זמן רב שאני תוהה מה עניין המשפט 'וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים' שאנו אומרים בשחרית של שבת, הלא שבת אינה כקרבן פסח, וערל חייב לשבות.
אך ראיתי שאיתא בנדרים לא: (במשנה ג, יא)
קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי נכרים. שאני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומותר במולי נכרים.
שאין הערלה קרויה אלא לשם נכרים, שנא' כי כל הגוים ערלים... ואומר והיה הפלשתי הערל הזה, ואומר... פן תעלוזנה בנות הערלים. ע''כ.
והובן לי
אך ראיתי שאיתא בנדרים לא: (במשנה ג, יא)
קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי נכרים. שאני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומותר במולי נכרים.
שאין הערלה קרויה אלא לשם נכרים, שנא' כי כל הגוים ערלים... ואומר והיה הפלשתי הערל הזה, ואומר... פן תעלוזנה בנות הערלים. ע''כ.
והובן לי