אמר רבא גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה דאילו במשה רבינו כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפי' בשכר ואילו גבי שמואל אפי' ברצון לא שכרו דכתיב {שמואל א יב-ד} ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו'.
ופירשו תוס' דמשה אמר לא חמור נשאתי בשכר, בעל כרחייהו, אבל ברצון שכרה, ושמא לא היו רוצים ובושים לסרב, אבל שמואל וכו'.
וצריך עיון, אם כן במה השתבח משה שאמר חמור אחד מהם לא נשאתי, שלא לקח מהם בעל כרחם ושילם השכר? -הרי זו מידת גזלנות, וכולי עלמא לא נהיגי הכי.
וקודם לכן, הגמרא הביאה ראיה דמשה היה עשיר ממה שאמר חמור אחד מהם כו', ואם הכוונה שלא נטל בחינם, וכי זהו מעליותא דמשה? והלא רבים אינם נוטלים בשכר, אלא ודאי דאף בשכר לא נטל, וא"כ משמע שהיה עשיר, כי היה לו שכר לשלם. והגמרא שואלת אולי לא היה לו כסף ולכן לא שכר? ומסיקה דבאמת הראיה היא מפסל לך, מפסולתן של לוחות התעשר, ע"ש היטב.
מבואר דלומר שלא נטל בחינם, זה אינו שבח, כי רבים לא נוטלים בחינם, וא"כ היאך זה שמשה השתבח למסקנת הגמרא שלא לקח בשכר בעל כרחייהו?
עוד צריך ביאור, מה שדחתה הגמרא הראיה "דלמא עני הוה" שלא נטל בשכר כי היה עני, הא על זה הקשינו מלכתחילה שאם לא היה לו כסף לשלם א"כ מה הרבותא שלא נטל מהם חמור? [וחשבתי שאולי זה גופא השבח שלו, שמשתבח שלא נטל בשכר בגלל שלא היה לו מה לשלם, ושבח הוא שלא עסק לשם ממון, ובעת שעסקו בביזה הוא היה חכם לב שלקח מצוות].
וגם צריך ביאור מה שרצתה הגמרא להוכיח שלא נטל בשכר, א"כ משמע שיכל לשכור. איך זה ראיה שהיה עשיר? וכי כל מי שיכול לשכור הוא עשיר?
ובאמת הגמרא הביאה ששמואל הנביא היה עשיר שנאמר "ותשובתו הרמתה", כל מקום שהיה הולך היה לוקח עמו כלי תשמישו. ולכאורה איך רואים כאן שהיה עשיר, ואדרבה, אם יכול לקחת עמו כל אשר נזקק שמע מינה שמסתפק במועט הוא.
ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבאמת הא בלאו הכי צריך עיון למה הקב"ה משרה שכינתו על עשיר, ואטו מה שבח יש בזה, ועושר רע שמור לבעליו אמר קהלת. והיה נראה שהכוונה כאן עשיר בסוג איזהו עשיר השמח בחלקו, והיינו שאינו נזקק לטובת הבריות, וזהו מעליותא, חסיד שאינו נזקק להנאת אדם, וכל אשר לו הוא רק מאתו יתברך, וזה הראיה ממש ושמואל שלא נהנו כלום מן הבריות [ואולם הגמרא הביאה ראיה מפסל לך, ועיין].
ופירשו תוס' דמשה אמר לא חמור נשאתי בשכר, בעל כרחייהו, אבל ברצון שכרה, ושמא לא היו רוצים ובושים לסרב, אבל שמואל וכו'.
וצריך עיון, אם כן במה השתבח משה שאמר חמור אחד מהם לא נשאתי, שלא לקח מהם בעל כרחם ושילם השכר? -הרי זו מידת גזלנות, וכולי עלמא לא נהיגי הכי.
וקודם לכן, הגמרא הביאה ראיה דמשה היה עשיר ממה שאמר חמור אחד מהם כו', ואם הכוונה שלא נטל בחינם, וכי זהו מעליותא דמשה? והלא רבים אינם נוטלים בשכר, אלא ודאי דאף בשכר לא נטל, וא"כ משמע שהיה עשיר, כי היה לו שכר לשלם. והגמרא שואלת אולי לא היה לו כסף ולכן לא שכר? ומסיקה דבאמת הראיה היא מפסל לך, מפסולתן של לוחות התעשר, ע"ש היטב.
מבואר דלומר שלא נטל בחינם, זה אינו שבח, כי רבים לא נוטלים בחינם, וא"כ היאך זה שמשה השתבח למסקנת הגמרא שלא לקח בשכר בעל כרחייהו?
עוד צריך ביאור, מה שדחתה הגמרא הראיה "דלמא עני הוה" שלא נטל בשכר כי היה עני, הא על זה הקשינו מלכתחילה שאם לא היה לו כסף לשלם א"כ מה הרבותא שלא נטל מהם חמור? [וחשבתי שאולי זה גופא השבח שלו, שמשתבח שלא נטל בשכר בגלל שלא היה לו מה לשלם, ושבח הוא שלא עסק לשם ממון, ובעת שעסקו בביזה הוא היה חכם לב שלקח מצוות].
וגם צריך ביאור מה שרצתה הגמרא להוכיח שלא נטל בשכר, א"כ משמע שיכל לשכור. איך זה ראיה שהיה עשיר? וכי כל מי שיכול לשכור הוא עשיר?
ובאמת הגמרא הביאה ששמואל הנביא היה עשיר שנאמר "ותשובתו הרמתה", כל מקום שהיה הולך היה לוקח עמו כלי תשמישו. ולכאורה איך רואים כאן שהיה עשיר, ואדרבה, אם יכול לקחת עמו כל אשר נזקק שמע מינה שמסתפק במועט הוא.
ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבאמת הא בלאו הכי צריך עיון למה הקב"ה משרה שכינתו על עשיר, ואטו מה שבח יש בזה, ועושר רע שמור לבעליו אמר קהלת. והיה נראה שהכוונה כאן עשיר בסוג איזהו עשיר השמח בחלקו, והיינו שאינו נזקק לטובת הבריות, וזהו מעליותא, חסיד שאינו נזקק להנאת אדם, וכל אשר לו הוא רק מאתו יתברך, וזה הראיה ממש ושמואל שלא נהנו כלום מן הבריות [ואולם הגמרא הביאה ראיה מפסל לך, ועיין].