בסוג' נזיר (לו ואילך) איתא דהתר מצטרף לאיסור מהא דכתוב בנזיר 'משרת', וכן דשאור ב'בל תקטירו' מצטרפים השאור והמין האחר שהקטיר עמו (ומבואר שם דאתו לחדש דלא כאביי דס"ל דיש הקטרה בפחות מכזית ואי"צ להגיע להתר מצטרף לאיסור).
ובגמ' שם (לז ע"ב) מבואר עוד דאליבא דר' עקיבא אף בחטאת התר מצטרף לאיסור. (ולפיכך הוי ב' כתובים הבאים כא' דאין מלמדים לכה"ת דהתר מצטרף לאיסור).
ובסוף הסוגי' (לז ע"ב) הקשו עוד - ואביא את לשון הגמ' - ז"ל 'א״ל רב אשי לרב כהנא אלא הא דתניא {במדבר ו׳:ד׳} מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין זה עם זה לר״ע השתא י״ל היתר מצטרף לאיסור איסור לאיסור מבעיא. א״ל היתר לאיסור בבת אחת איסור לאיסור אפילו בזה אחר זה' ע"כ הצריך לענייננו.
(ומבואר שם בתוס' דבזאח"ז היינו בכדא"פ. והיינו דבב"א מיירי בב"א ממש).
והנה מתוך קושיית ר' אשי את ר' כהנא, לכאו' משמע שהיה מובן לו שהתר מצטרף לאיסור אפי' בזאח"ז, ורק מכיון שיש את הפסוק הב' דמכל אשר יעשה וגו' א"כ ייתור קרא אתא לחדש שהאיסור הוי' רק בזאח"ז. (שהרי אין נראה שר' כהנא גילה הסברא שכל איסור דהתר מצטרף לאיסור הוא רק כשהוי' בב"א, שהרי ככה"ת ששם אכילה הוי' בזאח"ז ה"נ ככל והתר מצטרף לאיסור הרי בפשטות היינו באותה האכילה האסורה, דהוי' נמי בזאח"ז. וא"כ שלולי הפסוק דמכל אשר יעשה וגו' הוי' אסור בזאח"ז).
וא"כ ק' שהרי לגבי לגבי חטאת ליכא ב' פסוקים דנלמד דהאיסור הוי' רק בבב"א.
וביותר דא"כ לא הוו ב' כתובים הבאים כא' דהא נזיר הוי בבת אחת וחטאת הוי' אף בזאח"ז.
ובגמ' שם (לז ע"ב) מבואר עוד דאליבא דר' עקיבא אף בחטאת התר מצטרף לאיסור. (ולפיכך הוי ב' כתובים הבאים כא' דאין מלמדים לכה"ת דהתר מצטרף לאיסור).
ובסוף הסוגי' (לז ע"ב) הקשו עוד - ואביא את לשון הגמ' - ז"ל 'א״ל רב אשי לרב כהנא אלא הא דתניא {במדבר ו׳:ד׳} מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין זה עם זה לר״ע השתא י״ל היתר מצטרף לאיסור איסור לאיסור מבעיא. א״ל היתר לאיסור בבת אחת איסור לאיסור אפילו בזה אחר זה' ע"כ הצריך לענייננו.
(ומבואר שם בתוס' דבזאח"ז היינו בכדא"פ. והיינו דבב"א מיירי בב"א ממש).
והנה מתוך קושיית ר' אשי את ר' כהנא, לכאו' משמע שהיה מובן לו שהתר מצטרף לאיסור אפי' בזאח"ז, ורק מכיון שיש את הפסוק הב' דמכל אשר יעשה וגו' א"כ ייתור קרא אתא לחדש שהאיסור הוי' רק בזאח"ז. (שהרי אין נראה שר' כהנא גילה הסברא שכל איסור דהתר מצטרף לאיסור הוא רק כשהוי' בב"א, שהרי ככה"ת ששם אכילה הוי' בזאח"ז ה"נ ככל והתר מצטרף לאיסור הרי בפשטות היינו באותה האכילה האסורה, דהוי' נמי בזאח"ז. וא"כ שלולי הפסוק דמכל אשר יעשה וגו' הוי' אסור בזאח"ז).
וא"כ ק' שהרי לגבי לגבי חטאת ליכא ב' פסוקים דנלמד דהאיסור הוי' רק בבב"א.
וביותר דא"כ לא הוו ב' כתובים הבאים כא' דהא נזיר הוי בבת אחת וחטאת הוי' אף בזאח"ז.