה כתיב רבוי לחודיה בבכור ולא מיעוט הוה מרבינן ליה נמי בקדשים דילפינן מהדדי בגזירה שוה, ודוק. 
באופן דדעת התוס' דבגזירה שוה לא שייך למימר מילתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכתב לה קרא...
 

יחיה

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
ובריבוי ג"כ יש מקור?

באחרונים מבואר, שה"ה לכל מידות שהתורה נדרשת מהם. ראה המשנה למלך בהלכות מלוה ולוה פרק ד הלכה א. שו"ת חיים שאל ב כז. חקרי לב. בקובץ מנורה בדרום - י"ט.

אגב, בתוספות - שבת קלא, ב:
א"נ, מילתא דאתיא במה הצד - טרח וכתב לה קרא, כמו מילתא דאתיא בקל וחומר... 
חדושי הרמב"ן לשבת סד, א:
אלא איכא למימר דמילתא דאתיא בהיקישא כה"ג - טרח וכתב לה קרא בג"ש, וה"נ משמע במס' ב"ק (כ"ה ב') גבי פכין קטנים.
הר"ן - נדרים ג, א:
... משום דכי היכי דאמרינן בריש פ"ק דקדושין (דף ד) דמילתא דאתיא בק"ו - טרח וכתב לה קרא, ה"נ מילתא דאתיא בהיקישא - אפשר טרח וכתב לה קרא, ובריש איזהו נשך אמרי' מילתא דאתיא בג"ש - טרח וכתב לה קרא...
 
חלק עליון תַחתִית