דף כו סוטה כו. האם אשה מצווה בשבת?

אוריאל

משתמש ותיק
אשת סריס שותה. ובגמרא: פשיטא? מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא וסריס לאו בר הכי הוא, קמ"ל.

והנה יש לשאול, דהלא מבואר במשנה דאלמנה לכ"ג או גרושה וחלוצה לכהן הדיוט לא היו שותות, לפי דכי תשטה אשתו הכתוב מדבר, הראויה לאישות, ואלו הרי אסור לקיימן.

ואם אשת סריס זו, עוד לא ילדה, לכאו' לא קיימה מצוות "לשבת יצרה", ורמיא עליה חיוב להתגרש מבעלה ולישא בן בנים, וא"כ הוי כאינה ראוי לקיימה. והגם שזהו עשה רק מדברי קבלה, מאי שנא מחלוצה לכהן הדיוט דזה איסור דרבנן להרבה שיטות [או נתינה לבת ישראל כמבואר במשנה].

ויש לעמוד כאן בכמה נקודות: א. האם באמת אשה מצווה על שבת. עיין בב"ש אה"ע סי' א' שאינו ברור כל כך. הקושיא לפי השיטה דאשה מצווה.
ב. יל"ד באמת באישה שאינה יכול הבעל ללדת, אם כופין אותו לגרש כדי שהיא תוכל לקיים המצוה המוטלת עליה של "לשבת יצרה". ואי נימא דאין לו חיוב לגרשה, א"כ אולי נחשב זה שראוי לקיימה.

באמת בלא"ה יש להעיר, דלשיטת ר"י בן ברוקה שאשה מצווה על פריה ורביה, האם בעל בכה"ג מחוייב לגרש את אשתו. אי נימא דכן, לכאו' קשה למה היא שותה, והלא אינה ראויה לקיימה? - ואי משום שמתני' רבנן היא, יכלו לומר דזה גופא החידוש לאפוקי מר"י בן ברוקה, ויל"ע.
 

HaimL

משתמש ותיק
הייתי מתקן את כותרת הנושא. מהבטה ראשונה, נראה כאילו אתה שואל אם אישה מצווה על יום השבת.

בכל אופן, הקושיה לא מתחילה. גם אם אישה הייתה מצווה מן התורה על פו"ר, זה אינו עניין לבעל, והיא ראויה לו לקיימה. רק מפני שכתוב בתורה ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך, משמע שלבעל האישה צריכה להיות שכבת זרע, וראוי להוליד.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אשה שאין בעלה יכול ללדת, האם כופין אותו לגרשה כדי שתוכל לקיים המצוה המוטלת עליה של "לשבת יצרה"?
הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי אַמִּי (וְתוֹבַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ), אָמַר לָהּ: זִילִי, לָא מִפַּקְּדַת.
הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר לָהּ: לָא מִפַּקְּדַת. (שלהי הבא על יבמתו)
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעט פספסתי את "קושייתך". אבל תירוצך לא ניחא, לפי דעת המקשה, כי לפי המסקנה, שאשת סריס שותה, ולרבי יוחנן ב"ב וכשאין לה זרע אחר, היה צריך להיות הדין שאינה שותה, שוב, לפי המקשה.

אבל לפי התירוץ שלי ניחא, שהיא לא שותה בכל עניין. מאחר שהאיסורים שהזכיר המקשה הם כולם איסורים על הבעל, הן אלה שמן התורה, והן אלה שמדרבנן, ולא קרינן בה הראויה לקיימה, מצד הבעל.

אבל באינו ראוי להוליד, אין עליו איסור כלל וכלל (כמובן, באם הוא לא פצוע דכה או כרות שפכה), רק שהיא מחוייבת בפו"ר (לשיטה שבה אנחנו דנים) וגם אם כופים אותו לגרשה, הוא רק מפני שכופים על המצוות, ופשיטא שכופים אדם אם רוצה למנוע מחברו לקיים מצווה, אבל לא שיש עליו איסור לקיימה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
תירוצך לא ניחא, לפי דעת המקשה, כי לפי המסקנה, שאשת סריס שותה, ולרבי יוחנן ב"ב וכשאין לה זרע אחר, היה צריך להיות הדין שאינה שותה, שוב, לפי המקשה.
א. שותא דמר לא ידענא.
ב. לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה 'שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים';
אבל למחות את השם בשביל איש ואשה שרצון התורה שיתגרשו?!

 
 

HaimL

משתמש ותיק
א. האם התכוונת למה שהתייחסתי בתור "קושיה" שלך עליי? זה מפני שבקושי ראיתי שכתבת שתשובתי לעניין לא נהירה. 
ב. אני לא זוכר שאנחנו פוסקים הלכה מסברות של רצון התורה. רצון התורה כתוב בפסוק. לא ניתן לנו לניחוש. 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
א. הכוונה לשורות המצוטטות, שהבנת האמור בהן נבצרה ממני.
ב. הדברים נאמרו להסביר את דברי רש"י 'לא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה', ולהסיק מכך שאשה שמכל סיבה שהיא אינה ראויה לקיימה לא נאמרה בה פרשה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אוקיי, אז אסביר.
לפי מי שהקשה כאן מרבי יוחנן בן ברוקה שאישה מצווה על פו"ר, וממילא הבעל חייב לגרשה, כדי שהיא תוכל לקיים את המצווה, אז היא נחשבת אינה ראויה לקיימה. ותירצת שזה באישה שכבר קיימה את המצווה, מבעל אחר.
טוב ויפה, אבל לפי הדין שאשת סריס כן שותה, משמע בכל עניין, בין אם היה לה זרע אחר, ובין אם לאו. ואם נרצה להעמיד את המשנה לפי רבי יוחנן ב"ב לתירוצך, יקשה על אישה שאין לה זרע אחר, מדוע שותה, והלא אין ראויה לקיימה.

אבל לתירוצי ניחא, שהיא שותה בכל עניין, גם לרבי יוחנן ב"ב, מאחר ושפיר היא ראויה לקיימה שהרי כל מה שהוזכר בשאינה ראויה לקיימה, יש בו צד איסור על הבעל עצמו. וכאן, אין שום צד איסור לסריס חמה לשאת אישה, וראוי לקיימה מעיקר הדין, רק שלפי רבי יוחנן ב"ב כופים אותו לגרשה, כי היא מצווה על פו"ר, והוא מונע ממנה, כי אתתא לבי תרי לא חזיא, אבל אין להעמיס בלשון הפסוק גם את זה, כיוון שהוא אינו צד איסור שלו בכלל.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ולטעמיך, 'איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד לא נוטלות כתובה ולא שותות' מי מיירי בכל ענין?!
 

HaimL

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ולטעמיך, 'איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד לא נוטלות כתובה ולא שותות' מי מיירי בכל ענין?!

בדיוק מוכיח את טענתי, היא אינה ראויה לו לקיימה (אבל רבי אליעזר אומר יכול הוא לישא אחרת ולפרות ולרבות ממנה וכולי, שהרי גברא לבי תרי חזיא) אבל אם הוא אינו ראוי להוליד, שפיר ראויה לו לקיימה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
התשובה היתה על טענתך: 'לפי הדין שאשת סריס כן שותה, משמע בכל עניין, בין אם היה לה זרע אחר, ובין אם לאו. ואם נרצה להעמיד את המשנה לפי רבי יוחנן ב"ב לתירוצך, יקשה על אישה שאין לה זרע אחר, מדוע שותה, והלא אין ראויה לקיימה'.
לאמר: כשם שהדין שאיילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד אינן שותות אינו אמור בכל ענין, כך הדין שאשת סריס שותה אינו אמור בכל ענין.
 

HaimL

משתמש ותיק
אבל בדיוק זה מה שמוכיח את טענתי. כי הלא תנא קמא אומר שלא שותות בכל עניין, ורבי אליעזר חולק עליו. ומשמע שהם חולקים אם נקראת ראויה לו לקיימה, מאחר והוא יכול להוליד בנים מאחרת. אבל אשת סריס שותה בכל עניין, ומשמע שאין בזה חולק אם יש לה בנים מאחר או אין לה בנים מאחר, כיוון שאין בזה דין של הראוי לקיימה, שהרי לא מצוותו היא, אלא רק מצוותה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אל"ף, גם אם היית צודק בזה, זה עדיין מוכיח את טענתי, מפני שהמחלוקת היא רק באישה שאינה ראויה ללדת, ולא באיש שאינו ראוי להוליד.

בי"ת, מצאתי באינטרנט את לשון המשנה, ולא ראיתי שום דבר שאומר שתנא קמא אומר שלא שותות רק אם אין לו בנים. וכי מה בין זה לבין שיכול לשאת אחרת ולהוליד ממנה, זהו בדיוק אותו הדבר

מעוברת חברו ומינקת חברו לא שותות ולא נוטלות כתובה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן.

איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד, לא שותות ולא נוטלות כתובה.

רבי אליעזר אומר, יכול ו הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה.

ושאר כל הנשים, או שותות או לא נוטלות כתובה.
 

HaimL

משתמש ותיק
גם אם אתה צודק בדבריך (וכתבתי לעיל שאני מביא בחשבון את האפשרות הזאת) אתה כמובן טועה לחלוטין בדבריך על אשת סריס, לדברי רבי יוחנן בן ברוקה, כי היא ראויה לו לקיימה ורק שכופים אותו כדי שהיא תקיים את המצווה המוטלת עליה.

ונכון, רש"י באמת כותב בדעת תנא קמא שמדובר בשאין לו בנים. ואם כן, באמת קשה להבין את טעם מחלוקתם. כי אם כל הדין שם הוא מפני שהוא צריך לקיים פו"ר, אז הלא גברא לבי תרי חזיא, ומדוע חולק תנא קמא על ר"א ? 

אבל שוב, אין לזה נגיעה לאשת סריס, לדעת רבי יוחנן בן ברוקה שאישה מצווה על פו"ר.
 
חלק עליון תַחתִית