דף מ ישיבת כהן גדול בעזרה - פרק אלו נאמרין

משה נפתלי

משתמש ותיק
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר:
מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: לְמִי הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה וּבַהֵיכָל? הֱוֵי אוֹמֵר לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא'. וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
ונראה ליישב, דכהן משוח בשמן המשחה הוא דאית ליה ישיבה בעזרה, אבל מרובה בגדים לית ליה ישיבה בעזרה. ולכן פרכינן שפיר אמתניתין, דמיירי בבית שני שלא היה שמן המשחה, אבל עלי הכהן נמשח בשמן המשחה.
דוגמה לדבר: מלכי בית דוד, שהם מלכים משוחים, יש להם ישיבה בעזרה; אבל מלכי ישראל שאינם מלכים משוחים, אין להם ישיבה בעזרה.
 

הערשל

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כהן משוח בשמן המשחה הוא דאית ליה ישיבה בעזרה, אבל מרובה בגדים לית ליה ישיבה בעזרה.
'אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא וכו' ' ואם איתא ליתני נמי הא.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשל אמר:
'אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא' וכו'. ואם איתא ליתני נמי הא.
כבר הקשה הרב 'משנה למלך' בהלכות בית הבחירה (פ"ז ה"ו) אעיקרא דדינא דאין ישיבה בעזרה, אמאי לא תני לה בפרק קמא דכלים גבי מעלות דעזרת ישראל? ומצדד משום כך לומר, דאין איסור זה מן התורה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר:
מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: לְמִי הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה וּבַהֵיכָל? הֱוֵי אוֹמֵר לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא'. וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
ונראה ליישב, דכהן משוח בשמן המשחה הוא דאית ליה ישיבה בעזרה, אבל מרובה בגדים לית ליה ישיבה בעזרה. ולכן פרכינן שפיר אמתניתין, דמיירי בבית שני שלא היה שמן המשחה, אבל עלי הכהן נמשח בשמן המשחה.
דוגמה לדבר: מלכי בית דוד, שהם מלכים משוחים, יש להם ישיבה בעזרה; אבל מלכי ישראל שאינם מלכים משוחים, אין להם ישיבה בעזרה.
ברש"י ביאר טעם עניין מלכות בית דוד להראות שמלכותו שלמה
ולכאו' אין עניין זה שייך למשיחה
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
ברש"י ביאר טעם ענין מלכות בית דוד להראות שמלכותו שלמה. ולכאו' אין ענין זה שייך למשיחה.
אמת. וזהו לשון רש"י שם:​
אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה. דְּאֵין כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּכָךְ: אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד. שֶׁחָלַק לָהֶם הַמָּקוֹם כָּבוֹד, לְהַרְאוֹת שֶׁמַּלְכוּתוֹ שְׁלֵמָה:
וביאור הדברים נראה על פי מה שאמרו במדרש על פסוק 'מי הוא זה מלך הכבוד':
לָמָּה קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'מֶלֶךְ הַכָּבוֹד'? שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. כֵּיצַד? מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יְיָ לְמֶלֶךְ'.
לאמר, אע"פ שמצד מורא שמים חס מלשבת על כסא מלכותו יתברך, מכל מקום חלק המקום כבוד לשלמה והושיבו על כס יה.
כמו כן, אע"פ שמצד מורא שמים אסור לשבת בעזרה, מכל מקום חלק המקום כבוד למלכי בית דוד ונתן להם ישיבה בעזרה, להראות שמלכות דוד מלכות שלמה היא, כלומר מלכות נצחית, כגוונא דלעילא.
 
 

יצחק

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הערשל אמר:
'אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא' וכו'. ואם איתא ליתני נמי הא.
כבר הקשה הרב 'משנה למלך' בהלכות בית הבחירה (פ"ז ה"ו) אעיקרא דדינא דאין ישיבה בעזרה, אמאי לא תני לה בפרק קמא דכלים גבי מעלות דעזרת ישראל? ומצדד משום כך לומר, דאין איסור זה מן התורה.
לפו"ר י"ל דהא דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ילפינן מקרא ד"וישב דוד לפני ה'" והרי הפסוק הזה נאמר על הישיבה לפני הארון אפילו כשהארון לא היה בבית המקדש או במשכן. 
וע"כ הגדר בזה דאיסור הישיבה הוא לא תלוי במקום אלא בכך שהוא לפני הארון (ואולי בבית עולמים אסור לשבת אפילו בזמן שאין שם ארון משום דהוא מקומו הקבוע של הארון וצ"ע), לכן לא שייך כלל לדרגות הקדושה של המשנה בכלים דמיירי בקדושות קבועות מצד עצם המקום. 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
אולי בבית עולמים אסור לשבת אפילו בזמן שאין שם ארון, משום דהוא מקומו הקבוע של הארון. וצ"ע.
ברי שאסור! שהרי בבית שני לא היה שם ארון, ואעפ"כ היתה הישיבה אסורה.​
ולא עוד, אלא אפילו בזמן שהבית בחורבנו אסורה הישיבה במקום העזרה, כמו שכתב רמב"ם בפרק ז' מהלכות בית הבחירה:​
אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הַיּוֹם חָרֵב בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, חַיָּב אָדָם בְּמוֹרָאוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ בְּבִנְיָנוֹ. לֹא יִכָּנֵס אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְלֹא יֵשֵׁב בָּעֲזָרָה, וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח.
 

rk1234

משתמש ותיק
בא לו כהן גדול לקרות - פרשת היום: ברטנורא פרק ז יומא
 בבגדי בוץ - שעבד בהם עבודת היום:
 קורא - שמותר ללבוש בגדי כהונה אפילו שלא בשעת עבודה, דבגדי כהונה נתנו ליהנות בהן:
 באצטלית - לבוש עשוי כמין חלוק לבן משלו שקריאת הפרשה אינה עבודה:
 חזן הכנסת - שמש :
 ראש הכנסת - על פיו נחתכים כל צרכי הכנסת, מי מפטיר ומי פורס על שמע ומי עובר לפני התיבה. ונותנים ס"ת מזה לזה משום יקרא דכהן גדול להראות שיש שררות הרבה למטה ממנו:
 עומד ומקבל - מכלל דעד השתא יושב הוה, נמצינו למדים דבעזרת נשים היה קורא , דאי בעזרת ישראל וכ"ש במקום המקודש יותר ממנה אסור לישב אלא למלכי בית דוד הותר להם לישב בעזרה, דכתיב (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה':
 

אלוקים יחננו

משתמש רגיל
rk1234 אמר:
בא לו כהן גדול לקרות - פרשת היום: ברטנורא פרק ז יומא
 בבגדי בוץ - שעבד בהם עבודת היום:
 קורא - שמותר ללבוש בגדי כהונה אפילו שלא בשעת עבודה, דבגדי כהונה נתנו ליהנות בהן:
 באצטלית - לבוש עשוי כמין חלוק לבן משלו שקריאת הפרשה אינה עבודה:
 חזן הכנסת - שמש :
 ראש הכנסת - על פיו נחתכים כל צרכי הכנסת, מי מפטיר ומי פורס על שמע ומי עובר לפני התיבה. ונותנים ס"ת מזה לזה משום יקרא דכהן גדול להראות שיש שררות הרבה למטה ממנו:
 עומד ומקבל - מכלל דעד השתא יושב הוה, נמצינו למדים דבעזרת נשים היה קורא , דאי בעזרת ישראל וכ"ש במקום המקודש יותר ממנה אסור לישב אלא למלכי בית דוד הותר להם לישב בעזרה, דכתיב (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה':
@rk1234 שים לב שפותח האשכול ר' @משה נפתלי  הביא מפורש מדרש שכותב שמדובר בעזרה ובהיכל
משה נפתלי אמר:
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר:
מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: לְמִי הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה וּבַהֵיכָל? הֱוֵי אוֹמֵר לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא'. וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אלוקים יחננו אמר:
rk1234 אמר:
בא לו כהן גדול לקרות - פרשת היום: ברטנורא פרק ז יומא
 בבגדי בוץ - שעבד בהם עבודת היום:
 קורא - שמותר ללבוש בגדי כהונה אפילו שלא בשעת עבודה, דבגדי כהונה נתנו ליהנות בהן:
 באצטלית - לבוש עשוי כמין חלוק לבן משלו שקריאת הפרשה אינה עבודה:
 חזן הכנסת - שמש :
 ראש הכנסת - על פיו נחתכים כל צרכי הכנסת, מי מפטיר ומי פורס על שמע ומי עובר לפני התיבה. ונותנים ס"ת מזה לזה משום יקרא דכהן גדול להראות שיש שררות הרבה למטה ממנו:
 עומד ומקבל - מכלל דעד השתא יושב הוה, נמצינו למדים דבעזרת נשים היה קורא , דאי בעזרת ישראל וכ"ש במקום המקודש יותר ממנה אסור לישב אלא למלכי בית דוד הותר להם לישב בעזרה, דכתיב (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה':
@rk1234 שים לב שפותח האשכול ר' @משה נפתלי  הביא מפורש מדרש שכותב שמדובר בעזרה ובהיכל
משה נפתלי אמר:
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר:
מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: לְמִי הָיְתָה יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה וּבַהֵיכָל? הֱוֵי אוֹמֵר לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל הַכִּסֵּא'. וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
אור שמח פ''ב ממלכים
אמנם לדעתי באמת אף כה"ג בכלל האיסור לישב בעזרה, ורק כוונת השוחר טוב, משום דכה"ג כשהוא לבוש בשמונה בגדים וציץ עליו בשם הכתוב עליו, וכמו שאמרו במשנה (שם ל"ח ע"א) במקדש נושאין כפיהם ע"ג ראשיהם, חוץ מכה"ג שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ, ולכן פריך הגמרא שפיר עומד מכלל דיושב, והא אין ישיבה בעזרה כו', דתנן (יומא ס"ח ע"ב) בא לו כ"ג לקרות, אם רצה לקרות בבגדו בוץ קורא, וא"ל קורא באצטלית לבן משלו, הרי דלא היה לבוש בציץ, רק בבגדי בוץ או באצטלית לבן, ולכן שפיר פריך איך ישב בעזרה, דרק משום ציץ כשהוא לבוש בשמונה בגדים מותר לו הישיבה, וכבר נתפרש בירושלמי שהכ"ג היה לובש שמונה בגדיו אף שלא בשעת עבודה, יעוין בחגיגה (עיין שם פ"ב ה"ד) והביאוהו בתוספות שם (חגיגה י"ז ע"א ד"ה אין כהן), וזה ברור לדעתי שרק מפני כבוד השם שעליו הותר לו לישב, ולכן סתם רבינו דכל אדם אסור לישב, ודוק: 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר: וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
.
ויש להעיר, כי תלמודא דידן, בפרק עשרה יוחסין, בהדיא סבר דאין לכהן גדול ישיבה בעזרה:​
'וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְיָ', וַהֲלֹא אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד? אֶלָּא נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּהֵיכַל יְיָ, וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
משה נפתלי אמר:
תוספות דף מ ע"ב ד"ה והאמר מר: וְקָשֶׁה לְרִ"י, אִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְשִׁיבָה, אִם כֵּן מַאי מַקְשֶׁה הָכָא? וְהָא אֲנַן בְּכֹהֵן גָּדוֹל קָיְמִינַן!
.ויש להעיר, כי תלמודא דידן, בפרק עשרה יוחסין, בהדיא סבר דאין לכהן גדול ישיבה בעזרה:​
'וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְיָ', וַהֲלֹא אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד? אֶלָּא נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּהֵיכַל יְיָ, וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ.
שמואל כהן גדול הוא?
והלא לוי היה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שמואל כהן גדול הוא?
כד ניימי ושכבי נתחלף לי בין שמואל לעלי.
והרי תלמודא דידן בכמה מקומות פריך בהא דכהן גדול יושב, והרי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
וחד מינייהו בפרק אלו נאמרין דמייתי מר.
וכפי שכבר כתבתי למר במקום אחר.
אך התוס' לא ניחא להו לאשוויי מחלוקת מדהקשה כן.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
התוס' לא ניחא להו לאשוויי מחלוקת מדהקשה כן.
לא מן השם הוא זה, דהא בהדיא פליג מדרש שו"ט אתלמודא דידן וס"ל דאין ישיבה בעזרה למלכי בית דוד, אלא קרא ד'ועלי הכהן יושב' קא קשיא להו.

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
ובאשכול הנ"ל הבאתי ממלא הרועים.
אכן רבי מאיר שמחה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=97&t=16420&p=406716#p406686 עדיפא מיניה משני, דהרי במדרש תהלים בכהנים גדולים שבכל הזמנים מיירי. 
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ובאשכול הנ"ל הבאתי ממלא הרועים.
אכן רבי מאיר שמחה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=97&t=16420&p=406716#p406686 עדיפא מיניה משני, דהרי במדרש תהלים בכהנים גדולים שבכל הזמנים מיירי. 
לגבי המדרש ה"נ. אך לגבי הגמרא דבסתם כה"ג מיירי האי עדיפא.
 
חלק עליון תַחתִית