דף ח כתובות ח. הבנת דברי הגמרא ורש"י

HaimL

משתמש ותיק
רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו לא אסתייע מילתא והדרי בהו

והדרי בהו - לא נתנו לו האשה:
---

לא ברור לי מה שכתוב בגמרא וברש"י. אם לשון אירוסין כאן היא כמו שמצוי בלשון התורה וחכמים, היינו קידושין, אז מה פירוש הדרי בהו, ולא נתנו לו האישה, דמשמע שיכלו לחזור בהם בכדי. הרי היא צריכה גט מן האירוסין, והל"ל שתבעוהו, או שפייסוהו, לגרשה.
 

ובכן

משתמש ותיק
והדרי בהו - מלקיים את הנישואין במועד שקבעו.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו לא אסתייע מילתא והדרי בהו

והדרי בהו - לא נתנו לו האשה:
---

לא ברור לי מה שכתוב בגמרא וברש"י. אם לשון אירוסין כאן היא כמו שמצוי בלשון התורה וחכמים, היינו קידושין, אז מה פירוש הדרי בהו, ולא נתנו לו האישה, דמשמע שיכלו לחזור בהם בכדי. הרי היא צריכה גט מן האירוסין, והל"ל שתבעוהו, או שפייסוהו, לגרשה.
לא נתנו לו האשה לנישואין. ואכן צריכה גט.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א
והא דאמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו, ה"ק דלא הדרי בהו מלעשות חופה לזמן קבוע, דלמיהדר בהו לגמרי לא אפשר כיון דאיכא קדושין, ולא אסתייעא מילתא דהדרי בהו שלא נעשית החופה לזמן שקבעו.
אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
וכן פי' הרשב"א ורש"י לא פירש כן.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א
והא דאמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו, ה"ק דלא הדרי בהו מלעשות חופה לזמן קבוע, דלמיהדר בהו לגמרי לא אפשר כיון דאיכא קדושין, ולא אסתייעא מילתא דהדרי בהו שלא נעשית החופה לזמן שקבעו.
אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
וכן פי' הרשב"א ורש"י לא פירש כן.
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה דמסתמא לא שינו מרצונם, אלא מחמת אונס, כגון שלא הספיקו לפרנסה בתכשיטים למועד הקבוע, ואז גם היה רבינא צ"ל קים לי בגווייהו דטריח להו, ולא קים לי בגווייהו דלא הדרי בהו. ועוד, שהגמרא אומרת לא אסתייעא מילתא. וניחא לפירש"י, דלא אסתייעא מילתא אפשר לפרש כגון שנפלה קטטא וכדומה בין החו"כ, ולא רצתה להינשא לו. אבל לפירושם ז"ל, מה שייך לומר שלא אסתייעא מילתא, אם שינו את המועד מרצונם, ויותר מסתבר שלא הספיקו, ואכתי יש להקשות על הלשון הדרי בהו.


 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א
והא דאמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו, ה"ק דלא הדרי בהו מלעשות חופה לזמן קבוע, דלמיהדר בהו לגמרי לא אפשר כיון דאיכא קדושין, ולא אסתייעא מילתא דהדרי בהו שלא נעשית החופה לזמן שקבעו.
אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
וכן פי' הרשב"א ורש"י לא פירש כן.
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה


 
כיון שאין נושאין אשה בעל כרחה, ומאידך היתה הסכמה לתוכנית הנישואין בפרק זמן סביר, נחשב כחזרה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א
והא דאמר קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו, ה"ק דלא הדרי בהו מלעשות חופה לזמן קבוע, דלמיהדר בהו לגמרי לא אפשר כיון דאיכא קדושין, ולא אסתייעא מילתא דהדרי בהו שלא נעשית החופה לזמן שקבעו.
אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
וכן פי' הרשב"א ורש"י לא פירש כן.
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה
קבעו זמן, והדרי בהו מזמן הקבוע.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
HaimL אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א

אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה
כיון שאין נושאין אשה בעל כרחה, ומאידך היתה הסכמה לתוכנית הנישואין בפרק זמן סביר, נחשב כחזרה.
מה שייך בע"כ, אם נתרצתה לו, ורק רצתה לשנות את המועד, מאיזה טעם שיהיה, ואיך שייך לומר על זה לא אסתייעא מילתא, שהרי לא היה כאן שום אונס או קטטא
וכי אדם משנה מועד הקבוע כי תונבא בעלמא נקיט ליה
?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
HaimL אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שוב מצאתי שכדברי הרב @ובכן כ"כ הריטב"א

אמנם בשיטמ"ק הביא דברי הריטב"א וסיים
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה
קבעו זמן, והדרי בהו מזמן הקבוע.
וכי דרך הש"ס לומר הדר ביה על דבר שאינו חוזר לגמרי, אלא רק משנה בו?
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
תלמיד נאמן אמר:
HaimL אמר:
הלשון הדרי בהו קצת תמוה, לפי המובא בשם הריטב"א והרשב"א ז"ל, דמה שייך לשון הדרי בהו על מועד החופה
כיון שאין נושאין אשה בעל כרחה, ומאידך היתה הסכמה לתוכנית הנישואין בפרק זמן סביר, נחשב כחזרה.
מה שייך בע"כ, אם נתרצתה לו, ורק רצתה לשנות את המועד, מאיזה טעם שיהיה, ואיך שייך לומר על זה לא אסתייעא מילתא, שהרי לא היה כאן שום אונס או קטטא
וכי אדם משנה מועד הקבוע כי תונבא בעלמא נקיט ליה
?
 
אני כתבתי בפרק זמן סביר, אבל כנר' לא מתיישב על לבכם.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
HaimL אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כיון שאין נושאין אשה בעל כרחה, ומאידך היתה הסכמה לתוכנית הנישואין בפרק זמן סביר, נחשב כחזרה.
מה שייך בע"כ, אם נתרצתה לו, ורק רצתה לשנות את המועד, מאיזה טעם שיהיה, ואיך שייך לומר על זה לא אסתייעא מילתא, שהרי לא היה כאן שום אונס או קטטא
וכי אדם משנה מועד הקבוע כי תונבא בעלמא נקיט ליה
?
אני כתבתי בפרק זמן סביר, אבל כנר' לא מתיישב על לבכם.
כלומר, אם היו משנים מיום רביעי בשבוע זה ליום רביעי בשבוע הבא, זה לא היה נחשב שחזרו בהם. אבל אם היו אומרים תשב הנערה איתנו ימים או עשור, זה היה נחשב שחזרו בהם? בהנחה שזאת אכן כוונתך אז יש לבאר את לשון הגמרא לא אסתייעא מילתא והדרי בהו, במשמעות של הפלגת מועד החופה.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
תלמיד נאמן אמר:
HaimL אמר:
מה שייך בע"כ, אם נתרצתה לו, ורק רצתה לשנות את המועד, מאיזה טעם שיהיה, ואיך שייך לומר על זה לא אסתייעא מילתא, שהרי לא היה כאן שום אונס או קטטא
וכי אדם משנה מועד הקבוע כי תונבא בעלמא נקיט ליה
?
אני כתבתי בפרק זמן סביר, אבל כנר' לא מתיישב על לבכם.
כלומר, אם היו משנים מיום רביעי בשבוע זה ליום רביעי בשבוע הבא, זה לא היה נחשב שחזרו בהם. אבל אם היו אומרים תשב הנערה איתנו ימים או עשור, זה היה נחשב שחזרו בהם? בהנחה שזאת אכן כוונתך אז יש לבאר את לשון הגמרא לא אסתייעא מילתא והדרי בהו, במשמעות של הפלגת מועד החופה.
 
מה שכתבתי הוא בגדר הצעה, להחליט אין בכחי ללא עיון וציפיה לסייעתא דשמיא.
 
חלק עליון תַחתִית